שתף קטע נבחר

נערכים לשמיטה: לעבד את האדמה בלי לגעת בה

שנת תשס"ח תהיה שנת שמיטה. החקלאות הישראלית ממציאה פתרונות יצירתיים איך לקיים חקלאות וגם לשמור על המצווה. אחד החידושים בתחום הוא גידול ירקות בתוך מצע של אדמה מחו"ל שמנותק מאדמת ארץ ישראל. כמה עולה שנת השמיטה לחקלאים, ואיך היא תשפיע על מחירי הירקות?

חג הפסח, החל בחודש ניסן, חודש האביב, הוא גם חג חקלאי, המציין את הפריחה והלבלוב ואת התחלת הקציר. הפסח מזכיר לנו כי השנה הבאה - תשס"ח- היא שנת שמיטה שבה מצווה התורה להפסיק את כל עבודת האדמה: "ושבתה הארץ שבת לה'" (ויקרא כ"ה). ואולם, בכלכלה המודרנית קשה לעמוד בגזרה כזאת כפשוטה, והמוח היהודי מפתח פטנטים המאפשרים לחקלאים להמשיך לגדל ירקות גם בשנת שמיטה.

 

אחד הפתרונות, שתופס תאוצה בימים אלה, הוא גידול ב"מצע מנותק": הירקות, הפרחים והתבלינים נזרעים במשתלות בתוך מצע מיוחד שמיובא מחו"ל. החקלאים קונים את השתילים הקטנים כולל המצע ושותלים אותם בשדות כאשר בין הקרקע הארץ ישראלית לבין השתיל והמצע מפרידה יריעת ניילון.

 

 

משתלת חישתיל, לדוגמה, זורעת את הירקות במצע שהיא מכינה מקליפות קוקוס שיובאו מהודו וסרי-לנקה. מנהל הייזום של חישתיל, דודו מגל, מעריך כי בין 25% ל-30% מהחקלאים ירכשו בשנה הבאה אך ורק שתילים שגודלו על מצעים מנותקים.

  

מיועד למגזר הדתי-לאומי

רשתות השיווק הגדולות, כמו מרבית הציבור היהודי, קונים מזון בהשגחת הרבנות הראשית, וזאת טרם החליטה אם לדרוש לרכוש סחורה שגודלה במצע מנותק. עד כה הסתפקה הרבנות ב"היתר מכירה": בתחילת שנת השמיטה מבצע מינהל מקרקעי ישראל מכירה סמלית וזמנית של שטחים חקלאיים לחקלאי לא יהודי (בדרך כלל ערבי), בדומה למכירת החמץ לקראת הפסח.

 

"הדרישה לגידול על מצע מנותק מגיעה מהציבור הדתי-לאומי", אומר מזכיר ארגון מגדלי הפלחה, גרשון שליסר, "הם לא רוצים לרכוש מגויים, מסיבות לאומיות".

 

הציבור החרדי, הרוכש מזון בהשגחת בד"ץ, קונה ירקות מיובאים מחו"ל או מחקלאים ערבים. ואולם, לאחרונה קיבלה חישתיל אישור כשרות לשתילים שגודלו על מצעים מנותקים גם מ"מכון התורה והארץ", המזוהה עם הציבור החרדי-לאומי.  

 

החקלאים מפסידים

שיטת הגידול החדשה מסבה הפסדים לחקלאים. גורם במגזר החקלאי מעריך שכל משק יצטרך להוציא בין 10,000 ל-25,000 שקל על כל דונם שהוא יעביר לגידול במצעים מנותקים. עם זאת, בחברת חישתיל טוענים כי הגידול במצעים מנותקים מגדיל את היבול החקלאי ב-20% לעומת הגידול בשיטות רגילות.

 

"המטרה היא לאפשר פרנסה ליהודים", אומר שליסר, "אבל בדרך, ההיערכות עולה לנו כסף. זאת, בנוסף להפסדים שהחקלאים סופגים ממילא בכל שנת שמיטה, כיוון שיש סחורה, כמו חיטה למשל, שאי אפשר לגדל על מצע מנותק וגם לא למכור לערבים. מדי שנת שמיטה מפסידים מגדלי החיטה בין 120 ל-150 מיליון שקל. בשנות השמיטה הקודמות הממשלה סבסדה את החקלאים, אבל אני לא יודע אם יסבסדו אותם השנה".  

 

במשרד החקלאות אומרים כי הנושא נמצא בבדיקה ובדיונים בין החקלאים לממשלה.

 

יהיה יותר יקר?

מצוות השמיטה הייתה במקור בעלת גוון סוציאלי. אחד הטעמים שמספק המקרא למצווה הוא "ואכלו אביוני עמך" (שמות כ"ג): בשיטות העיבוד הקדומות, כאשר איש לא עיבד את האדמה, כולם יכלו לאכול ממה שגדל ללא עיבוד. ואולם, בעולם המודרני מביאה השמיטה לעלייה במחירי הירקות, שממנה נפגעות בעיקר השכבות החדשות.

 

"כל החמרה בשמיטה מביאה לעליית מחירי הירקות", אומר מגל, "בשנה הבאה לא נוכל לקנות ירקות ברשתות השיווק במחיר שאנחנו קונים עכשיו". 

 

החקלאי חיים תמם ממושב גבע כרמל ליד עתילת חושב לעומת זאת שהצרכנים לא יספגו את המחיר: "ירקות הם עניין של היצע וביקוש. אם אנשים יקנו ירקות, המחיר לא ירד. רק אנחנו נפסיד". 

 

"טוב לאיכות הסביבה"

בחישתיל מציינים כי בנוסף לשמירת השמיטה, תורם הגידול על מצע קוקוס תורם לשמירה על איכות הסביבה.

 

"הגידול על קוקוס מגן על השתילים מפני מחלות קרקע ומאפשר לנו להפחית את השימוש בחומרי הדברה כימיים", אומר מגל, "כך לדוגמה אנחנו יכולים לגדל צמחים בריאים בלי להשתמש בחומר המזיק מתיל ברומיד. מלבד זאת, החקלאים משקים את המצעים המנותקים במערכת צינורות נפרדת, והם מנקזים וממחזרים אותם תוך הקטנה של צריכת המים. כך אנחנו מונעים ממי ההשקיה לחלחל למי התהום, עם כל הדשנים והכימיקלים שלהם, ותורמים להקטנת הזיהום".  

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
גידול על מצע מנותק.
צילום: דלית שחם
מומלצים