חוק הדירות להשכרה עבר בכנסת
החוק נועד להגדיל את מלאי הדירות להשכרה לטווח ארוך במתן הטבות מס ליזמי הבנייה - פחת מואץ ופטור ממס שבח במכירת הבניין אם הבעלים יעמדו בתנאי החוק
מליאת הכנסת אישרה היום (ד') בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק לעידוד בניית דירות להשכרה.
החוק נועד להגדיל את מלאי הדירות להשכרה לטווח ארוך במתן הטבות מס ליזמי הבנייה - פחת מואץ ופטור ממס שבח במכירת הבניין אם הבעלים יעמדו בתנאי החוק.
הפחת יהיה בשיעור של 20% לשנת מס בבעלות רצופה של 10 שנים לפחות. הפטור ממס שבח יינתן בתנאי שהבניין שימש להשכרה למגורים במשך 25 שנה. העברת הבניין לידיים אחרות מוגבלת לבעלים שהחזיקו בהם לפחות 10 שנים רצופות. החוק יחול על בנייני מגורים שהקמתם הסתיימה מראשית 2007, יש בהם לפחות 16 דירות ב-4 קומות לפחות והשטח העיקרי הממוצע שלהן הוא 100 מ"ר.
תנאי נוסף מחייב השכרה של לפחות 70% מהדירות בבניין, כשהיתר לא ישמשו למטרה שאיננה להשכרה. החוק מסמיך את שר הבינוי והשיכון להתקין תקנות לביצועו שמגבילות את דמי השכירות המרביים והעלאת דמי השכירות, אפילו באזורים מסוימים; מכתיבות הוראות בדבר שיעור הפיצויים שייקבעו בחוזה השכירות שהמשכיר ישלם בהפרת החוזה; ומסדירות את הסיוע של המדינה לזכאי דיור בתשלום דמי השכירות.
שר האוצר יהיה הממונה על ביצוע הסעיפים הנוגעים למתן ההטבות במס והוא יתקין את התקנות המתאימות. היזמים יוכלו לבחור באחת משתי ההטבות ולא ייהנו מכל תמריץ קודם. החוק יחול רק על חברות, שהן הבעלים הרשומים של הבניין, אשר חייבות להיות ישראליות, אך לא במעמד משפטי של חברה משפחתית, חברה שקופה, או חברת בית.
לאחרונה מסר שטרית כי מינהל מקרקעי ישראל איתר תחת הנחייתו קרקעות לבניית 10,000 דירות להשכרה, מהן 2,500 באזור תל-אביב, שם מתעתד משרד הבינוי והשיכון להמשיך ולאתר קרקעות לאור נתוני מכון המחקר של המשרד שמצביעים על כך ששיעור הבעלות בדירות בתל-אביב הוא הנמוך בארץ - 48.8% מתושבי העיר מתגוררים בדירות שאינן בבעלותם.
על פי הערכות, בישראל ישנן 300 אלף דירות להשכרה בלבד. מדובר במספר נמוך שלא עונה על הביקוש בשוק ההשכרה החופשי, בעיקר במרכז הארץ.
שטרית העריך בעבר כי להשקעות בבנייה להשכרה צפויה תשואה שלא תפחת מ-10%-7% על ההון המושקע.
לאחר ההצבעה הבוקר אמר שטרית כי מדובר ביום גדול למדינת ישראל וכי להערכתו "הצעת החוק הזו היא לא פחות מאשר מהפכה בתחום הדיור בארץ ויש זה גם היבט של מהפכה חברתית".
השתתפה בכתבה נעמה סיקולר