יומנה של מלבישה

באוגוסט האחרון מצאתי את עצמי יושבת מותשת בחדר ההלבשה של אולפני נווה אילן בירושלים, אחרי חצי שנה של צילומים יומיומיים ל"אלופה" והשכמות בשעות לא אנושיות.

זה היה יומיים אחרי סיום הצילומים. בזמן שאנשי הארט פירקו את המשרד של מיטל ואת הדירה של תום שלייפר אני הכנסתי לתוך שקיות 

 את הבגדים של סער פדידה, תום, ליאן וטובה. בשעתיים בודדות דמויות שקרמו עור, גידים ובגדים במשך חצי שנה אופסנו בתוך שקיות ענק שהלכו למכבסה ומשם חזרה לחנויות שמהן הושאלו.

תמיד כשאני מסיימת פרויקט טלוויזיוני, לצד אנחת הרווחה והפנטזיה על כוס מרגריטה קפואה בחוף הים, אני חשה צביטה קטנה בלב. סוג של ריקנות לא ברורה משתלטת עליי. דמויות שבניתי להן צורה חיצונית ונקשרתי אליהן (וכמובן שחקנים שהתחברתי איתם) נעלמים מחיי. מצד אחד אני כבר לא צריכה להתרוצץ ברחבי תל אביב ולהתחנן לבעלי חנויות (החלק היותר מנג'ס בעבודה שלי) שיתנו לי בהשאלה שמלה חושפנית בשביל לירז צ'רכי, אבל מצד שני גם מיטל, טובה וכל שאר השחקנים כבר אינם.

חדר הלבשה עבור הרבה מהשחקנים הוא לא רק תא המדידות שלהם והמקום שבו הם "נכנסים" לתוך הדמות, אלא הוא גם סוג של ספת הפסיכולוג. לא פעם מצאתי את עצמי על תקן הפסיכולוג מ"בטיפול",יושבת במשך שעות עם שחקן זה או אחר, מקשיבה לתסכולים האישיים והמקצועיים שלו, מתרגשת יחד עם שחקנית שצלחה אודישן לפרויקט חדש.

שלושה חודשים אחרי שפרקתי את חדר ההלבשה, שלחתי את הבגדים לניקוי יבש, החזרתי אותם לחנויות, שילמתי עבור השמלה שנשרפה קצת מסיגריה ועבור המכנס שהוכתם מדיו, קיבלנו אישור לשמועה שהתרוצצה במשך שבועות רבים בתעשייה: "יש אלופה 2!". יהודה לוי, עפר שכטר ומיכל גבריאלוב חוזרים למגרש. קרן ברגר, עודד מנשה ואיתי תורג'מן מקבלים תפקידים חדשים ויש כאלה שלא יחזרו. בשנייה הראש שלי התחיל להיות עמוס ברעיונות: צריך לשפץ את הדמויות, להוסיף להן קצת לבגדים, צריך למצוא בגדים חדשים לשחקנית שהשמינה (אתם לא באמת מצפים שאני אספר לכם מי זאת, נכון?), צריך לקבל כל כך הרבה החלטות של עיצוב ואפיון דמויות בכל כך מעט זמן ובנוסף לכל למצוא גם צוות של מלבישות שיחד איתי יפקחו על עשרות הבגדים שהשחקנים מחליפים בעשר שעות של יום צילומים ארוך.

שוב פעם אני מוצאת את עצמי רצה ברחבי תל אביב, אחוזת אמוק ועמוסה בשקיות בגדים כאילו הרגע יצאתי מהסרט "אישה

יפה". שוב אני מוצאת את עצמי עובדת סביב השעון, חייה את הדמויות וברגע שאני מתחילה לחלום עליהן אני יודעת שאני בתוך תהליך שהמטרה היחידה שלו היא שכל השחקנים יהיו מרוצים ויפים. תמיד בתהליך המוקדם צץ לו קונפליקט: מצד אחד אני רוצה שהדמויות שלי יהיו הכי טרנדיות, שיקיות ומעודכנות, אבל מצד שני, אני רוצה שהשחקנים שלובשים את הבגדים ירגישו בהם הכי נוח שבעולם.

סקיני ג'ינס זה אולי מדליק בפרסומות אבל לא תמיד הדבר הכי מחמיא לשחקנית עם ירכיים עבות. שוב, כמו בעונה הקודמת, אני מוצאת את עצמי יוצאת למסע בחדר ההלבשה, מרכיבה מדפים, מתקינה קולבים ויוצרת קיר עמוס בתמונות, תרשימים, רשימות ובעיקר מתפללת לאלוהי הטלנובלות שלא נתבלבל בין עשרות הסצנות שמצטלמות ביום אחד לבין מאות הבגדים שמתחליפים במהלך יממה אחת. זה כאב ראש לא קטן להלביש עשרים ושמונה שחקנים מדי יום, מצד שני, אני כל כך אוהבת את העבודה שלי. האלופה 2, אנחנו עולים למגרש!!!

תודות:

משקפי שמש – לוכס וויז'ן ▪ כתומנתה▪ אירית▪ קליגולה ▪ אפרת ויטלי ▪ אוטנטיקו▪ שי טובול ▪ פנטזיה▪ חגית טסה ▪ תכשיטים ושעונים לרויאלטי▪ דינה גלאס ▪ ליה ▪ דורון אשכנזי ▪ יעל מניה ▪ אשת חיל- יד שנייה ▪ המחתרת-יד שנייה▪ תיקים- נאור יעקובי▪ קוויקו- כביסה▪

TOM FORD ▪ ROBERTO CAVALLI▪ JUST CAVALLI▪ ENITZ BARCELONA ▪ ROILTY▪ OR GREEN ▪ DE PUTA MADR'E▪ MANIA▪ LILA MIST▪ SHINE▪ LEVIS▪ CHEVIGNON ▪ CELIO▪RE-VERO▪ BILLABONG▪ KIPLING▪ DAVID SASSON ▪ TEES FACTORY▪ FIX▪ SCORCHER▪ FILLYA▪ SINGLY▪ ZEIZZ ▪ MAL BAGS▪ KAPPA▪ D&G▪ ROILTY▪ MISS LOLA ▪ POPPYSEED▪ ALL STAR▪ SKECHERS▪ MANGO▪ SHARON VIXMAN▪