"זה לא יגמר באסון גרעיני"
מבטיח דיויד צ'ייס, היוצר של "הסופרנוס", עם עליית הפרק הראשון בשמונת הפרקים האחרונים בהחלט של הסדרה בארה"ב. מירב קריסטל מעלה ספקולציות על איך כל זה יגמר, וזה לא בהכרח בבכי
בפרק הראשון מתוך תשעת הפרקים האחרונים של "הסופרנוס", כרמלה מתעוררת מטריקת דלת. היא מתרוממת בבהלה, יושבת במיטה ושואלת "האם זה זה?"
כן, זה זה, אבל זה עוד לא ממש זה. הסוף של "הסופרנוס" כבר כאן, עוד שמונה פרקים והיא תיעלם לעולם המחזורי של שידורי הסינדיקציה, קלטות ה-DVD, הספרים והתיעודים. אבל בינתיים, לפי הפרק הראשון, ששודר ביום ראשון (8.4), "הסופרנוס" לא ממהרים לשום מקום.
חלקה הראשון של העונה הנוכחית, ששידורו הסתיים בארה"ב ביוני 2006, הותיר את טוני סופרנו, המתאושש עדיין מפציעת ירי קטלנית כמעט, לתמרן בין האיום על שלמות משפחתו שסובלת מאובדן תמימות וביטחון בדמות האב, לבין האיום על משפחת הפשע שלו, שבא מכיוון המאפיה של ניו יורק. המהלכים בהם הוא נדרש לנקוט הופכים נואשים יותר, והסודות שהוא נוצר הופכים כמעט בלתי נסבלים. תודה לאל על ד"ר מלפי, הכותל שהוא עדיין יכול להטמין בו את ייסוריו החשאיים.
בפרק הראשון טוני יושב מול אגם, ממש כמו בימיה הראשונים של הסדרה, בהם עמד על שפת הבריכה והשקיף בפליאה בברווזים השטים בה. סדרה שמתחילה במראה המוזר של ציפורי פרא בבריכה של אנשים מתורבתים, תעסוק כל ימיה במתח שנוצר מנוכחותם של פורעי חוק בשכונה של אנשים שומרי חוק. זה זמן מה שישנה ציפייה דרוכה שדייויד צ'ייס, יוצר הסדרה, ייקח את הברווזים האנושיים של האופוס הגדול שבנה למטווח, יעמיד אותם בשורה ויחסל אותם אחד אחד או בבת אחת.
איך הכל יגמר?
אבל במקום התכיפות לחסל את כל מי שבנמצא, הדלק שמניע את הפרק הראשון הוא דווקא מלנכוליה. האקספוזיציה לסוף הגדול מותירה את צופי הסדרה עמוק במשחק הניחושים. כיצד טוני יגמור את חייו בסדרה? בבית סוהר? בקבר? יושב איפשהו, מביט על ברווזים? צף בבריכה? באגם?האם הסוף של "הסופרנוס" הולך להיות "סוף גדול", מתבוסס בדם ובסימני קריאה? הרי זו טלוויזיה והסופים שלה בדרך כלל טובים, או מינוריים או תלושים (ראה מקרה "סיינפלד"). מה רע בכך שהמשפחה האהובה תסיים את הסדרה במסיבת ברביקיו מול הבריכה? אבל לא לסוף כמו זה "הסופרנוס" שואפת, אלא למשהו שיזכיר את תחושת הנעילה האקסטטית שהעניק הסוף של "עמוק באדמה".
"הסופרנוס" תמיד רקמה עלילות נגד מה שנחשב לטלוויזיה סטנדרטית, וכזה צריך להיות הסוף שלה. היא הזריקה את הקולנוע לטלוויזיה, ויצרה שרשרת תהליכים שהובילה אותו הישר לעורקים הראשיים שלה. HBO היתה רשת כבלים נועזת עוד לפני "הסופרנוס", עם "המופע של לארי סנדרס", "אוז" ו"סקס
הסופרנוס
דייויד צ'ייס רמז לא מזמן ש"הסופרנוס" תבוא אל קיצה בדרך בה הצופה ירגיש שהסיפור כולו סופר, ועם זאת יוותר עם התחושה שהדמויות ימשיכו בחייהן, רק בלי הצופה. ברור אם כך, שחלק מהדמויות יחיו וחלקן ימותו, וכפי שהטעים צ'ייס בחיוך: "ברור שהן לא יגמרו את חייהן בגלל אסון גרעיני".
אולי צ'ייס, שביסס את הפסיכולוגיה המשפחתית המורכבת של "הסופרנוס" על משפחתו, ושהלשון שלו היא זו שנחבאת בלחי הדמויות, מכוון חץ ציני לדור ההמשך שקם ל"סופרנוס" בטלוויזיה. "גיבורים" למשל, כדוגמא לסדרה שמכילה את כל הטוב שבקולנוע אבל גם את כל הרע שבו: חברת האדם הנזקקת לאנשי-על, גרנדיוזיות וחלומות שווא. "הסופרנוס" הציעה לא את זה ולא את זה. לצד צלילה לעומקו של סיפור ונגיעה בגאונות, היא הציגה רצון להציל את עצמי ומשפחתי ולעזאזל העולם.
זאת סדרה על החלום האמריקאי שמקדש את ההצלחה הפרטית, אבל תקוע במקום כמו ניו ג'רזי, ונתקל בקירות של משפחה שחייה בשוליה של החברה המנומסת, זאת שהדמות החשובה ביותר בה היא אב, שנרדף על ידי הדמות החשובה ביותר בסדרה: אימו, ליביה סופרנו. כן, ליביה, שעזבה את הסדרה לטובת הגיהנום בעונה השנייה ואולי תחזור לרחף בה, כשטוני יעמוד בעונה הנוכחית על פי תהום. לכן, הסוף של "הסופרנוס" חייב לחיות בקורלציה עם רמיסתו של החלום על ידי האם השטנית. זה הבסיס ממנו הסדרה יצאה לדרך ואליו היא צריכה לשוב.
ועד שהפרקים המסיימים יגיעו לארץ, זה הזמן לצפות שוב בעונות הקודמות של הסדרה, על הדון מוכה החרדה והדיכאון של ניו ג'רזי, בעיקר כיוון שכותביה ובמאיה דוחסים הרבה מאוד מושגים, רמזים, דימויים ושירים רבי משמעויות בכל הרבדים של כל סצינה וסצינה, ואלה צפים רק בצפייה שניה ושלישית. הם לא רק הופכים את החוויה למעשירה יותר, אלא גם עשויים לחשוף פקעות שיפרחו בעונה האחרונה. וזכרו, סביר יותר להניח שהרוסים יחזרו תאבי נקמה מהיער, מאשר שפיוריו יופיע על איזו גונדולה ויסחוף את כרמלה הרחק משם.
טוני סופרנוס. הדון המלנכולי של ניו ג'רזי
מומלצים
