שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    של מי הציצים האלה, לעזאזל?

    בימים כתיקונם, כשאת לבד עם החזה הגדול שלך, את מסתדרת איכשהו. יש פלוסים ומינוסים. הבעיה האמיתית מתחילה כשנכנס גבר לחייך, מה שאומר שהגיע הזמן ששני החברים המקשטים את בית החזה שלך יהיו שלו ורק שלו

    להיות בחורה עם חזה גדול זה מצב צבירה שמשתנה מן הקצה אל הקצה ברגע שהפכת מ"לבד" ל"ביחד". נכון, זה קשה גם כשאת לבד: כל מה שאת רוצה זה לקנות חולצה שתהיה צמודה במותניים וגם בחזה, אבל מסתפקת בכותונת גברית. את צריכה למשכן את אחותך בשביל לקנות חזייה שבאמת תחזיק אותם, והביקורים הדחופים אצל האורתופד בגלל כאבי הגב גורמים לך להצדיק כל פעם מחדש את המשפט "ברוך שלא עשני אשה".

     

    אבל היי, על צד החיוב יש דרינקים חינם, תשומת לב בלי סוף, מבחר עצום של גברים (ונשים) - ואת העולם בכף ידך.

     

    הבעיה האמיתית היא כשנכנס גבר לחייך, אירוע המבשר כי כל זה נגמר והגיע הזמן ששני החברים המקשטים את בית החזה שלך יהיו שלו ורק שלו. אז נכון, הוא לא אומר לך את זה מפורשות, אבל בכל פעם שהוא קולט זוג עיניים זר בוהה בהם מתחיל המחזה הטרגי מאת הבחור על רמת הנאמנות שלך אליו.

     

    אז נכון שהבהרת לו כבר שאת מעדיפה לחיות את חייך כאסירה באיראן מלצאת עם טכנאי המזגנים בעל החריץ המבורך. ונכון שסיפרת לו כמה בא לך להקיא בכל פעם שאת רואה את השכן אוסף את הריר שלו לתוך כוס סופר-סייז של מקדונלד'ס. אבל כל זה לא משנה לגבר שלך, שבראשו מתנגנת המנגינה "כל הגברים רוצים את החברה שלי ואת החזה הגדול שלה" באותה תדירות של קליפ השבוע בערוץ 24. כל מה שהוא רואה זה את טכנאי המזגנים קורץ לך ואת השכן קונה לך שישיית מים, כי אחרי הכל מאוד קשה לסחוב גם "אותם" וגם שישיית מים שלוש קומות בלי מעלית.

     

    אם איכשהו שרדתם את שלב הלוזרים מזיליי הריר, לא יעבור יותר מדי זמן לפני שיגיע ההוא שבאמת נראה "שווה עזיבה", אותו גברבר מסוקס עם מקצוע מוצלח וכרטיס אשראי פלטינה בארנק, זה שקונה לך את שישיית המים (הנוספת, כי לא נעליב את השכן) סוחב לך אותה כל השלוש קומות ומצליח להצחיק אותך בדרך בחוש הומור שלא יבייש תסריטאי של סיינפלד. אותו גברבר מזכיר לחבר חסר הביטחון שלך שאכן כל הגברים רוצים חזה גדול, וכנראה שדווקא את זה של החברה שלו.

     

    פה כבר נכנס פרמטר ההשוואה: מי יותר טוב, מי דואג לך יותר, מי מפנק יותר, וכל זה בלי שאפילו התחלת לחשב את הכדאיות הכרוכה בשהייתך במחיצת הגבר החדש. החבר שלך כבר התייעץ במקומך עם רואי חשבון ומומחי השקעות, כדי לדעת בדיוק מה שווה יותר, השקעה בטוחה לטווח הארוך, או סיכון מרתק עם סיכוי לרווח כפול?

     

    מלכודת מחוכמת של אסטרטגיה פגומה ואגו פגוע

    כשרוחות האיום מנשבות על החבר שלך, הוא מתחיל להזכיר לך כמה להישאר איתו שווה לך כלכלית / פיזית / רגשית. הוא חוזר על זה בכל פעם שמתנגן לו השיר המוכר בראש (כן, קליפ השבוע ב-24 הוא דבר מציק). פירוט המעלות של החבר מזכיר לך פתאום כמה המעלות של הבחור החדש עולות עליהן, כך שבעצם החבר שלך טמן לעצמו מלכודת מחוכמת של אסטרטגיה פגומה ואגו פגוע. מכאן השלב הבא הוא רק חלומות סדיסטיים של "כמה קל יהיה לחתוך לה אותם ולהדביק עם סלוטייפ רק כשהיא לידי?"

     

    אני מצטערת לבאס אותי ואותו, אבל מצב אידיאלי יהיה לשים את החברים הוותיקים עליי רק כשבא לי, וכשלא - להשאיר אותם בבית בכוס (נו טוב, קערה). אבל זה לא ממש אפשרי כרגע, אז אני צריכה להתמודד איתם 24 שעות ביממה, כל יום מימי חיי. וגם החבר צריך להתמודד בלי הרף עם המבטים, הדרינקים, הסחיבות, החולצות הגדולות-צמודות וגברברי כרטיס פלטינה שאורבים בכל פינה.

     

    אין מה לעשות, בשביל הלוקסוס של להניח עליהם את הראש בלילה, או לשחק איתם שעות בסיטואציות אחרות במיטה, צריך לשלם מחיר יקר של אגו פגוע ומנגינה קבועה בראש. מנגינה שאם מזמזמים אותה בלי להתרכז מגיעים לשיר אחר בכלל שמתנגן אצלי בראש, "כל הגברים רוצים רק את החזה הגדול שלי".

     

    כן, גם השכן, גם מר חוש הומור וגם טכנאי המזגנים. כל גברברי העולם מאוחדים באובססיה לחזה גדול, ורק האורתופד שלי גם עושה מזה כסף.

     

    האימייל של ליהי

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: רויטרס
    סיכון מרתק עם סיכוי לרווח כפול?
    צילום: רויטרס
    ליהי הלפרין
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים