צריך להביא משאית צל"שים לשחקני מכבי

הם חיים. ועוד איך חיים. אחרי 48 שעות בהן מכבי ת"א הייתה על הקרשים ונראה היה שהמערכת קורסת, נתנו אמש (ה') השחקנים ערב פנטסטי שכולו אופי. אחרי ההשפלה במוסקבה ציפיתי לקרב על כבוד שהלך לאיבוד. האמנתי שאפשר להחזיר את הכבוד דרך מלחמה על הפרקט, אבל התוצאה הסופית הייתה טובה הרבה יותר מהתסריט הכי אופטימי שהיה לי.

הראשון לקבל תעודת כבוד זה הקהל של מכבי. במשך יומיים שמענו על ניסיונות מכירה של הכרטיסים, על אכזבה טוטאלית, ועל משחק שיהיה מול יציעים קרחים. בפועל, האוהדים האמיתיים התייצבו ולא סתם כדי לדפוק כרטיס. העידוד היה מסיבי עוד לפני שריקת הפתיחה ונתן לשחקנים בצהוב דחיפה אדירה.

מכבי חוגגת. מי האמין שזה יקרה אחרי יום שלישי? (צילום: איי אף פי)

ביום חמישי גילו שחקני מכבי ת"א עד כמה גדול הארגון הזה, וכמה כוח ונשמות יש למסורת הצהובה. הם עמדו בפני האתגר הגדול ביותר שעמד בפניהם מתחילת העונה ולא מיצמצו לשנייה. כל העונה חיכינו למשחק הזה, שיבהיר לנו שבמכבי ת"א הזו יש יותר מאשר את השם, ורק במשחק הבית האחרון באירופה קיבלנו תשובה חיובית. רמת האינטנסיביות, ההגנה האגרסיבית, והמשחק הבלתי מתפשר זה לא אלמנטים שקיבלנו עד כה ביורוליג מהחבורה הזו. זה גם לא משהו שנולד מאז ההופעה האומללה במשחק הראשון. כלומר, השחקנים שאבו כוחות-על מעצם המחויבות שלהם למועדון, מהמחויבות לסמל, ואני מסיר את הכובע בפניהם.

אומרים שקל יותר להיות אנדר-דוג, אבל להגיע למשחק ברמת השפל הנפשית בה נמצאו שחקני מכבי ולהתרומם למשחק מעולה שכזה, זה ממש ממש לא פשוט. המשחק הזה בהחלט שייך לרשימת הגדולים. צריך משאית צל"שים כדי שכל מי שמגיע לו יקבל. אליהו, בורשטיין, בינום, וויצ'יץ' - משחק נפלא של כל אחד מהם ולא רק שלהם.

האוהדים צופים בוויצ'יץ'. גם להם מגיעה מילה טובה (צילום: צפריר אביוב)

ויש גם את ספאחיה, האיש שלו מכבי היתה מפסידה אף אחד לא היה מתפלא לראות אותו עם מזוודה בנתב"ג בשבוע הבא. עכשיו זה הזמן לקבל החלטות. ההחלטה הראשונה היא של ההנהלה, בנוגע ליחס למאמן. אם היתה כוונה לפטר את ספאחיה אז ברור שזה יורד מהפרק סופית, ועכשיו כשיודעים שספאחיה יהיה זה שמוביל את הקבוצה עד לסיום העונה אז הודעה על כך צריכה להיאמר. לא רק בחדרי חדרים, אלא גם בראש חוצות.

שמענו לאחרונה יותר מדי קולות שמערערים את מעמדו של ספאחיה. זה החל עם רענן כץ והביקורת על ההחלטה לבצע עבירה על ג'נקינס במלחה, והמשיך עם דיוויד פדרמן, שהבהיר שלמרות העובדה שלמאמן חוזה לעונה נוספת עדין לא בטוח שהוא זה שיהיה על הקווים בשנה הבאה. מזל ששמעון מזרחי לא מדבר הרבה. אם ספאחיה הוא האיש שלהם אז צריך לעמוד מאחוריו והמסר צריך לחלחל לכל המערכת עד אחרון השחקנים, כדי שמכבי תוכל להתנהל כיחידה מגובשת לקראת המטרה הסופית - האליפות בארץ.

ספאחיה. ההנהלה צריכה להודיע כי היא תומכת בו (צילום: צפריר אביוב)

ספאחיה שינה הפעם כיוון, ובניגוד למשחקי העבר, בהם זרק לפרקט הרכבים שונים ושחקנים רבים, נתן דקות רק לתשעה שחקנים. נכון שכאשר המשחק הולך טוב אז קל לצמצם רוטציה, אבל הוא צריך ללמוד מזה לקח לעתיד. הרוטציה חייבת להתקצר. המאמן צריך למצוא מיהם שמונה-תשעת שחקניו הבכירים וללכת איתם עד הסוף. בלי לזגזג. אני יודע שזה אומר לוותר על מספר שחקנים ולהכניס אותם למקפיא, אבל אין ברירה. גרין או פליקס, יסאיטיס או ששון, ירטין או הלפרין. מי בפנים ומי בחוץ. לקבוצה יש מטען עודף של שחקנים, שמכביד עליה מאוד.

מדהים איך במהירות שיא משתנה מומנטום בכדורסל. מי שנראו לנו כסופרמנים הפכו כבר ברבע השני לבשר ודם. פתאום יש להם חורים בהגנה, ואחוזי הקליעה משלוש מחרידים. אפשר להסתכל להם בעיניים ולהגיד להם שאתונה עדיין רחוקה בשבילם. הם עדיין יצטרכו להזיע לא מעט כדי לפגוש את פנאתינייקוס בחצי הגמר.

נכון, יתרון הביתיות של צסק"א וסביר להניח שזה גם יכריע את הסדרה בסופו של דבר, אבל מכבי ת"א של ספאחיה חיה ונושמת במשחקי ההצלבה, וזה יותר ממה שציפינו בעקבות רמת הכדורסל שהציגה לאורך השנה. הקבוצה עומדת במבחן התוצאה בינתיים וזה כבר הישג. מי חשב שספאחיה יעקוף אפילו את פיני גרשון, שכבר סיים את העונה האירופית.