דיאטה: 10 סוגי אכלנים - והטעויות התזונתיות שלהם

יש כאלה שאוכלים כשהם עצבנים וכאלה שטורפים כשהם עצובים, מי שמדלגים על ארוחת הבוקר אבל טוחנים מאוחר יותר וכאלה שפשוט לא סוגרים את הפה כל היום. יש כאלה שפוחדים מדיאטה ויש שכבר התייאשו מהדיאטות כולן, ישנם אלה שדוחים את הדיאטה למחר, לשבוע הבא, לאחרי החגים, ומי שכל הזמן עושים דיאטה וכל הזמן מתפתה למראה קרואסון טרי, גביע גלידה נוטף הבטחות לאושר, או מנת שווארמה עסיסית.

היחסים של מאותגרי המשקל עם האוכל מורכבים וטעונים עד מאוד. מי שמתמודד עם עודף משקל לא באמת אוכל כדי לשבוע. האוכל מקבל מיני תפקידים שכל קשר בינם לבין מהותו הבסיסית מקרי ואולי לא קיים. בימים בהם המונח "אכילה רגשית" הוא חלק מהשיח הדיאטטי בכל פורום, המפתח נמצא בפיצוח הקוגניציה, בתיקון המחשבה.

ד"ר עמיאל פייגנבאום, רופא משפחה המתמחה בשיטות רפואיות להרזייה, טוען שהעבודה צריכה להיות נקודתית ועכשווית – מה עושים היום כדי לשנות את הרגלי ותפיסות העבר ולצעוד לעבר עתיד חטוב ובריא הרבה יותר. הוא השתלם בטיפולים רפואיים להרזייה בהארוורד ובאוניברסיטת לוס־אנג׳לס. עכשיו הוא מיישם את הגישה הרב־מערכתית, המשלבת היבטים רפואיים, ביולוגיים, סביבתיים ופסיכולוגיים, ב"מרכזי בריאות עש"ר" (עיתוי שינוי רפואי) שהוא מנהל.

אכילה רגשית. עשרה סגנונות אכילה                    (צילום: ויז'ואל/פוטוס)

ד"ר פייגנבאום מסתמך על עשרה סגנונות אכילה וגישה להרזייה, שגובשו במקור בארצות־הברית ועברו התאמה אלינו, הישראלים. איתור הסגנון הוא כלי המקל על התאמת תוכנית הרזייה למטופל. כל אדם שמגיע למרפאותיו בתל־אביב וברמת־השרון מתבקש לנהל יומן אישי בהתאם לבעיות מהן הוא סובל. באמצעות היומן מתבררות נקודות התורפה ומטופלות נקודתית באמצעות תפריט ראשוני, הדרכה לפעילות גופנית וללימוד טכניקות הרפייה, טיפים להתמודדות עם פיתויים, ובמידת הצורך גם תרופות. בסופו של התהליך משתנה גישת המטופלים ונשברות ההתנגדויות שלהם.

10 סגנונות האכילה לפי שיטת ד"ר פייגנבאום

‭.1‬ מי שמדלגים על ארוחת הבוקר. 

התנהגות הנובעת ממה שמכונה אנורקסיה של בוקר: חילוף החומרים בבוקר איטי ואין תחושת רעב, אלא שהמצב משתנה לקראת הצהריים, ואז נוטים המדלגים לאכול כמויות גדולות בהרבה ממה שהם צריכים.

‭.2‬ מי שאוכלים רק ארוחה אחת ביום, לרוב בערב.

בדרך־כלל הם מנשנשים כל היום: כאן בורקס בישיבה, שם ופלים ליד הקפה, קצת שאריות של הילדים. הם אינם מתפנים לאכילה מסודרת, מגיעים הביתה בערב רעבים ואוכלים ארוחה גדולה. אחריה, כדי לא להיות עייפים, הם פשוט ממשיכים לאכול עוד ועוד.

‭.3‬ מי שאוכלים שלוש ארוחות גדולות (מדי) ביום.

רואים בקיבה בור בלי תחתית וצורכים פי 2־5 יותר מכמות הקלוריות לה הם זקוקים. אוכלים הרבה מהכל, תמיד גומרים מהצלחת, לא מפסיקים כשהם חשים מלאים ובסופן של הארוחות נוטים לחוש בושה ואשמה, לסבול מנפיחות וגזים, להישבע שזו הפעם האחרונה – ולחזור למחרת על אותו הדפוס בדיוק.

‭.4‬ מי שאוכלים ללא סדר.

יאכלו מסודר ביום אחד וללא כל סדר למחרת. הם יאכלו כשהם נוהגים, כשהם עובדים, כשהם גולשים ברשת. אכילתם אינה קשורה לרעב והיא בדרך־כלל לא בריאה.

‭.5‬ מי שמנשנשים ללא הרף.

תופעה אופיינית למי שעובדים מהבית. גם לידם יהיה תמיד משהו לנגוס, לרוב לא בריא. נדמה להם שהם נהנים מהאוכל, אבל למעשה הם כלל לא נהנים ממנו, כיוון שהם חוטפים אוכל, על הדרך, ואוכלים מהר. הם אוכלים משיעמום ואוכלים מעייפות ולא יודעים שובע.

‭.6‬ מי שנמנעים מאכילת ירקות.

הם יעדיפו בשרים, פחמימות, מתוקים, קפה ובקיצור – מזון עתיר שומן וסוכר בדרך־כלל. הם אינם מודעים לחשיבות אכילת הירקות או פשוט מתעלמים ממנה.

‭.7‬ מי שנמנעים משתיית מים.

הם אוכלים במקום לשתות, שכן אינם חשים במובהק בתחושת הצמא. מיותר לציין שכך הם צורכים הרבה יותר קלוריות ממה שהם צריכים.

‭.8‬ מי שאוכלים בחוסר שליטה במצבי לחץ.

אלה האנשים שכל תחושה שלילית שולחת אותם אל המקרר או אל ארונות המטבח, בחיפוש אחרי משהו שינחם אותם, שירגיע, שימריץ, שיעודד, שיעשה הרגשה טובה.

‭.9‬ מי שאוכלים רק אוכל מוכן.

אלה לא מבשלים, נקודה. הם אוכלים במסעדות או מזמינים טייק־אווי ונהנים אולי מהטעם, אבל צורכים מזון עתיר שומן, עתיר נתרן, עתיר קלוריות ודל בסיבים. זה לא רק משמין, זה לא בריא.

‭.10‬ מי שאוכלים מסודר במשך היום אבל מנשנשים בלי סוף בערב ובלילה.

הם בולעים המון אוכל, למעלה ממחצית מכמות הקלוריות שהם צורכים, דווקא בשעות בהן חילוף החומרים איטי ועודף הקלוריות בהכרח מיתרגם לעודף משקל ולשומן.

טיפוסי התנגדויות להרזייה

לעשרת סוגי האכלנים גישות מעוותות באשר לאכילה עצמה ולאפשרויות ההפחתה במשקל. את טיפוסי הגישות/ההתנגדויות להרזייה מגדיר פייגנבאום כך:

‭.1‬ הרואים באוכל נחמה.

‭.2‬ הסובלים מדימוי גוף ירוד ומביטחון עצמי נמוך.

‭.3‬ הדחיינים הסדרתיים – לפי גישת ה"ממחר דיאטה".

‭.4‬ הממקמים עצמם בתחתית סולם העדיפויות של עצמם. הם יעזרו להורים, לילדים, יתמכו בחברה, אבל לא ימצאו זמן להשקיע בעצמם.

‭.5‬ המתוסכלים מכישלונות עבר. אלה שפשוט לא בא להם לנסות שוב ולהתאכזב.

‭.6‬ החרדים מפני דיאטות – אלה שרואים בתהליך הרזייה רק סבל, ייסורים והרבה קשיים.

‭.7‬ העסוקים תמיד.

‭.8‬ בעלי הציפיות הלא מציאותיות. שרוצים בגיל 50 לשקול ולהיראות כמו בגיל 20.

9. המתקשים לעמוד בפני פיתויים.

‭.10‬ האוכלים באופן שפוי בחברה ומפצים עצמם בסתר לבד.

עקרונות האכילה הנכונה

 את כל טיפוסי המתנגדים להרזייה מנסה ד"ר פייגנבאום להרגיל לכמה עקרונות בסיסיים:

• לעשות סדר באכילה. למרכז ארוחות (במקום לנשנש‭,(‬ ליהנות מטעמי האוכל ולוודא ששבענו בעזרת אכילה איטית יותר, שתיית מים ואיתור מאכלים המספקים תחושת שובע ממושכת.
  

• לערוך היכרות עם תחושת הרעב. לזהות דפוסי שעות בהן היא מתעוררת, מקומות מעוררי רעב, מצב רוח שמעורר את התחושה, ולהתאים את הארוחות לגילויים הללו, כדי להימנע מרעב ומהתנפלויות על האוכל בעתיד. לקבל שליטה על האכילה ולחוש טוב יותר.
  

• להגיע לערב שבעים יותר. כמו בעזרת ארוחת ביניים הכוללת פרי ומעדן או מעדן וחטיף גרנולה.
  

• לסלק מהבית פיתויים. כמו גלידות, עוגיות וחטיפים. להחליף אותם בגלידות ומעדני דיאט, או פופקורן קל.
  

• מספיק "להיות בסדר" 80 אחוזים מהזמן כדי לרזות. הידיעה שבסוף השבוע אפשר לאכול מה שרוצים עשויה להקל במצבים בהם נורא מתחשק משהו, בדרך־כלל מתוק.
  

• להיות מסוגלים לאכול פרוסת עוגה דקה. עם שתי כוסות מים, כדי לא לפצות עליה בעשר עוגיות ואז פרוסה עבה מאותה עוגה, מתוך תסכול וחרטה.
  

• להתיר קשרים בין התנהגויות בעייתיות. להפסיק לאכול אגב רביצה על הכורסה בסלון, להחליט שאוכלים רק במטבח, לצחצח שיניים אחרי אכילת חטיף כדי לא להמשיך אוטומטית לבא אחריו.
  

• ללמוד להירגע ללא עזרת אוכל. בעזרת נשימות, יוגה, פילאטיס, טאי־צ׳י, אמבטיה, שיחה עם חבר.
  

• לעשות בחירות נכונות במסעדות. לא לבחור במנה השמנה והגדולה ביותר.
  

• ללמוד לבשל בריא – ופחות שמן.
  

• להיזהר מקלוריות סמויות – ברטבים, ביין, במיצים, במאכלים מטוגנים.
  

• להפוך את האכילה למודעת. ומתוך כך להגיונית. לא עוד אכילה מתוך הרגל, אלא אכילה מכוונת ומושקעת.
  

• לאכול כמו כולם כשאוכלים בחברה. כדי להימנע מתחושות חסך ומאכילה מפצה מאוחר יותר לבד בבית.
  

• להבין שהרזייה אינה מתכון לאושר. להכיר בתכונות טובות, ביתרונות, וללמוד לאהוב את הגוף.
  

• להיות אסרטיביים. מול אנשים שמשדלים אותנו לאכול משהו שאנחנו מעדיפים להימנע ממנו, בלי להעליב.
  

• להבין שגלידה, פיצה, בורקאס או רוגלך לא יפתרו את הבעיות. הם גם עלולים לגרום לבעיות אחרות.
  

• להיות ערים להצלחות קטנות. ולשמוח בהן.
  

• להיות מסוגלים לקום ממעידות ולהמשיך הלאה. בלי קיזוזים, בלי תחושות אשם. עם המבט קדימה, באופטימיות.
  

• להבין ולקבל שאי־אפשר להיראות לנצח בני 20. העור אינו בן ‭,20‬ וגם המשקל לא בהכרח יכול לחזור אחורה. ולמרות זאת אפשר לרזות וליהנות מהתוצאות.
  

• לא לגמור מהצלחת. אין חובה כזאת. אפשר גם להשתמש בצלחות קטנות ובכל מקרה מוטב להימנע מצלחות הגשה מרכזיות על השולחן.
  

• לדמיין מה יקרה ללא הרזייה. לאילו מצבים אנו עלולים להגיע, מבחינת בריאות ומראה, ולהשתכנע שזה כדאי, גם אם לא קל.
  

• לזכור שהרזייה היא לא מבצע עם התחלה וסוף. כדאי מאוד לאמץ את ההרגלים הבריאים לחיים, גם במחיר ירידה מתונה ואיטית יותר במשקל.