שתף קטע נבחר

היא מפירה הסכם ראייה? אפשר לפנות למשטרה

מה יכול לעשות אב שלא רואה את ילדיו כפי שנקבע בהסכם גירושים או בפסק דין? אפשר להגיש בקשה לביהמ"ש למשפחה לפי פקודת בזיון בית המשפט. אבל יש מסלול נוסף, שלרוב יעיל ומהיר יותר מקודמו - הגשת תלונה במשטרה

שאלה: 

קראתי את רשימתך לפני שבוע בתשובה לשאלתו של גרוש טרי המתלונן שגרושתו עושה הכל לכדי לפגוע בקשר שלו עם הילדים. אני נמצא באותה צרה, אבל אני מגיב אחרת מאבות רבים: אני לא עושה מאמצים מיוחדים לחדש את הקשר שלי עם הילדים, המוסתים על-ידי אמם.

 

אני חושב שכאשר גרושתי תראה שכל נטל הטיפול בילדים קשה לה - היא תתחיל להעריך את תרומתי. אז אולי היא תתחיל לרוץ אחרי כדי שאקח אותם ממנה כמה פעמים בשבוע ובסופי שבוע כדי שהיא תוכל לבלות עם החבר שלה (או החברה שלה - אני לא יודע בדיוק). אני מציע לעוד אבות לחשוב על השיטה הזאת.

-דורי

 

תשובה:

דורי, השיטה שלך מקוממת אותי. גם אם היא תועיל ביום מן הימים - ואני לא בטוח בכך - המחיר אינו שווה. הסיפוק שיהיה מנת חלקך אולי ינעם לך זמן מסוים, אבל המחיר שהילדים שלך משלמים גבוה מדי בשביל הניצחון האישי שלך. אני מבין שהילדים מסרבים לראות אותך. אם אמם גורמת לכך - אתה לא יכול כמובן להאשים אותם. ובינתיים הם לא רואים את אביהם. מאוד לא רצוי, מאוד צורם. 

 

ברשימה הקודמת ("גרושתי מסיתה את הילדים נגדי") כתבתי על אבות חסרי אונים מול גרושתם המשבשת את הסדרי הראייה בינם לבין ילדיהם. הסברתי שתרופתו של אב כזה היא הגשת בקשה נגד האם לבית-המשפט למשפחה לפי פקודת בזיון בית-המשפט. זהו הליך אזרחי.

 

ישנו מסלול פעולה נוסף, שלרוב יעיל ומהיר יותר מקודמו: הגשת תלונה למשטרה. כל אדם חייב לכבד פסקי דין (והסכם גירושים הקובע את הסדרי הראייה מקבל תוקף של פסק דין). אדם המפר הוראה בפסק דין עשוי לעמוד לדין פלילי בשל כך. סעיף 287(א) לחוק העונשין קובע כי המפר הוראה של בית משפט דינו מאסר שנתיים.

 

במקרים רבים פתיחת התיק במשטרה פותרת את הבעיה

לצורך הגשת התלונה יש לפנות לתחנת המשטרה, רצוי זו הסמוכה למקום מגורי האשה, ולהציג עותק מאושר של פסק הדין או של הסכם הגירושים. המשטרה נוהגת לזמן את האם ולהזהירה כי עליה לקיים את הסדרי הראייה.

 

במקרים רבים פתיחת התיק במשטרה פותרת את הבעיה, לפחות זמנית. ייתכן שכעבור זמן, יהיה צורך להגיש תלונה נוספת למשטרה. למפקפקים בנכונות המשטרה לתת יד לאבא רגוז יש לי חדשות: היו כבר מקרים שהוגש כתב אישום נגד אמהות בעקבות הפרת הסדרי הראייה, והן הורשעו.

 

התלונה למשטרה עלולה להחמיר את הקרע

ולאחר שאמרתי מה שאמרתי, הגיע זמן ה"אבל": פנייה למשטרה היא צעד העלול להתגלות כבומרנג שיזיק עוד יותר לקשר בין האב לילדיו. פגשתי כבר נשים שציפו לכך שהאב המתוסכל יפעיל את המשטרה. "תראו מה שאבא שלכם עושה", הן ממהרות ליידע את הילדים. "עכשיו יבואו שוטרים ויכניסו אותי לבית הסוהר!" התפתחות כזאת עלולה להרחיק את הילדים עוד יותר מאביהם. מומלץ אם כן לאב אובד העצות לשקול היטב את דרכו בטרם יפנה למשטרה.

 

יש מקרים בהם האם מעוניינת קיום קשר רצוף ובריא בין הילדים לאביהם, בדיוק כפי שנקבע בפסק הדין, או בחידוש קשר שנותק. אבל הבעיה היא שהאם חסרת אונים מול הילדים: הם, מיוזמתם, מתנכרים לאב.

 

לא פעם מתקשים השופטים לברר עד תום מהם הגורמים האמיתיים להתנכרות הילדים כלפי אביהם. נתקלתי במקרים של תחכום מצד אמהות, שהשכילו להטעות שופטים לאחר שתיאמו גירסה עם הילדים, שהסירו מאמם את האחריות ליחסים המשובשים בינם לבין האב. לכן, לא אחת נטיית השופטים היא לראות באמא אחראית למימוש פסק הדין. גם כשההתנגדות למפגש עם האב נובעת מהילדים עצמם, האחריות שהמפגשים יתקיימו מוטלת על האשה - ורק עליה יכול השופט להפעיל לחץ באמצעות הטלת קנס כספי.

 

השופט יכול להמליץ על פנייה לפסיכולוג

כמעט בכל מקרה יפעל בית המשפט בתיקים הקשורים להסדרי ראייה בדרך נוספת: הפניית ההורים והילדים לפקידת סעד, שתדווח בתסקיר מדוע האב אינו רואה את ילדיו לחלוטין או בהיקף בלתי מספיק. פקידת הסעד תברר את הגורמים לשיבוש היחסים ותעלה המלצות לשיפור הקשר. היא תצביע על ההורה שאחראי למצב. לעתים תמליץ פקידת הסעד להפנות את ההורים לפסיכולוג. שופטים נוקטים לא פעם אמצעי זה גם מיוזמתם.

 

הטיפול הפסיכולוגי מעמיק יותר מזה של פקידת הסעד, ולכן הוא מניב לפעמים תוצאות טובות. במקרה המתאים, יערוך המומחה לצדדים מבדקי מסוגלות הורית. תוצאות המבדקים עשויות לפעול לרעת האב המתלונן: אם יתברר כי יש פגמים באישיותו וכתוצאה מכך ביחסו לילדים, ייתכן שבתום ההליך המשפטי יצומצמו הסדרי הראייה הקיימים.

 

במקרים קשים יקבע ביהמ"ש כי האב יפגוש את ילדיו במשרדי המחלקה לרווחה חברתית, תחת השגחה של פקידי סעד. אלה יבחנו את הדינמיקה בינו לבין הילדים, במטרה להגיע למצב שיאפשר מפגשים רגילים.

 

תביעה לקבלת המשמורת כאמצעי לחץ על האשה

הליך אזרחי אפשרי נוסף העומד לרשות האב הממורמר הוא הגשת תביעה להעברת המשמורת בילדים אליו. שאלת המשמורת אף פעם אינה סופית, היא יכולה להשתנות בהתאם לטובת הילדים. לכן הסכם בין ההורים הקובע כי הילדים יהיו במשמורת אמם אינו חוסם את דרכו של האב לפנות בתביעה לשינוי המשמורת, או לקביעת משמורת משותפת. כך גם כאשר המשמורת נקבעת בפסק דין בתום סכסוך משפטי.

 

לעתים רצוי לאב להגיש תביעה כזאת, במקרים של שיבוש הסדרי הראייה, כדי להפעיל לחץ על האם לכבד את המוסכם. שופטים עשויים לעזור לאב נגד אם המתעקשת להפר את פסק הדין, בכך שירמזו לאם שטובת הילדים עשויה להביא אותם לשינוי המשמורת, או לפחות להרחבת הסדרי הראייה.

 

ברשימה הקודמת הבטחתי לעסוק השבוע בבעיה חמורה לא פחות מהסתת הילדים בידי אמם: אבות שאינם מקיימים את התחייבותם בהסכם הגירושים לראות את ילדיהם. אעשה זאת ברשימה הבאה.

 

  • ניתן לשלוח באימייל שאלות לעו"ד דון-יחייא. לצערנו, אין אפשרות להשיב אישית לכל הפניות.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: ניב קלדרון
במקרים רבים פתיחת תיק פותרת את הבעיה, לפחות זמנית
צילום: ניב קלדרון
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים