הצעה: לקרוא לעיר הבה"דים על שם שרון

שעות ספורות לאחר שהממשלה אישרה להקים את עיר הבה"דים בנגב, למרות התנגדות הארגונים הירוקים, מציע ראש המועצה האזורית רמת הנגב, שמוליק ריפמן, לקרוא למתחם החדש "מחנה אריאל שרון". באחרונה הציעו מזכיר הממשלה, ישראל מימון, והשר להגנת הסביבה, גדעון עזרא, לשנות את שמו של פארק איילון בדרום תל-אביב לפארק על-שם אריאל שרון.

אם הכל יילך כשורה, יוקמו בתי הספר להדרכה בצומת הנגב, דרומית לבאר-שבע. לפני חודשיים פנה ריפמן לעמרי שרון ואל משרד הביטחון בבקשה לקרוא לבסיס מחנה אריאל שרון. ריפמן טוען שנכון לקרוא למקום על שם ראש הממשלה לשעבר, שהיה מחובר לנגב ולצה"ל.

ריפמן מספר ל-ynet כיצד הכל התחיל: "לפני יותר משש שנים, כשאיציק מרדכי היה שר הביטחון ואריאל שרון שר התשתיות, הם הזמינו אותי לסיור במסוק כדי לאתר מקומות אפשריים להקמת בסיסי צה"ל בנגב". הם עצרו בצומת הנגב, ואז היתה הפעם הראשונה שבה דובר על העברת בסיסים לנגב הייתה שם, אז אמר אריאל שרון, כך מספר ריפמן "הצומת הזה חשוב ואסטרטגי. אם אנחנו רוצים לפתח את באר-שבע, כאן צריך לקום מחנה צבאי גדול".

לימים הפך שרון לראש-הממשלה, ויחד עם האלוף אודי אדם, הם קידמו את הנושא. בין החלופות הוצע גם אזור קסטינה, הסמוך לקריית-מלאכי: "שרון דפק עם הידיים על השולחן ואמר 'לא התכוונתי שתעבירו את הבסיס מצד אחד של הכביש לצד השני. אני התכוונתי להעביר את הבסיסים דרומה, דרומה מבאר-שבע'", נזכר ריפמן בישיבה שבה נכח. מאז ועד היום התנהלו דיונים רבים סביב שאלת הקמת עיר הבה"דים באזור רמת-חובב, בעיקר בגלל בעיית הזיהום.

ריפמן שוחח עם עמרי שרון כדי לבקש את אישורו לקריאת המקום על-שם אביו. עמרי אמר לו תחילה "למה להרוג אותו, אבא שלי עוד יקום והוא ימשיך להיות איתנו", אך לבסוף השתכנע ואמר "אם אתה חושב שזה ראוי, אז בסדר" ונתן את ברכתו. ריפמן גם פנה במכתב אל שר הביטחון, עמיר פרץ, אך לדבריו טרם התקבלה תגובה בעניין זה.