שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    שיעור 24: יחסי עבודה בעולם פוסט-מודרני
    "אין תחליף לארגוני העובדים במשא ומתן לקבלת חלק הוגן, לא מינימלי, מנכסי החברה. הם הכרחיים גם בסיוע לעובדים לעמוד זקופים במאבקם אל מול המעסיקים". פרופ' פרנסס רדאי עומדת על הקשר בין כוחם של ארגוני העובדים - מרכיב לא מושלם אך הכרחי בשוק העבודה - ובין צמצום פערים חברתיים

    בעולם העבודה של ימינו מקבל המודל במסגרתו אנשים עבדו במקום קבוע לאורך זמן, צברו פנסיה ונהנו מביטחון כלכלי, מקום שולי בלבד. את מקומו תפס מודל ה"השתמש וזרוק", בו אין התקשרות לטווח ארוך בין מעביד לעובד או מחויבות של המעביד לרווחתו. הדבר חמור אף יותר כשמדובר בתופעת הסחר באנשים, הגרועה בהרבה מהסחר ה"מסורתי". בזמנו, כאשר היה נקנה אדם, למעסיק היה כדאי לתחזק אותו כיוון שהיווה נכס ישיר שלו. כיום העובדים מועסקים על-ידי קבלני משנה, באמצעות חברות כוח אדם, וניתן לפטר אותם בכל רגע נתון. 

     

    מאפייני שוק העבודה הפוסט-מודרני

    חלוקת עבודה ושכר בלתי הוגנת: בעבר, היה קיים פער של 1 ל-12 בין השכר הגבוה לנמוך, אך כיום הפער מגיע ליחסים של אחד למאות, ובא לידי ביטוי בתוך עסקים וגם בחברה כולה. חוסר ההגינות מופיע גם בחלוקת שעות העבודה וגורס כי אנשים רבים, המשועבדים לעבודתם, כלל לא רואים אור יום. חלק ממקומות העבודה מכניסים אליהם את כל השירותים האפשריים בכדי שעובדיהם לא יצטרכו לצאת החוצה מהמשרד. צד אחר של חוסר ההוגנות הוא ההעסקה החלקית, כלומר אנשים העובדים בחלקיקי משרות.

     

    הגמשה - האימפקט המיגדרי: דרישה שמקורה במעסיקים, הדורשים מעובדיהם להגיע אך ורק כאשר יש עבודה. יציאת הנשים לשוק עבודה תרמה למצב במובן מסוים, כיוון שהן חיפשו עבודות חלקיות וכך, לשמור על חלוקת

     העבודה המסורתית במשפחה, הן נותרו המטפלות העיקריות בילדים ובמשק הבית.

     

    ירידת כוחם של ארגוני העובדים: רבים תופסים את ירידת כוחה של העבודה המאורגנת כעניין אוניברסלי שאינו בר-שינוי, אך הדבר אינו כך. מחקר השוואתי מצא שלא תמיד יש קשר בין גודלם של ארגוני העבודה לכוחם לקרוא למעסיקים לשולחן הדיונים. ניתן לחלק את העולם לחברות שכלכלתן ניאו-ליברלית ולחברות המשתפות פעולה במישור הכלכלי. בכלכלות הליברליות מסתמנת ירידת כוחם של ארגוני העובדים, והסיבה לכך היא בעיקר מדיניות שהנהיגו מנהיגים דוגמת רונלד רייגן, מרגרט תאצ'ר, ובמקרה של ישראל בנימין נתניהו וחיים רמון. הירידה בכוח הארגוני מורגשת בכל מקום, אך במדינות מסוימות מתונה יותר - ויש אפילו מקרים חריגים של עלייה בכוחם.

     

    את התהליכים הללו ניתן להסביר בעזרת השינוי באיכות העבודה, שכן ללא עובדים קבועים קטן כוחו של הארגון, ובאמצעות הטענה כי הם נובעים מהשפעות מבניות ופוליטיות. מקור ההשפעה המבנית הוא התחרות הגלובלית, שהתקיימה תמיד ברמה זו או אחרת אך התעצמה לאין שיעור בעידן הפוסט-מודרני: העברת סחורות ממקום למקום הפכה נגישה ופשוטה יותר; עלויות הייצור במדינות העולם השלישי נמוכות; ועלות העבודה במערב התייקרה במקביל לעלייה באיכות חייהם של העובדים. בנוסף, קיים "צבא רזרבי" של מובטלים שמוזיל את עלות העבודה, לצד כניסת נשים למעגל העבודה בעידן בו רק שתי משכורות נתפסות כמאפשרות פרנסה בכבוד.

     

    מקורות הכרסום במעמד העבודה

    המישור האינדיבידואלי: חוסר המוכנות של אנשים להיות חלק מארגון עובדים נובע מחינוך ההופך את הסולידריות לבלתי תקינה פוליטית. הלך הרוח הזה מגבה את מיקור חוץ, הכולל אובדן מקומות עבודה כאשר מפעלים מועברים לארצות בהן עלות העבודה זולה יותר, והעסקת עובדים זרים בתנאים מגבילים. אמנם חוקי המגן חלים על העובדים הזרים, אך למעביד יש כוח עצום בקביעת תנאי עבודתם והוא אינו מתחרה על תנאיהם עם אף מעביד אחר - וזאת על-פי החוק.  

     

    העסקה באמצעות חברות כוח אדם: עובדי הקבלן מאפשרים למעסיק לעקוף את הישגי ארגוני העובדים, שכן לא חלים עליהם ההסכמים הקיבוציים, אך זה תהליך שלבסוף דוחק גם את העובדים הקבועים. החוק בישראל מאפשר להעסיק לטווח ארוך, בדרכים שונות, עובדי חברות קבלן. ההסתדרות ניסתה לבצע רפורמה שתהפוך את העובדים לאחר מספר חודשים לקבועים, אך משרד האוצר מקפיא את החוק למן שנת 2000.

     

    המישור הקיבוצי: קיים קשר בין בין מידת עידוד או ההרתעה של המדינה לכוח הארגוני בה. צרפת, למשל, מסבסדת את ארגוני העובדים, פינלנד מכירה בדמי החבר לצורכי מס ומדינות אחרות מאפשרות לארגונים ליצור קשר עם עובדים ומובטלים. ובישראל? ההסתדרות הוקמה עוד לפני קום המדינה ובשיאה נציגי ארגוני עובדים מכל העולם הגיעו לארץ כדי ללמוד כיצד היא מתנהלת. אלא שההסתדרות הפכה לא רק לארגון העובדים הגדול במדינה - אלא גם למעסיק הגדול ביותר, ובאופן אבסורדי נאלצה לנהל משא ומתן עם עצמה. עם זאת, עד שנות השמונים ההסתדרות היוותה את קולם האמיתי של העובדים. המדיניות הכלכלית הניאו-ליברלית וחוק ההסדרים במשק החלו לכרסם בכוחה: חלה ירידה שיטתית של שכר המינימום; חוק ביטוח הבריאות הממלכתי ניתק בין ההסתדרות לקופת החולים הכללית; ולהסתדרות לא ניתנה תקופה סבירה להתארגנות מחודשת.

     

    ארגוני עובדים והכלכלה הניאו-ליברלית

    השיח האקדמי אודות הגנה ממלכתית על העובדים נוגע בשלושה רבדים: חוקי מגן, זכויות היסוד החברתיות ושוויון הזדמנויות והתאמה. חוקי המגן מייצגים דרישה מהמדינה להגן על העובדים, אך יכולת האכיפה שלה מוגבלת ללא ארגוני עובדים. דרך אחרת להתמודד עם ניצולם השיטתי של העובדים היא חוקי שוויון ההזדמנות וההתאמה, בהם דוגלות הגישות הניאו-ליברליות. אלא שהחוקים הללו, העוסקים בחינוך, מתן דמי אבטלה ופיקוח, מחייבים את המדינה להשקיע מתקציבה. אם זו הדרישה מהגוף שמדיניותו שלו הביאה להידרדרות בכוח המיקוח של העובדים להציל את המצב - לאיזו הצלה אנו יכולים לצפות?

     

    אי אפשר להחליף את ארגוני העובדים במשא ומתן על קבלת חלק הוגן, לא מינימלי, מנכסי החברה. גם בייצוג העובדים אין להם תחליף, והם היחידים שיכולים לאפשר להם לעמוד זקופים  במאבקם מול המעסיקים. כוחם הכלכלי של העובדים נובע מיכולתם לארגן שביתה קולקטיבית ולקיים משא ומתן קיבוצי המספק לעובדים רווחה חברתית ויכולת תחרות כלכלית, שמחקרים מעידים על הקשר בין ניהולו לצמצום פערים חברתיים. בנוסף, ארגון העובדים מהווה חלק

    מכלכלת השוק, ועליו לנצל את כוחו לקבל תנאים מיטביים תוך שמירה על חייו של העסק. הטענה כי ארגוני העובדים הרסניים לעסק מאשים אותם בנטיות אובדניות, אך אם יפעלו להפלתו הרי הם כורתים את הענף עליו הם יושבים.

     

    מה ניתן לעשות? אחד הפיתרונות המוצעים הוא ניהול קשרים עם ארגונים לא ממשלתיים, אך אין די בכך. יש לחשוב על מיסוי כלל עולמי, ובנוסף לשנות את השיח האקדמי ולראות בארגוני העובדים מרכיב לא מושלם בשוק העבודה - אך הכרחי.

     

    פרנסס רדאי היא פרופ' למשפטים וראש מרכז קונקורד


     

    רוצים להעמיק בנושא השיעור? להלן רשימה ביבליוגרפית:

     

     

     

    • המכללה החברתית-כלכלית , עמותה ללא כוונות רווח, מספקת ללומדים בה ידע תיאורטי וביקורתי על החברה הישראלית - לצד אלטרנטיבות וכלים מעשיים שמטרתם לקדם שינוי חברתי. המכללה פועלת בכל הארץ ומונעת על-ידי פעילים חברתיים ואנשי אקדמיה הפועלים בהתנדבות מלאה. מדור שבועי מגיש מדי יום ראשון שיעורים מתוך תוכנית הלימודים של המכללה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    רוח טובה
    יד שרה
    כיתבו לנו
    מומלצים