מאמי יא מאמי

גבר גבר / שמוליק חוגי

בטור הקודם,כתבתי על הנשים באלופה,עכשיו הגיע תורם של הגברים של האלופה,קבלו אותם-את האלופים!

ג'וש (עודד מנשה) – בהתחלה חשבתי לעצמי "מה? עודד מנשה בטלנובלה?" וכשקראתי את פרטי הדמות חשבתי "מה? עודד מנשה מניאק? עודד מנשה פלרטטן?" אתמול,כשראיתי את הפרק השני המחשבות 

 שלי די השתנו לטובה, הוא הצליח להרשים אותי במקצת במשחק שלו ואני מאוד מסוקרן מהדמות שלו וממנו - האם המחשבות שלי מלפני תחילת העונה נכונות או רק בגדר הסתכלות ראשונית? ומה עם שם המשפחה שלו?

זאביק בר אל (שרון אלכסנדר) – הנה עוד מעקב שלי לעונה,שרון אלכסנדר.שרון הוא שחקן יוצא דופן וראוי להרבה תשבחות,הדמות שלו מאוד מעניינת – למה הוא קנה את הקבוצה? למה הוא מסתורי ומתחבא? ומה יש לו נגד דורי (אל תדאג זאביק,גם אני לא סובל אותו).

רני זליג (מייקל לואיס) – בעונה הראשונה,התאכזבתי מהמשחק שלו מאוד.כששמעתי על הליהוק שלו ידעתי שהתפקיד אמנם הכי מתאים לו אבל איך מישהו שבנוי על עולם הדוגמנות ובלוג בnrg ושלא למד מעולם משחק יכול להצליח להumht משהו מהדמות? אני מקווה שבעונה הזו הוא ירשים אותי לטובה.מה אתם אומרים,לעקוב גם אחריו?

תום שלייפר (עפר שכטר) – תום,לא עפר,התחיל את העונה הזו מה זה ברגל שמאל,אבל לעומת זאת,עפר התחיל את העונה הזו מה זה ברגל ימין! אתם שואלים איך? אני חושב שעפר שכטר בכל טלנובלה שלו ממציא את עצמו מחדש,פעם הילד הרע והחרמן,פעם הילד הטוב והתמים ועכשיו הקנאי העוקב,הוא פשוט שחקן נהדר.

למה אני מחכה ? אני ממש מחכה לספתח של אסי תבריזאצ'י הלא הוא איתי תורג'מן,שגם את המשחק שלו אני מאוד מעריך. אני מחכה לחזרה האמיתית של סער פדידה אלינו,לאהבה חדשה של טוקו,לפרידה של דורי מליאן,להתפתחות עניינים בין תום לסיגי, לבדיחות של עובד הגאון ולהתאבדות (אמן!) של ג'וזף אוגנסיאן.

***

מה עובר על דורי/ נטע חדד

הפרק השלישי של האלופה היה בהחלט מבטיח ומעודד, ואפשר להגיד שניצוץ של תקווה שהעונה השנייה בכל זאת תעמוד בציפיות של כולנו, נראה בפינת המסך. כמו שכבר כתבתי, דורי בראל הוא כנראה הדמות שתהיה במרכז התמונה בפרקים הקרובים, ותגידו מה שתגידו- אפשר לאהוב אותו ואפשר לבוז לו, אבל אי אפשר להתעלם ממנו. בכל זאת הוא הכי מעניין בינתיים וזוכה להכי הרבה זמן מסך.

מערכת היחסים של דורי וליאן היא קצת מביכה, לא? קצת עלוב לראות איך ליאן משפיטה ומנצלת את דורי, ונדמה שאבא של דורי, זאביק, לא יכול היה לנסח את זה יותר טוב. עד כמה שהאמת כואבת- דורי מסדר לליאן ולמשפחה שלה את החיים, ואפילו ראינו שאיציק עומד לבקש ממנו ג'וב בקבוצה. אני לא יודעת למה כולם בעד ליאן, אני דווקא חושבת שהקורבן כאן הוא דורי וזה לא מגיע לו. אגב, הנוכחות של שרון אלכסנדר בתוכנית מאוד משמחת- הוא שחקן גדול, ואין ספק שהגרסה שלו ל"מאמי" של מזי כהן היתה השוס הכי קורע של הפרק!

מה עוד? התסבוך של סיגי ותום הוא ממש דבילי. מישהו כבר כתב כאן שהוא לא מבין על מה המהומה, וזה ממש נכון- נראה לי שהתסריטאים יכלו למצוא משהו קצת יותר דרמטי אם הם רצו ליצור מריבות

 ובעיות בין תום לסיגי. מה הסיפור הגדול- למה היא לא מגלה לו שהם קונים דירה? ביג דיל! כולה דירה!

בניגוד לשטויות של סיגי ותום (בווורינג!) לדעתי דווקא קארין טבת וג'וש עומדים להיות הזוג המעניין של העונה. הסצנה בשירותים נורא הזכירה לי את אלי מקביל, לא? אני בונה עליהם שיביאו קצת דרמות וזיקוקים.

ולבסוף, סער התעורר. איזה חמוד עשו אותו עם הפוני! הוא נראה ממש כמו ילד טוב ירושלים עד שהוא פותח את הפה ושוב נגלה קולו המוכר של הערס: "מי אתם? אני מכיר אתכם?" נקווה שהערב הוא ידבר עוד קצת, אחרי שלקחו לנו המון כוכבים אהובים ושמו את ליאן במרכז התמונה, הגיע הזמן לכמה דקות של סער. כל כך התגעגענו.

***

סער פדידה- "בזמן שישנת" / אלון "פדידס"

הרבה פיות פעורים, לסתות שמוטות ועיניים פתוחות לרווחה נמרחו על פניהם של צופי העונה החדשה של "האלופה", אמש עם השמעתו של אות הסיום של הפרק השלישי העונה. זמן קצר לאחר שהוציא מפיו את שורותיו הראשונות העונה- "רגע... מי אתם בכלל? אני מכיר אתכם מאיזה מקום?" הדהים סער פדידה את הצופים בכך שהתברר כי הקפטן לשעבר של "הכוח ירושלים" איבד את זיכרונו במפתיע עם יקיצתו מן התרדמת בה שקע שנתיים קודם לכן.

כעת, מובן שהשאלה המתבקשת היא, מה מספרים לבן אדם שאיבד את זיכרונו? האם כדאי לספר לו את כל עברו הנרחב מבלי לפספס שום פרט? או שאולי כדאי לספר רק את רגעי השיא בהיסטוריה המפוארת של חובב הנשים הנ"ל, להוריד בעריכה את המשברים, את הבגידות, אבל במחשבה שנייה- מה כבר יוכל להישאר? לפי עצה שלי, במקרה של אובדן זיכרון בקרב דמויות ראשיות המשתתפות בסדרה, יש להתחבר בדחיפות ל-VOD ולהוריד את כל פרקי העונה הקודמת.

מה שבטוח, מאוכזב הוא לא יהיה... ורק אם אפשר, עצה לאנשים האחראים על הלוק החדש של הפדידה- החזירו בדחיפות את הפריזורה הקודמת של הבחור ותפטרו מהשביל בצד הדנדש (מישהו אמר הראל סקעת?..)

עד כאן להיום בנושאי פנימית ד'... ועכשיו לנושא אחר. לפי דעתי, הפרק הנוכחי עמד בסימן של סגירת פערים, זאת כמובן עקב העובדה שנודע לנו מה התרחש ברגעים הספורים לאחר שג'וזף וליאן המחישו את הביטוי Push the button בסוף העונה הקודמת, בניסיון למחוק את סער וליאן בלב ים.

"אולי הם פצועים?" ו-"אני רוצה למות!!!" ליאן צעקה אז נואשות, בעוד האוליגרך הארמני מנע ממנה בגופו ובאמצעות תרגיל "שטיפת המוח" המקובל, ללכת ולעזור לבעלה. והנה, כך הוא עשה גם הפעם, כשנודע לו שסער התעורר. "אל תעשי שטויות," הוא מאיים על ליאן, ושוב אנו מגלים כי מאחורי החזות האסרטיבית והכריזמטית של עורכת האתר הרשמי של "הכוח" עדיין עומדת אותה האישה הקטנה, העדינה והשברירית, שמוכנה בכל פעם מחדש לסלוח לבעלה הבוגדני על מעשיו.

האם זכרונו של סער ישוב אליו? האם ליאן תשוב לזרועותיו של בעלה החוקי או שמא תקבל את הצעת הנישואין של בן זוגה החדש לחיים? מה סיגי מסתירה מתום? ואיפה לעזאזל טובה כשצריכים אותה? כל זאת ועוד בהמשך... צפו ותהנו.