איציק זליג (אלי דנקר)

איציק זליג הוא כדורגלן לשעבר שהתקדם והגיע להיות מנהל קבוצת הכח ירושלים.

אחרי שהבעלים הקודמים של הקבוצה, גמזו, נרצח, איציק מנסה להקים את הכח ירושלים מהקרשים ומוכן אפילו למשכן לשם כך את ביתו.

כשמיטל אוגנסיאן מגיעה לקבוצה בתור הבעלים החדשים, היא נותנת לו בעיטה בתחת ומפטרת אותו מיד. הוא חוזר לנהל את הקבוצה, אבל בתנאים המשפילים של מיטל, כלומר אין לו סמכות לקבוע כלום.

אציק נשוי לסמדר ואבא של רני, דריה וליאן. לפני 20 שנה היתה אישתו קורבן לאונס, שממנו נכנסה להריון וילדה תינוק.

איציק מסר את התינוק לאימוץ וסמדר מעולם לא סלחה על כך. בעונה הראשונה היא עוזבת אותו בגלל זה.

הכול מסתבך כשהבן האובד נכנס לתמונה. הוא מתיידד עם סמדר ומגלה מי אנס אותה בעבר. בעימות שבו סמדר כמעט ונאנסת שוב הילד יורה באנס.

איציק שנקלע למקום לוקח על עצמו את האשמה והעונה מסתיימת כשהוא בכלא.

על אלי דנקר:

אלי דנקר, שמוכר עכשיו בעיקר בתור "אבא של" רן דנקר, הוא שחקן ותיק מאוד, שמופיע בטלוויזיה ובקולנוע מאז שנות ה-70.

הוא השתתף בתוכנית הסאטירה הבלתי נשכחת "ניקוי ראש" (1976), והופיע בסרטים כמו "גבי בן יקר", "ביום בהיר אפשר לראות את דמשק", "המתופפת הקטנה" (סרט מתח אמריקאי), "דרך הנשר", "בסמה מוצ'ו", "המומיה" ועוד.

דנקר השתתף במיני-סדרה "מלחמה וזיכרון" בשנת 1988, וב-1989 הופיע בפרקים של "מקגייוור" ו"משימה בלתי אפשרית".

בנוסף הוא הופיע גם במיני-סדרה "אשה באפור" (1999), "נאש ברידג'ס", "הבית הלבן", "CSI מיאמי", "הבלתי מנוצחים", ג'אג ועוד.

הוא מרבה לגלם תפקידים של טרוריסטים ו"רעים" אחרים.

בתיאטרון שיחק דנקר, בין השאר, בהצגות "אירמה לה דוס", "ספר הג'ונגל", "הסוחר מוונציה", "קומדיה של טעויות", "נשף מסכות", "הלילה וההר", "עסקי גברים", "אוליבר טוויסט" ו-"פולארד".