דוד המלך - היה או לא היה?

מדי יום מגיעות למערכת האנציקלופדיה עשרות שאלות בתחומים שונים ומשונים. כדי לחלוק את העושר עם כולכם, נציג מדי שבוע חמש שאלות נבחרות ואת התשובות שניתנו להן. טוב, אולי לא ממש אותן תשובות כי במציאות אנחנו הרבה יותר נחמדים, אבל הבנתם את הרעיון הכללי.

שאלה מס. 1:  במה עוסק המכון למחקר ביולוגי בנס ציונה והאם יש סכנה לתושבים הגרים בסביבה?

תשובה: לגולשת היקרה שלום, על פי פרסומים רשמיים, המכון למחקר ביולוגי מופקד על עריכת מחקרים אזרחיים וביטחוניים בעלי חשיבות לאומית בתחומי הביולוגיה, הכימיה ומדעי הסביבה, וביניהם מחקרים לפיתוח יכולת התמודדות עם נשק כימי וביולוגי. חלקים נכבדים מפעילותו של המכון נמצאים תחת מעטה חשאיות כבד. לצד פעילויות אלו עוסק המכון במחקר ביולוגי ורפואי גלוי, כמוסד מחקר אזרחי לכל דבר.  

על פי פרסומים זרים, הוקם המכון על מנת לפתח חומרי לחימה ביולוגיים וכימיים, לצד פיתוחה של יכולת התגוננות מפניהם. מקורות אלה טוענים, בין השאר, כי במכון מפותחים עשרות סוגים של חיידקים אלימים (דוגמת חיידקי גחלת), חומרי לחימה כימיים ורעלנים מורכבים. מעולם לא ניתן לידיעות אלו אישור ממקור ישראלי רשמי, ואף נמסרו כמה הכחשות מפורשות. בידי מערכת האנציקלופדיה אין מידע מוצק המאפשר להכריע בין הטענות, ולכן נתקשה להכריע בשאלת רמת הסכנה הקיימת, אם בכלל, לתושבי הסביבה. 

פינת הערוץ האקדמי

אנציקלופדיה ynet והערוץ האקדמי (http://tv.proj.ac.il) מאחדים כוחות ועונים לשאלות מהקהל. 

שאלת השבוע - האם דוד המלך הוא דמות היסטורית אמיתית או פיקציה מקראית?

ד"ר יונתן בן-דב, החוג למקרא, אוניברסיטת חיפה (הערוץ האקדמי)

שאלה מס.3:  מה היתה רעידת האדמה הכי חזקה שהיתה אי פעם?

תשובה: תשובה: לגולש היקר שלום. אין בידינו מידע על רעש האדמה החזק ביותר בתולדות כדור הארץ, אלא רק על הרעשים שתועדו מאז ראשית הסייסמולוגיה. מבין אלה, רעש האדמה החזק ביותר אירע ב-1960. מרכזו נמצא בעומק רב מתחת לקרקעית האוקיינוס השקט, כמה עשרות קילומטרים מחופי הערים טמוקו וקונספסיון בצ'ילה, ועוצמתו - 9.5 בסולם ריכטר.  

עוצמתו של הרעש היתה כה חזקה, עד שהיא גרמה לשינוי פני הקרקע במקומות רבים בצ'ילה, מלבד הנזק העצום שנגרם למבנים. למרבה המזל, מספר זעזועים מקדימים הניעו את תושבי האזורים הקרובים לצאת מבתיהם, וכך נמנע אסון כבד בנפש.

הרעש גרם גם להיווצרות גלי טסונמי ענקיים אשר נעו במהירות עצומה למרחק של אלפי ק"מ, וגרמו לנזקים אדירים באיים רחוקים (הוואי ואפילו יפן).

שאלה מס.4: לאנציקלופדיה שלום, מה בעצם עושה מנצח בתזמורת? האם הנגנים לא יכולים לנגן על פי התווים וזהו?

תשובה: לגולש היקר שלום, באופן תיאורטי אכן יכולים נגני תזמורת לנגן יצירה על פי תווים בלבד וללא מנצח, השאלה היא רק איך זה יישמע? לגופו של עניין, הטכניקה של תיאום והנחיה של ביצוע יצירה מוסיקלית ע"י קבוצה גדולה יחסית של מבצעים; מתבצעת באמצעות מערכת מוסכמת של תנועות וסימנים, עם או בלי שרביט ניצוח. בימינו, לא תיתכן נגינה של תזמורת סימפונית, שירת מקהלה או ביצוע אופרה בלא מנצח.

בתחילת המאה ה-19, עם הגידול במספר נגני התזמורת מזה, והעלייה במורכבותן של היצירות מזה, הופרד תפקיד המנצח מתפקיד הנגן. גדולי המנצחים הראשונים היו גם מלחינים, אך הם ניצחו לא רק על יצירותיהם שלהם אלא גם על של אחרים. מנצחים אלה, וממשיכי דרכם, נודעו באישיותם התקיפה, שבזכותה שלטו בתזמורת של עשרות נגנים, בבקיאותם העמוקה במוסיקה וביכולתם להביע את תפיסתם המוסיקלית בפני נגני התזמורת באופן כזה שצליליהם ישקפו אותה. המנצח נעשה פרשן, האחראי למבע המוסיקלי של היצירה. כל עוד ניצחו מלחינים על ביצוע יצירותיהם, חזקה עליהם שידעו מה ביקש המלחין לומר; אבל בביצוע יצירתו של אדם אחר, נודעת חשיבות רבה לאופן שבו תופס המנצח את הדרך שבה היא אמורה להישמע. ואכן, לרוב אין צורך בבקיאות מוסיקלית עמוקה כדי לעמוד מתוך האזנה על ההבדלים בין פרשנויותיהם של מנצחים שונים לאותה היצירה עצמה.

הגם שהפרשנות המוסיקלית היא הדרישה הראשונה מן המנצח, מוטלים עליו גם תפקידים "טכניים" יותר, האחראים במשותף לאיכות נגינתה של התזמורת, והם:

1. שמירה על טמפו (קציבת זמן) אחיד ועל הפעמות (beats) בנגינת ההרכב כולו, באמצעות מערכת מוסכמת של תנועות המשקפות את משקל הקטע (זוגי, משולש ועוד). תנועות אלה נעשות בדרך כלל ביד ימין האוחזת בשרביט (בשנים האחרונות גדל מספרם של המנצחים המוותרים על שרביט ומשתמשים בתנועות ידיים בלבד). בידו האחרת מציין המנצח את הדינמיקה, כלומר עוצמת הנגינה, בדרכים שונות, כגון הגדלת התנועות או הקטנתן לציון עוצמה גבוהה או נמוכה. יצוין עם זאת כי יש הבדלים גדולים בסגנונות הניצוח בין מנצחים שונים.

2. סימני "כניסות" (כלומר פתיחה בנגינה או בשירה) לנגן או לקבוצת נגנים, האמורים להצטרף לנגינה לאחר שתק (הפסקה). הדבר נעשה לרוב ביד שמאל, אך לעתים די בקשר עין וברמז קל (הרמת גבה). אם המנצח גם מנגן בפסנתר, הוא משתמש בפסנתר שקבוע בו ראי מעל המקלדת, כדי לשמור על קשר עין עם כל נגני התזמורת.

3. מתן פרשנות לפיסוק ולסגנון הנגינה באמצעות תנועות הידיים והגוף כולו, ובכלל זה הבעת הפנים.

4. הכוונת המנגנים ע"י שמירה על קשר אישי בחזרות ובעת הביצוע, תוך הבנה לרוחם כמקצוענים בתחומם מצד אחד, וקיום סמכותו העליונה מצד שני.  

שאלה מס. 5: מנין הגיע המונח נכסי צאן ברזל?

תשובה: לגולש היקר שלום. בגמרא, בבא מציעא כ"ב, במהלך דיון בהלכות לווה ומלווה, מופיע הביטוי בהתייחס לצאן ממש, ונקבע שאסור לגרוע ממניין הראשים בעדר שהופקד בידי אחר: "אי זהו צאן ברזל היו לפניו מאה צאן אמר לו הרי הן עשויות עליך (נתונות לך) במאה של זהב וולדן וחלבן וגיזתן שלך ואם מתו את(ה) חייב באחריותן". מכאן התפתח הביטוי והקיף סוגים אחרים של נכסים.

בבבא קמא פ"ט יש דיון בשאלת נכסיה של אישה שהתאלמנה או גורשה, ושם מתוארים הנכסים שהביאה עמה לבית בעלה כנכסי צאן ברזל, כלומר נכסים שהם כברזל, שאינו מאבד מאומה ממשקלו. ערכם של נכסים אלה נשאר כשהיה בעת שנכנסה לבית בעלה, ויש לפצותה לפי ערכם דאז ולא לפי הערך העכשווי, שאולי פחת במרוצת הזמן. לימים התפתח הביטוי הלאה, לתאר כל נכס שמשתמר בעינו ואינו אובד.

רוצים לשאול אותנו שאלה? כתבו ל-yinonro@y-i.co.il

לארכיון הכתבות הקודמות - לחצו כאן.