מבט עומק על מזל טלה

בשישה באפריל 1943, דווקא בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, ראה אור הספר "הנסיך הקטן" מאת אנטואן סנט אקזיפרי. ספר זה מוקדש לכולם, אך בעיקר לנו, בני מזל טלה, שאותו ילד חבוי, מצוי אצלנו פנימה. המפגש במדבר בין טייס שמטוסו נפל, כשהוא מנסה לתקנו, לבין ילד פלא, הנסיך הקטן, מהווה יצירת מחאה חריפה-טלאית כנגד המבוגר או בלשונה של האסטרולוגיה: הגדי - הסאטורני נגד אטימותו ואדישותו לעולם הקסום של הילד ולראייתו את הפרטים שנעלמים מעין המבוגר. בביקורת אירונית מביע הנסיך את תמיהתו על המבוגרים המשונים (המלך, איש העסקים, מדליק הפנסים, השתיין והגיאוגרף). הזרקור שהוא מפנה לעברם נועד להדגיש את הפער בין המבוגר הסגור והמדחיק לבין הילד-הטלה היצירתי, הקסום וחסר העכבות. במקום שכלתנות מעלה אקזיפרי על נס את הדמיון הילדותי היוצר.

ספונטניות ויצריות חסרת מעצורים. וינסנט ואן גוך, בן מזל טלה

תכונת הטלאיות מקבלת חיזוק פילוסופי אצל הפילוסוף ז'אן ז'אק רוסו, שטבע את המונח "הפרא האציל" (1754) כדי לבסס את העמדה שעירום הוא יפה. הילדות, לפי רוסו, היא השלב הקרוב ביותר לטבע, וטען שילדים צריכים להתמקד ולקרוא היטב את רובינזון קרוזו, כלומר להסתדר בטבע ובחברה הטבעית. את תכונת הטלאיות ממחיש גם הצייר וינסנט ואן גוך (30.3.1853), שתכנן מושבת אומנים, החיים בספונטניות טלאית ומקדשים את היצריות חסרת המעצורים של המזל.

אם כן, לפי ההשקפה הרומנטית, לא הילד הטלאי הבלתי מעוצב הוא הבעיה, אלא המבוגר הגדיי שעיצב אותו הוא הפגום וזאת בשל ההשקפה הפרוטסטנטית של חינוך, תבונה, משמעת, עצבות ובושה. החינוך, אליבא דרוסו, הופך לתהליך של חיסור, רוסו הדגיש כאמור את מוטיב הפרא האציל. האקלברי פין של מרק טווין ממשיך כמובן מגמה זו וכך גם חברו תום סוייר. האק מנסה לעזור לג'ים השחור לברוח מהלבן המשעבד. הטלה, אם כן, הוא אינסטינקטיבי, קמאי, שבטי ויצירתי. מבחינה אסטרולוגית הוא בעל יכולת לחימה, הישרדות, אינטואיציה, חושים חדים ודגש על מימד ההווה של כאן ועכשיו. הוא בעל דחף לנצח ולהיות במקום ראשון. מקום שני ייחשב מבחינתו להפסד בלתי נסבל. ייתכן שזו הסיבה שמזל זה מתאים לצבא ולספורט, היות שבמישורים אלה או שניצחת או שהפסדת. אגב כשמאמן כדורסל אמריקני נשאל בקשר לליגה, הוא התעקש על העובדה הטלאית, שניצחון הוא לא הדבר הכי חשוב, אלא הוא הדבר היחידי שחשוב בכל הסיפור.

ואכן, הסופר הנס כריסטיאן אנדרסן, בן מזל טלה (2.4.1805), כתב את "חייל הבדיל". שלא במקרה מזל טלה הוא מזל החיילים. חייל הבדיל בוער בתשוקה ומיוסר מאהבה. לבסוף הוא נשרף בעצמו מבלי לממש את אהבתו. טלה הוא מזל הזכריות באסטרולוגיה, עובדה שאולי תרמה לאהבת הגברים של אנדרסן, שהיה אנוכי וחסר שקט פנימי.

המתח במימד התרבותי, שמיוצג על ידי מזל מאזניים, המזל הקוטבי לטלה בגלגל המזלות, בין הפרימיטיבי היליד לבין המתורבת, מתרחש עם המפגש של האדם הלבן בחדירתו אל יבשת אפריקה. המימד הטלאי מוזכר בספרו של ג'וזף קונרד, "לב המאפליה", במסעו ההרפתקני של מרלו על נהר הקונגו בחיפושו אחריי קורץ, סוחר השנהב. קונרד מגלה אינסטינקטים טלאיים. לגביו הלבן האימפריאליסט הוא בעצם אלים ומדכא את השחור. הצביעות התרבותית: המאזניימית – גדיית, בשפה האסטרולוגית, היא הברוטאלית באמת והיא הפוגעת בנשמה הילדותית - יצרית - טבעית של הטלה השבטי. כמו שאמר הפסיכיאטר השחור פראנץ פאנון "כשהכושי תוקע את הסכין בלבן הקולוניאליסט, הוא סוף סוף הורג ומשתחרר מהלבן שבתוכו..."

טלה טיפוסי. מרלון ברנדו

לא פלא שאת קולונל קורץ, בוודאי ניחשתם נכון, משחק הטלה מרלון ברנדו (3.4.1924) בסרט "אפוקליפסה עכשיו" (1978). כן, אותו ברנדו הטלה שיחק גם את סטנלי קובלסקי, המחזר בלהט אגרסיבי – יצרי - טלאי אחרי בלנש דיבואה (השחקנית ויואן לי-עקרבה) בסרט העבר המפורסם, "חשמלית ושמה תשוקה" (1957). אגב ברנדו-קורץ צולל למעמקי הטירוף עם גולגולת קרחת באפוקליפסה עכשיו. את הגולגולות נהגו האינדיאנים לקרקף כדי להבריח את המתיישב הלבן מאמריקה. מזל טלה מתקשר מבחינה פיזית לראש. ברנדו, אגב, נהג להתגורר בבקתת קש בטהיטי ולתופף אל תוך הלילה. הוא טען שהוא חש טוב יותר עם הילידים, מאשר עם מפיקי הוליווד היהודים.