לא זורה, וולקן

נדיר למצוא ראפרים בארץ ששרים מתוך מצוקה אמיתית כמו במקרה של וולקן, ראפר מוכשר מירושלים שמוציא עכשיו את EP הבכורה שלו, "מהלך ראשון", שיסלול בעזרת השם ובעזרת ספונסרים שיבואו את הדרך לאלבום מלא מתישהו.

וולקן, או בשמו האמיתי זורה קרטבלישוילי, עלה ב-92' מברית המועצות לשעבר וקבלת הפנים לה זכה לא הייתה הכי מרנינה בעולם. "המילים הראשונות שהבנתי כשהגעתי לכאן זה 'רוסי מסריח', חוץ מ'מה השעה?' כמובן", הוא מספר. וולקן, שמתפרנס משמירה בלילות, מוצא את המוזה שלו דווקא שם. "החלום שלי זה לעבוד בשמירה מתוך בחירה ולא מתוך כורח. אבל אני נהנה לעבוד שם כי אני כותב שם את הטקסטים ומקבל השראה ושקט נפשי".

"למה להשאיר את הראפ לישראלים אם גם לי יש אמירה?" וולקן (צילום: סאשה ברגמן)

מתפרץ כמו הר געש

"הגזענות פה, כמה גזענות פה/ יותר מכל מקום אחר שהייתי בו/ עם שסבל מגזענות כל החיים שלו/ צברים נגד אתיופים ורוסים ומה לא/ גם ערבים ופיליפינים, יש מישהו טוב מספיק/ טיפש, זה לא מאיפה אתה בא, זה מי אתה/ ולא קשה למצוא דברים משותפים, כולל שפה/ רק משהו קל הרבה יותר - זו דעה קדומה" (מתוך "נמאס")

המעבר לראפ בעברית לא בא לוולקן בקלות. בתחילה הוא היה חבר בהרכב ההיפ הופ הרוסי Bangladeath, שם דבק בו הכינוי וולקן. "אף אחד לא יודע מתי אתפרץ, כי בדרך כלל אני שקט ונחמד אבל אחרי כמה בירות אני ממש כמו הר געש. סתם, אני צוחק... כשאני עצבני אני מתפרץ. בשביל לא להרוג אנשים אני כותב שירים. ורוב השירים הם על כל החרא שחלקם זה אנשים. בהתחלה חשבתי שאף פעם לא אשיר בעברית אבל אי אפשר לברוח, זו המדינה שלי ואני צריך לשיר בעברית. להרכב ההיפ הופ הרוסי אף אחד לא הגיב ולא היה לנו כל כך הרבה קהל. אני זוכר שהופעה ראשונה שלנו לא הכניסו חצי מההרכב למועדון, אז נאלצנו לעשות את ההופעה בחוץ".

המעבר להיפ הופ בעברית התרחש כאשר וולקן חבר לאנשים מאולפן "המשולש" בתל אביב, שם גם הוקלט אלבומו. ב-EP, שניתן להשיגו בחנות באלנס בירושלים, באוזן השלישית בחיפה ותל אביב, ישנם שבעה שירים שמעבר לקונספט האישי והחושפני שלהם מעלים לדיון את מצב החברה בישראל בכלל ויחסה לעולים ומהגרים בפרט. אחד השירים הבולטים באלבום הוא "נמאס" שמדבר על בעיית הגזענות נגד מגזרים בישראל. "לצערי בארץ אין כאן ברירה אלא לקבל אותנו וזה יקח עוד הרבה זמן", הוא אומר. "קיבלתי תגובות מאוד מפרגנות על האלבום חוץ מכמה שתמיד לא מפרגנים. קיבלתי תגובה במייספייס שלי שכתבו שם 'עוד פעם הרוסים האלה? שישאירו את הראפ לישראלים'. ואני שואל, למה להשאיר את הראפ לישראלים אם גם לי יש אמירה?! גם אני בן אדם. יש לי שיר שנקרא 'עלייה' שיש בו משפט: 'שם הייתי יהודי, פה נהייתי רוסי...'. בעיקרון, איפה שאני שם את הכובע שלי, שם יהיה הבית שלי."

מה הלאה?

"הייתי מת להוציא אלבום שלם אבל אני לא יכול להרשות לעצמי כספית. אני אשמח לקבל עזרה, לא רק כספית. מה שה' נתן אני אומר תודה". אולי שווה לגאידמק להשקיע גם במוזיקאים...

למייספייס של וולקן

למייספייס של השוק השחור