שני אתרי מורשת עולמית חדשים בישראל

בטקסים ממלכתיים שייערכו בשבוע הקרוב, יוכרזו על ידי אונסק"ו העולמית, דרך הבשמים והתלים המקראיים כאתרי מורשת עולמית, ויצטרפו למועדון יוקרתי הכולל 830 אתרי טבע ומורשת עולמיים ייחודיים. ההכרזה, הנערכת בחסות רשות הטבע והגנים והרשויות לפיתוח הנגב והגליל, באה לאחר שנים של עבודת הכנה מול אונסק"ו העולמית.

דרך הבשמים תוכרז בטקס שייערך ביום שני ה-12/3 בעבדת שבנגב, וביום חמישי ה-15/3 יוכרזו התלים המקראיים - תל מגידו, תל חצור ותל באר שבע כאתרי מורשת עולמית.

לאחר שישראל חתמה על האמנה להגנה על מורשת תרבות וטבע של העולם בשנת 2000, הגישה הרשות תחילה את מצדה שהוכרזה בשנת 2001 כאתר מורשת עולמית וזכתה בעקבות כך לגידול מרשים במספר המבקרים, ולאחר מכן את דרך הבשמים והתלים המקראיים המוכרזים כעת.

מאות אלפי תיירים מהעולם פוקדים מדי שנה את האתרים המוכרזים, וברשויות רואים פוטנציאל גדול בשיווק התיירות העולמית והמקומית סביב ייחודם של האתרים, לאור הגידול העצום שחל במספר המבקרים באתרים ברחבי העולם שהוכרזו כאתרי מורשת עולמית.

לצד ההוקרה מוטלת על המדינה מחויבות להמשיך ולשמר אתרים אלה למען האנושות כולה והדורות הבאים. אמנת המורשת של אונסק"ו מעודדת את המדינות לחנך את הציבור לכבד את אתרי מורשת התרבות והטבע בסביבתו, ולחזק את הקשר בין הקהילה לאתרים אלה ולשתפה בשימורם.

דרך הבשמים: תופעה ייחודית עולמית

דרך הבשמים ההיסטורית השתרעה לאורך 2,400 ק"מ, תחילתה בעומאן ובתימן, המשכה בערב הסעודית וירדן בואכה הנגב עד לנמל עזה, ושמשה להובלת בשמים וסחורות מדרום חצי האי ערב לאגן הים התיכון. הקטע המרשים ביותר בציר הראשי של דרך הבשמים, שאורכו 65 ק"מ, השתרע ממואה (סמוך למושב צופר בערבה) ועד לעיר הנבטית עבדת, אשר היה בשימוש במשך 700 שנים והפך את החברה הנבטית מחברה נוודית לחברת קבע משגשגת. בתום המסע הארוך הגיעו השיירות לנמל עזה ומשם הפליגו לרומא ונמלי הים התיכון.

בהחלטתה מפרטת אונסק"ו שני נימוקים מרכזיים שהביאו להכרה באתרים אלה כאתרי מורשת תרבות עולמית: דרך הבשמים וערי המדבר מעידות לא רק על החשיבות הכלכלית והתרבותית העצומה של הבשמים בעולם ההלניסטי-רומי, אלא גם על אנשים ורעיונות. שרידיהם המוחשיים נמצאים בקטע הנגב בו שכנו הערים המשגשגות. בנוסף, דרך הבשמים מייצגת תרבות פורחת שצמחה בסביבה מדברית עוינת ומהווה תופעה ייחודית עולמית.

התלים המקראיים: מכלולים ארכיטקטוניים ייחודיים

התלים המקראיים - מגידו, חצור ובאר שבע הוכרזו על ידי אונסק"ו כבעלי ערך תרבותי עולמי יוצא דופן ונבחרו כמתאימים ביותר לייצג את 200 התלים המקראיים הפזורים בישראל, שהיו בעבר ערים פורחות. הערים הוקמו לצד דרכי המסחר העתיקות, והטביעו את חותמן על ההיסטוריה של ארץ ישראל.

תל חצור הוא הגדול בתלי צפון הארץ ובעבר שכנה בו עיר עשירה שהיוותה

 צומת מסחר חשוב ומנתה בשיאה 15,000 נפש. בתל מגידו שכנה עיר מבצר אסטרטגית בליבה של "דרך הים" העתיקה שהוליכה ממצרים לבבל, והיא מהווה אתר חשוב גם בתפיסה התיאולוגית הנוצרית. תל באר שבע שכנה בהצטלבות דרך הים ודרך המלך ושימשה כמרכז מנהלי דתי ומסחרי של אזור הדרום.

בהכרזת אונסק"ו נקבע כי שלושת התלים מהווים עדות מוחשית לתרבות הערים הכנעניות והישראליות שנעלמו, וכוללים מכלולים ארכיטקטוניים ייחודיים המייצגים מפגש של ערכים אנושיים.