שתף קטע נבחר

מה נשתנה הלילה הזה בגבול לבנון?

גזרת הר דב, פסח תשס"ז. כתב ynet בילה יממה עם "הנשרים", חיילי רובאית ב' של גולני המאיישים את מוצב לילך, מול הגבול הלבנוני. אז מה בעצם השתנה מאז מלחמת לבנון השנייה, והאם השקט בגבול הצפון הוא רק אשלייה? פסח מתוח עם החיילים בצפון

ערב מתחיל לרדת על מוצב "לילך". בגולני כמו גולני, מתנגן לו ברקע אחד השירים של הזמר שריף. שיר דיכאון קולני. אחריו יבוא שיר אחר, של זמר בשם תמיר גל. אותו סגנון בדיוק. אידיליה צפונית, שני מטר מלבנון. סגן אביעד לוי הסמ"פ מודה שהדרך היחידה לשמור על דריכות החיילים בשקט שנוצר לאחר המלחמה היא להפעיל אותם כמה שיותר. "מנסים ליזום כל מיני פעולות, תרגילים, להזרים את האדרנלין. זה האתגר שלנו". בעמדת התצפית, משקיף רב"ט מידן קדוש לעבר החלק הלבנוני של הגבול. הוא התגייס רק במרץ שעבר ("עברנו ליד המלחמה"), אבל הוא דרוך. "שקט שקט, אבל זה נראה כמו שקט לפני הסערה, כבר רואים יותר תנועות חשודות, צריך כל הזמן לפקוח עיניים".

 

קשה שלא להתלהב מהנופים בצפון, מהפריחה המדהימה, אפילו רשת ההגנה מפני טילי נ"ט שמוצבת בראש מוצב לילך, בין נחל עיון לחצבני בגזרה המזרחית, לא מזכירה את המראות הקשים והדי הפיצוצים מהעבר הלא רחוק. שבעה חודשים לאחר המלחמה, נראה כי החיילים מתחילים כבר להסתגל למצב החדש-ישן לאורך הגבול. אבל קשה לומר שתחושת אופוריה החליפה את המתח. "הכל נראה אותו דבר, אבל ההרגשה שונה, בצפון הכל יכול להשתנות בבת אחת, בבום", הם מספרים, "ואמא? היא עכשיו קצת פחות דואגת".

 

זה פסח ראשון אחרי המלחמה, ובמקביל לסיורים, לשמירות ולפטרולים, מכינים את המוצב. "חג או לא חג, אנחנו נשארים פה", מסביר אחד החיילים, שעסוק באותו רגע בתורנות מטבח ומקרצף את הסיר עם הכיתוב "בשרי". חלק נכבד מהניקיונות כבר מאחוריהם, ונותר רק להכשיר את המטבח. החבר'ה הצעירים ממרץ 06', כרגיל, מופקדים על המשימות הפחות נעימות. החג צפוי להביא אלפי מטיילים לצפון והחיילים מקווים שיוכלו לסייע להם לטייל בשקט.


קשה שלא להתלהב מהנוף. מבט ממוצב לילך (צילום: ירון ברנר)

 

תפריט סדר לא רע ב"לילך". חוץ מהמצות, ניתן יהיה למצוא על השולחן החגיגי גם דג נסיכת הנילוס, בשר צלי, הודו פרוס וירכי עוף. במקום יין, קיבלו החיילים מיץ ענבים תירוש, ויש גם עוגיות קוקוס במילוי תמרים ושוקולד. החיילים עצמם מתכוונים לבשל את האוכל, עם קצת עזרה מנגדי מפקדת הגדוד. "נעשה פה סדר גולני כהלכתו", מבטיחים החיילים. אבייב הסרס"פ מבטיח לצד קריאת ההגדה כמה שירי פלוגה. את האפיקומן הם לא מתכוונים לחפש. "בכל זאת, צריך פה לשמור על כוננות", מזכיר אחד החיילים לחבריו את המציאות.

 

נשרים בכל מקום 

הגבול עם האויב מורגש כל הזמן באוויר. בינואר השנה, לא הרחק מנקודה 105, בה נחטפו שני חיילי המילואים אלדד רגב ואהוד גולדווסר, איתרו חיילי רובאית ב' במהלך פעילות יזומה שני תרמילים מלאים בציוד, לרבות אמצעי לחימה, שהיו שייכים בסבירות גבוהה לחוליה שלקחה חלק בחטיפה.

 

הרובאית ב', או בשמה "נשרי הפרא", היא למעשה חיה חדשה בגולני. כחלק הרצון לשבור את יחסי הצעירות-ותיקות, הוקמה הפלוגה במתכונת שונה: שלוש מחלקות, בכל אחת מחזור גיוס אחר, אין יותר עירוב מחזורים בתוך המחלקות כבעבר. נובמבר 04' הם הוותיקים ביותר, אוגוסט 05' באמצע ואילו בני מחזור מרץ 06', שבמהלך המלחמה רק למדו להפעיל את הנשק, הם הצעירים. אגב, נשרים יש בכל מקום פינה במוצב, על כל שלט, כרוז ושער. בכניסה מוצב אחד כזה עשוי משיש ולידו דגלי החטיבה, ואפילו על שלט השק"מ יש ציור של נשר לוגם מבקבוק קולה. אבייב הסרס"פ מסביר בחצי התנצלות שאין טעם להשקיע יותר מדי בקישוטים, "כי עוד מעט עוזבים וזה לא מקום קבוע".


מתרגלים למצב הישן-חדש לאורך הגבול. חיילים ב"לילך" (צילום: ירון ברנר)

 

יריית הפתיחה של המלחמה תפסה את רובאית ב' בדיוק באותו מוצב. משם הם נעו לעבר בינת ג'בל, מרון א-רס ויעדים אחרים בדרום לבנון . לקחו בין היתר חלק בקרבות קשים מול החיזבאללה. אז מה השתנה אחרי המלחמה? "לפני המלחמה השגרה כאן הייתה הרבה יותר מחמירה", מנסה אביעד הסמ"פ לתאר, "החיזבאללה ממש היו כאן, על הגדר, כל פעילות שלנו הייתה מאוד זהירה, הרבה הכנות לכל פתיחת ציר, לכל סיור. עכשיו המצב השתנה. הרבה יותר רגוע, המלחמה שינתה כאן כמה דברים. יחד עם זאת מאוד אנחנו דרוכים, למדנו הרבה דברים מהחטיפה, מיישמים את הדברים האלה. השלום עדיין לא הגיע לכאן, עוקבים אחרי כל מה שזז, גם היום רועי צאן שמתקרבים לגדר הם בבחינת חשודים".

 

החיזבאללה עוד כאן

במפקדת פיקוד הצפון בצפת ממשיכים לעקוב אחר "הגבול החדש". לפי שעה סדר הכוחות בצפון נותר גבוה מהמצב לפני המלחמה, ובצה"ל אין כוונה לשנות

 את המצב. קצין בכיר בפיקוד אמר השבוע ל-ynet כי אמנם על פני השטח שקט, אבל בהחלט ניתן לזהות בהדרגה ניסיונות של החיזבאללה לחזור לפעילות.

 

"אנחנו פועלים בכל המרחב בצורה גלויה וחשאית", הודה, "מעבר לכך, כוחות יוניפי"ל פועלים בשטח, גם צבא לבנון. זה מבחינתנו יוצר דינמיות נכונה, אין סטטיות. להגיד שזה מספיק? לא, אני רוצה יותר שיפגינו יותר את ריבונותם בשטחם, אבל מה שקורה זה בהחלט מבורך כי בעבר זה לא היה בכלל".

 

לדבריו, העובדה כי צבא לבנון לא תופס כל דבר כמובן מאליו, גם כאשר צה"ל פועל, היא דבר חיובי: "בפעם האחרונה שפעלנו, הם הגיבו כמו שהגיבו. לנו אין כוונה שלא להגן על אזרחי ישראל ועל חיילי צה"ל. לא נחכה שיתפוצצו מטענים. השורה התחתונה פשוטה: כל מי שינסה להרוג אותנו, נהרוג אותו קודם".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מוצב לילך. מחפשים אדרנלין
צילום: ירון ברנר
מומלצים