אופנוע זה יופי, רק הקסדה הורסת את התסרוקת

"פה ושם מגיעות צעירות, אבל הן לא מחזיקות הרבה זמן. זו עבודה מאוד קשה, את יוצאת לכביש בשבע בבוקר ולפעמים יותר מוקדם, שמש, גשם, לא חשוב - את שם. אני, אולי בגלל הגיל שלי, לא יכולה להחליף כל יום עבודה, אז אני מחפשת את ההנאה בזה".

"לצערי, רוב הבחורים הרציניים לא רואים בעבודה שלי משהו רציני. פעם אחת כמעט היה לי חבר, אבל העבודה שלי הפריעה לו, והוא הפסיק את הקשר. גברים שעובדים במשרדים מאוד מזלזלים בעבודה הזו ובפרט בבחורות שעושות את זה.אולי כי זו עבודה שנחשבת גברית יותר? אני לא מבינה למה זה נחשב לא נשי, זו פשוט דרך להתפרנס. במקום אוטו אני עולה על טוסטוס. להפך, זה יותר קל. אבל אני מרגישה שבגלל הטוסטוס גברים לא מסתכלים לכיוון שלי, במיוחד כשהם מבינים שאני על הטוסטוס, אבל לא בת 16. הבודדים שמכירים אותי טוב מפרגנים לי, אבל הרווקים במשרדים שאני פוגשת רואים בשליחויות עבודה נחותה".

"אם יש בחור חדש ששואל מה אני עושה בלי להכיר אותי עדיין, אני אומרת לו בהתחלה שאני עובדת בידיעות אחרונות. לצערי, למקצוע שלי יש סטיגמה של מישהו לא רציני, זרוק, שלא למד. אני מאמינה שאין מקצוע שמבייש את בעליו".

"כי אני יודעת מה תהיה התגובה. היו בחורים שאמרתי להם את זה בהתחלה והם נעלמו מהשטח. בחורים אחרים שואלים אותי למה אני לא מוצאת לי עבודה 'נורמלית' במשרד. ביום שאפגוש בחור שישמע שאני שליחה בכירה במנכ"ל של ידיעות אחרונות ויגיד שזה מגניב, אני אדע שזה הבחור שלי. בינתיים לכינוי הזה זוכה רק הטוסטוס"

"היום יש לי מעריצים. הם מסוגלים לראות אותי ולתת לי נשיקה. אנשים מבוגרים יותר תמיד אומרים לי משפטים בנוסח 'מה בחורה בגיל כזה עושה על טוסטוס, אין לך מה לעשות?' אבל הפירגון הכי גדול שלי הוא ברמזורים. גברים צועקים לי 'כל הכבוד'. דווקא הנהגים הישראלים השובניסטיים".

- ומה עם ה"בחור שלך" שנפצע בתאונה האחרונה?

"לצערי הוא נפטר בתאונה, אבל הבטיחו לי טוסטוס חתיך צעיר ויפה. אני מחכה".

"זה תענוג אמיתי להרגיש את החופש באוויר, אין לי בוס על הראש והכי חשוב – המושב רוטט"

"כמעט הלכו איתי מכות בכביש"

לנה לוין אופנוענית טוסטוס

לנה (לנצ'קה) לוין, בת 23, לשעבר כלבנית בצה"ל, פשוט לא היתה מסוגלת לעבוד בישיבה בין ארבעה קירות. "אני אוהבת אקשן", היא מודה. "התחלתי לחפש עבודה עם קצת יותר תזוזה, ואז חשבתי אל הרעיון לעבוד כשליחה. מעולם לא עשיתי הפרדה בין עבודה של גבר או של אשה. חיפשתי בעיתונים עבודה כשליחה והתקשרתי לכמה מקומות, אבל לא כולם חזרו אלי. אולי בגלל שאני בחורה".

"יש לי רישיון על אופנוע כבד מאז גיל 20. למען האמת הלכנו ללמוד יחד לעשות רישיון על אופנוע. אני עברתי בטסט הראשון, אבל הוא התייאש והפסיק את השיעורים. מובן שהוא שמח בשבילי, כי הוא ידע כמה רציתי אופנוע. אני נורא אוהבת אופנועים, תמיד אהבתי. זה נותן לי אדרנלין וזה מגניב. הרכבתי אותו כמה פעמים, אבל עכשיו הוא כבר לא רוצה, אולי מפחד. יש לנו גם אוטו, ובהתחלה היו לנו קצת ויכוחים על הרקע הזה. אני רציתי שניסע באופנוע, כי זה מהיר יותר ואין בעיות חניה, אבל הוא אמר שיותר נוח לו באוטו. אנחנו כמעט שבע שנים יחד, בינתיים זה מסתדר".

- איך מתייחסים בחורים אחרים?

"התגובה המיידית היא שזו עבודה מסוכנת לבחורה, מצד שני הם רואים בזה משהו מגניב. בחורה על אופנוע, לדעת רבים, זה משהו יפה".

- איך הגברים הישראלים בכביש?

"לא מזמן הגעתי למסור שליחות ועצרתי את הקטנוע בחניה שיכולה להתאים גם למכונית. ישבתי על הקטנוע ודיברתי במירס עם האחראי שלי. אחרי דקה הגיע מישהו עם אוטו והתחיל לצפצף ולצעוק שאזוז מהחניה. הוא הוציא את הראש מהחלון וצרח 'זוז מפה ותן לי להיכנס'. הייתי עם קסדה ומדי עבודה, והוא היה בטוח שאני בחור. סובבתי את הראש ואמרתי לו שאני לא אזוז עד שאסיים לקבל הוראות. הוא יצא מהאוטו, ניגש אלי והביא לי מכה בקסדה. לא היה חסר הרבה שנתחיל מכות. דחפתי אותו ואמרתי לו 'אתה דפוק? אני בחורה'. הוא לא הבין מה עבר עליו.

"הרבה מאוד פעמים פונים אלי כמו לגבר, עד שאני מורידה את הקסדה או שהם רואים את הפנים יותר טוב. מצחיק שיש כאלו שגם אחרי שאני אומרת להם שאני בחורה ממשיכים לפנות אלי כמו לגבר, כי מבחינתם שליחים על טוסטוס זה רק גברים. אני לא נפגעת, זה אפילו משעשע אותי. יש עובדת אחת בבנק שאני מגיעה אליו שלא מצליחה לפנות אלי בלשון נקבה, אפילו שתיקנתי אותה לפחות עשר פעמים. היא אומרת שהיא רגילה שהשליחים הם גברים, אז קשה לה להבין שאני בחורה. היום כבר מזהים אותי לפי הקסדה, כי חיברתי לה בובה של חמור. הרבה אנשים מתלהבים מזה".

עדי אופנוענית

עדי הר ציון, בת 29 מרמת גן, עובדת בחברה להפקת אירועים, אומרת: "מאז שאני זוכרת את עצמי כילדה חלמתי על כל מה שקשור בכביש, מכוניות, אופנועים, ג'יפים. אבא שלי, שממנו כנראה ירשתי את החיידק, לימד אותי לנהוג על כל אחד מהכלים האלו. פעם הוא הביא מהצבא רכב שנקרא 'ריקשה'. שלושה גלגלים, כידון כמו אופנוע ומאחורה ארגז. מאוד אהבתי לנהוג עליה".

" כשאני על האופנוע ביום שמש - אין מאושרת ממני, להרגיש את המהירות, את הרוח הטופחת על פני, את תחושת החופש הממלאה אותי".

- איך מגיבה המשפחה הקרובה?

"כשהגעתי לגיל 15 התחלתי לדבר על הכלי האסור. מיד השתיקו אותי מיד, זה לא בא בחשבון מבחינתם, ולמרות שהדבקתי בכל החדר פוסטרים של אופנועים, שום דבר לא עזר לי. אבל לא ויתרתי, רק שמתי בצד את החלום, וכעבור שלוש שנים, היה לי רישיון. אני מאוהבת באופנוע שלי, הוא הרגליים שלי".

"זה נורא. זה הורס כל תסרוקת ופן. חיסרון מאוד גדול, במיוחד לפני דייטים, אני מודה".

- איך הגיבו החברים?

"היום זה מאוד מקובל, אבל כשאני עשיתי את הרישיון, כמעט לא ראו בנות על אופנועים. תמיד היו מצפים לפגוש בחורה גברית, ופתאום, מתחת לקסדה מגלים בחורה עדינה, לבושה שמלה או חצאית, עם שיער מסודר וציפורניים משוחות בלק. מעורר פליאה. לשני החברים הרציניים שלי לא היתה אף פעם בעיה לרכוב איתי".

טוסטוס ירוק מטאלי עם קסדה תואמת

אביטל הוכמן, בת 26, היא מוזיקאית, רוקרית ויוצרת. מגיל חמש חלמה על אופנועים, והיום יש לה רישיון לאופנוע כבד. "אני זוכרת שקנו לילד של השכנים אופנוע משוכלל עם בטריות, משהו נורא יקר, ומאז גם אני רציתי", היא מספרת. בגיל 16 רצתה לעשות רישיון אבל אמה לא הסכימה בשום פנים ואופן. "כשאף אחד לא ראה, נסעתי על אופנוע 50 סמ"ק של חברה שלי, ואיתה גם הלכתי לעשות רישיון על אופנוע כבד, אחרי הצבא. ההורים שלנו התעלפו, אבל לא עזר להם".

- לנסוע על טוסטוס זה לא קצת בדיחה בשבילך?

"טוסטוס או אופנוע, זו תחושה עילאית. כשאני על הטוסטוס אני מרגישה שזו סוג של מדיטציה, אני מרוכזת מאוד, וזה זמן נפלא למחשבות יפות ולהעלאת רעיונות מגניבים לשירים חדשים שאני כותבת. היום, לא רק שיש הרבה בנות על טוסטוס, יש כבר אופנות חדשות. רק אתמול ראיתי מישהי שרכבה על טוסטוס חדש מדליק בירוק מטאלי, עם קסדה תואמת".