פרשת החטיפה: 0:1 לאיראן
משבר המלחים הבריטים שנחטפו לאיראן הסתיים ובטהרן יכולים לרשום לעצמם נקודה בעימות מול המערב. רווח נוסף לאיראן היה ביכולת שלה להראות שהיא מסוגלת לפגוע במערב בנקודות התורפה ולעצור נתינים זרים במדינה זרה - כמו שעושה ארה"ב
כאשר המלחים הבריטים נמצאים בדרכם הביתה, אפשר לעצור ולעשות סיכום ביניים. על פניו נראה שהאיראנים הצליחו לצבור לעצמם נקודה אחת לפחות בעימות המתמשך מול המערב.
ביום שני שוחרר בעיראק הדיפלומט האיראני ג'לאל שריפי. כל הגורמים המעורבים בפרשה - האיראנים, הבריטים, האמריקנים והעיראקים - טוענים שלא מדובר בעסקת חליפין. בתוך כך דווח כי ארה"ב שוקלת לאפשר לנציג איראני לבקר את חמשת הבכירים האיראנים שעצרו הכוחות האמריקניים בינואר בצפון עיראק. גם במקרה הזה מתעקשים הצדדים להפריד בין המהלכים השונים. אבל לכולם קשה מאוד להסביר מדוע דווקא בעיתוי הזה שוחרר הדיפלומט ומדוע דווקא עכשיו מגלה ארה"ב פתיחות כלפי טהרן.
ברמה ישירה יותר אפילו, נתן אתמול נשיא איראן, מחמוד אחמדי-נג'אד הופעה תקשורתית מאלפת. אחרי שביטל פעמיים מסיבות עיתונאים, הוא כינס את התקשורת ונאם בפניה במשך יותר משעה, השתלח במערב ומנה את כל הטענות שלו, עד שהודיע על שחרור החיילים, וגם זאת כ"מתנה" לבריטים.
מעבר לקרקס התקשורתי היתה זו הפגנת שרירים כלפי פנים וכלפי חוץ. כלפי פנים הראה הנשיא לעמו שהוא שולט בעניינים ומהתל במערב כרצונו. מדובר ככל הנראה גם במהלך שאמור לחזק אותו בתוך ההנהגה האיראנית. עדות לכך היא שאחרי השחרור הודו החיילים הבריטים לנשיא, ולא למנהיג הרוחני. בזירה החיצונית התאפשר לאיראן לחזור ולהפגין שליטה אזורית ואפילו לאפשר למדינות שרוצות להיקרא לשמש כמתווכות, זה היה התפקיד של סוריה וטורקיה במשבר הנוכחי.
רווח נוסף לאיראן היה ביכולת שלה להראות שהיא מסוגלת לפגוע במערב בנקודות התורפה שלו ולעצור נתינים זרים במדינה זרה - כמו שעושה ארה"ב. עוד הוכיחה איראן שהדיפלומטיה עובדת. לראיה המשבר נפתר לאחר יומיים של מגעים דיפלומטיים אינטנסיביים, ובכך הוכיחה איראן שאם המערב מנהל איתה דיאלוג מתוך עמדה של כבוד, הוא מקבל "מתנה". על רקע המשבר הגרעיני איראן נואשת להוכיח שאפשר לפתור אותו באמצעים דיפלומטיים ולא בסנקציות - יש האומרים כדי למשוך זמן.
תמונה קבוצתית לפני הטיסה (צילום: רויטרס)
איראן גם הצליחה להוכיח את אוזלת ידה של הקהיליה הבינלאומית, שלא הצליחה להתגייס מאחורי בריטניה גם בנושא פעוט לכאורה. החלטת מועצת הביטחון לפני כשבוע לא עימתה את איראן ולא עימתה את עמדת בריטניה במשבר בגלל התנגדות של רוסיה ומדינות נוספות. איראן יודעת שבסוגיה הגרעינית יהיה למועצת הביטחון קשה עוד יותר להפגין חזית אחידה.
האיראנים קיבלו מהבריטים מכתב בו התחייבו לכבד את הריבונות של איראן, ובריטניה אומנם לא התנצלה ולא הודתה שחדרה לאיראן, המכתב הוא הדבר הקרוב ביותר להודאה באשמה. והאיראנים קיבלו את הכבוד שרצו.
המשבר נפתר לבסוף ככל הנראה כאשר באיראן הבינו שהוא עלול לצאת משליטה כשהם השיגו את מה שרצו, ומשרגע זה הוא רק פוגע בלגיטימיות שלהם מאחר שהם מצטיירים כמדינה פורעת חוק - בדיוק התדמית שהם מנסים להסיר מעליהם במשבר הגרעיני.
נקודת האור היחידה עבור בריטניה היא בעובדה ששחרור החיילים הושג באמצעים דיפלומטיים. לא ברור האם ראש ממשלת בריטניה, טוני בלייר, היה יוצא למלחמה בעניין הזה, אבל הוא הצליח להראות לעולם שגם את הדלת האיראנית אפשר לפתוח, לא חייבים לפרוץ או לשבור אותה.
