שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    שיעור 25: האלטרנטיבה השבדית למדידת העוני
    לפי שיטת מדידת העוני בשבדיה, קו העוני בישראל היה עומד על הכנסה חודשית של כ-6,700 שקל נטו למשפחה בת ארבע נפשות. בפועל, הסכום דומה להכנסה נטו, כולל קצבאות הילדים, של זוג הורים לשני ילדים העובדים במשרה מלאה בשכר מינימום. ד"ר עמי וטורי מציג אלטרנטיבה אפשרית למדד העוני הישראלי

    על-פי הגדרת הביטוח הלאומי, קו העוני ניצב בנקודת 50% מההכנסה החציונית לנפש בישראל, אך הוא אכן לא אומר הרבה על יכולתה של משפחה להתקיים ברמת חיים מינימלית ראויה. ליתר דיוק, כל בר דעת יודע כי אין די בהכנסה של 5,000 שקל לחודש למשפחה בת ארבע נפשות הנמצאת קצת מעל קו העוני, לקיום בכבוד. אכן, יש אמת בטענות כי נוצר עיוות ללא הבאה בחשבון של שכר הדירה המגולם בבעלות על נכסים המשמשים למגורים, וכי חלק מהמשפחות העניות נהנות מרמת חיים גבוהה יותר ממשפחות שעל-פי הסטטיסטיקה הנוכחית נמצאות מעל קו העוני. אך עם זאת, במצב זה גם ההכנסה הפנויה החציונית לנפש אמורה להיות גבוהה יותר - וכך גם הכנסתם של העשירונים הגבוהים האוחזים ברוב הנדל"ן הישראלי. לכן לא יקטן אחוז העניים בחישוב מסוג זה, וספק רב אם יתגלה שיפור כלשהו באי-השוויוניות בחלוקת ההכנסות.

     

    תכירו, מדד העוני הסקנדינבי

    אלטרנטיבה אפשרית למדד העוני חסר המשמעות של מדינת ישראל היא מדד העוני הסקנדינבי, המוגדר כסל מינימלי של סחורות ושירותים מהם צריכה ליהנות כל משפחה, בנוסף לשירותי החינם בתחומי החינוך, הבריאות והסיעוד המסופקים לה. הסל השבדי מחושב בשני אופנים: הראשון הוא חישוב נורמת השלמת ההכנסה כפי שנקבעה על-ידי משרד הרווחה והרשויות המקומיות השבדיות; השני הוא חישוב קו העוני המשמשת את הלמ"ס השבדי בסקר תנאי החיים בשבדיה שהוא עורך מדי שנה.

     

    בנורבגיה, דנמרק ופינלנד קימת שיטה זהה לגבי חישוב גובה השלמת הכנסה, אבל לא תמיד נערך במסגרתה סקר דומה לסקר השבדי באופן שיטתי. בממוצע, נורמת השלמת ההכנסה גבוהה יותר מהגדרת קו העוני על-פי סקר תנאי החיים בשבדיה, אולם היא משתנה בהתאם לנסיבות. לכן משפחה הגרה בדיור מסובסד או מחזיקה בדירה משלה עם משכנתה קטנה תקבל סיוע צנוע יותר מהסיוע המקסימלי האפשרי, וכתוצאה מכך תימצא מתחת להגדרת קו העוני לפי הסקר.

    הסקר גם אינו מביא בחשבון הכנסה מדיור עצמי, דבר שהרשויות המקומיות עושות בעת חישוב השלמת ההכנסה. כך-או-כך, לפי חישובים שנערכו, אין כמעט הבדל בין חלוקת ההכנסות בשבדיה עם או בלי ההכנסות מדיור עצמי.

     

    השלמת ההכנסה בשבדיה עומדת על 1,790 עד 2,320 אירו נטו לחודש, וכוללת את המרכיבים הבאים:

    - תקציב המיועד לכיסוי ההוצאות לאוכל, ביגוד, תרבות ותקשורת. התקציב עבור משפחה הכוללת זוג עם שני ילדים בגילאי 11 עד 14 (שכבר אינם זכאים למעון יום או צהרון) עמד בשנת 2004 על 1,020 אירו לחודש - ובתוספת קצבת הילדים הוא עומד על 1,240 אירו נטו לחודש.

    - תקציב המכסה את הוצאות שכר הדירה לדירת ארבעה חדרים, או לחילופין דירה בת 100 מ"ר. זה עומד על סכום של 550 עד 800 אירו בחודש.

    - תקציב לנסיעות בתחום המרחב העירוני. התקציב מחושב בהתאם לצורכי העבודה/הכשרה מקצועית של הבוגרים וצורכי הניידות של הילדים. באזור שטוקהולם יעמוד סכום זה על עד 180 אירו לחודש, כלומר שני כרטיסי "חופשי חודשי" למבוגרים ושניים לבני-נוער לכל המרחב של שטוקהולם רבתי.

    - כיסוי רכישת ריהוט וציוד ביתי, לצד טיפולי שיניים למבוגרים. ילדים ובני נוער עד גיל 20 זכאים לטיפולי שיניים חינם, כך שסכום זה יכול להגיע בממוצע ל-100 אירו בחודש.

     

    הנורמה השבדית

    הנורמה המשמשת את הלמ"ס השבדי בסקר תנאי החיים היא סכום הבסיס של הביטוח הלאומי (330 אירו לחודש בשנת 2004), כפול מספר הנפשות במשפחה (התקנון השבדי הוא 1.16 למבוגר הראשון, 0.8 למבוגר השני, 0.56 לילד עד גיל שלוש, 0.66 לילד בגילאי ארבע עד 11, ו-0.76 לילד בגילאי 11 עד 17). לסכום זה מתווסף שכר הדירה החציוני לדירה, תקציב הנסיעות במרחב העירוני, דמי חברות באיגוד המקצועי (כ-20 אירו בחודש) וכל ההוצאות בפועל עבור גן, מעון או צהרון לילדים, הניתנים בחינם למקבלי השלמת ההכנסה - סך-הכל 1,925 אירו נטו לחודש בשנת 2004, שהם 49% מההכנסה הממוצעת הכוללת רווחי הון והכנסה מדירות ללא משכנתה למשפחה בת ארבע נפשות.

     

    על-פי סקר תנאי החיים בשבדיה, רק כ-8% מאוכלוסייתה חיו ברמת חיים הנעה סביב המינימום המתואר, ואף משפחה אינה נמצאת באופן משמעותי מתחתיו. בקרב משפחות שבהן שני הורים וילדים עמד השיעור על 4.7%; בקרב משפחות חד-הוריות היה השיעור 9.4%; ואילו אצל משפחות מהדור הראשון של המהגרים הוא ניצב על 15%. כיום, אחוז מקבלי השלמת הכנסה בשבדיה הוא בממוצע כ-6%, אך אין חפיפה מלאה בין הנתונים מאחר וחלק ממקבלי השלמת ההכנסה נמצאים מעל קו עוני זה. בנוסף, ישנן משפחות המשתכרות הכנסה הדומה מאוד לזו של מקבלי השלמת הכנסה, אבל מעדיפות לוותר על התוספת הקטנה שמגיע להן. לעומת זאת, ל-96% מהמשפחות שלהן ילדים יש רכב פרטי, שאינו כלול בתחשיב השלמת ההכנסה.  

     

    ובינתיים, בישראל

    על-פי שיטת סקר תנאי החיים השבדי, כלומר 49% מההכנסה הפנויה הממוצעת המתוקננת, קו העוני הישראלי עומד על הכנסה של כ-6,700 שקל נטו לחודש למשפחה בת ארבע נפשות הכוללת שני הורים ושני ילדים בגילאי 11 עד 14. אם, כמו בשבדיה, חישוב ההכנסה הממוצעת היה כולל גם הכנסות מרווחי הון, קו העוני

    היה עומד על הכנסה חודשית של כ-7,000 שקל. בפועל, סכום זה דומה להכנסתם נטו, כולל קצבאות הילדים, של זוג הורים שלהם שני ילדי, העובדים במשרה מלאה בשכר המינימום.

     

    כיום, קו העוני הישראלי עומד על הכנסה חודשית ממוצעת של כ-4,933 שקל למשפחה בת ארבע נפשות, ואילו נורמת השלמת ההכנסה של הביטוח הלאומי למשפחה כזו, כולל קצבת ילדים וסיוע מקסימלי בדיור ממשרד השיכון, הינה 3,854 שקל לחודש. כל ילד נוסף מגדיל את הכנסת המשפחות המקבלות השלמת הכנסה רק ב-150 שקל, שהם גובה קצבת ילדים, ולכן במשפחות אלו אפילו נורמת השלמת ההכנסה העלובה של הביטוח הלאומי הופכת לחלום רחוק. מאידך, ילדי המשפחות העניות הם בדרך-כלל ערבים, חרדים, אתיופים, רוסים ומזרחיים, אז למי באמת אכפת איך הם חיים?

     

    ד"ר עמי וטורי מרצה באוניברסיטת חיפה וחבר הוועד המנהל של המכללה החברתית-כלכלית. השיעור ממבוסס על מאמרו שפורסם באתר "העוקץ"  

     


     

    רוצים להעמיק בנושא השיעור? להלן רשימה ביבליוגרפית:

     

     

     

    • המכללה החברתית-כלכלית , עמותה ללא כוונות רווח, מספקת ללומדים בה ידע תיאורטי וביקורתי על החברה הישראלית - לצד אלטרנטיבות וכלים מעשיים שמטרתם לקדם שינוי חברתי. המכללה פועלת בכל הארץ ומונעת על-ידי פעילים חברתיים ואנשי אקדמיה הפועלים בהתנדבות מלאה. מדור שבועי מגיש מדי יום ראשון שיעורים מתוך תוכנית הלימודים של המכללה.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    רוח טובה
    יד שרה
    כיתבו לנו
    מומלצים