פישר: אין כוונה להתערב בשער החליפין
לדברי הנגיד, "אנחנו צריכים למדוד את ההשפעה של שער החליפין על המשק לא רק מול הדולר, אלא מול כל המטבעות של המדינות שישראל סוחרת איתן, כי מול הסל הכולל השקל איננו כה חזק כמו מול הדולר"
נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, דחה היום (ד') במסיבת עיתונאים לרגל פרסום דו"ח בנק ישראל ל-2006, את האפשרות שבנק ישראל יתערב בשער החליפין מחשש שהשוק יפסיק להתנהג כשוק. הנגיד אמר כי בנק ישראל מעדיף לשמור על האפשרות להתערב במקרים של משבר וביתר הזמן לשמור על רזרבות גדולות כרשת ביטחון שתאפשר להתמודד עם זעזועים. "אין כוונה להתערב בשוק כל זמן שהוא מתפקד היטב", אמר פישר.
הנגיד הוסיף בהקשר זה, "אנחנו צריכים למדוד את ההשפעה על המשק לא רק מול הדולר, אלא מול כל המטבעות של המדינות שישראל סוחרת איתן, כי מול הסל הכולל השקל איננו כה חזק כמו מול הדולר. ליצואנים לאירופה המצב הקיים הוא נוח והם לא חייבים לייצא לארה"ב. התאמת השקל לדולר היתה בלתי נמנעת לנוכח עליית הגירעון במשק האמריקני ואי אפשר היה לבצע את ההתאמה הזו בלי לפגוע ביצואנים".
עוד אמר הנגיד כי בנק ישראל מקבל הצעות להפסיק את פרסום השערים היציגים של המט"ח, אבל טרם החליט מה לעשות בענין זה. הנגיד אמר כי הקשר בין שער החליפין למחירים במשק הוא בעיה מיוחדת בישראל לעומת המצב בעולם. "אצלנו כל שינוי מתבטא מיד במדד של החודש הבא, כשבעולם זה קורה אחרי שנה שנתיים".
"הבנק מבקש לשכנע את הישראלים אחרי עשר שנות יציבות בשקל וכמה שנים של ייסוף השקל, להפסיק להשתמש בדולר כבסיס למחירי הדיור", אמר. "יש אומנם שינויים בהתנהגות, אבל הם מאוד קטנים ואחוז החוזים שנערכו בשקלים עדיין נמוך למרות ההפסדים שנגרמו למי שהמשיך לדגול במחיר הדולרי בשנה האחרונה".
הנגיד התייחס למצב הכלכלי של המשק על רקע המצב הפוליטי ואמר כי בכל פעם שהוא משוחח עם משקיעים או אנליסטים מחו"ל הם מציגים תמיד את אותה השאלה - איך ייתכן שמצב המשק כל כך טוב למרות כל הבעיות הקשורות לצד הפוליטי? "התשובה שלי", אמר הנגיד, "שהמשק העולמי צומח בקצב מרשים, ממשלת ישראל ממשיכה לשמור על המשמעת התקציבית שלגביה יש קונצנזוס. במשך 15 השנים האחרונות בנינו מסגרת כלכלית חזקה הרבה יותר מזו שהיתה קודם, במיוחד בשוק המט"ח והשווקים הפיננסים. כמו כן יש לנו סקטור עסקי שבמלחמה האחרונה שוב הוכיח את יכולתו להמשיך ולתפקד די טוב, ולעמוד פחות או יותר בלוחות הזמנים ביחס להזמנות מהארץ ומחו"ל, ובכך תרם ליציבות המשק".
פישר נשאל לגבי חקירותיו של שר האוצר, אברהם הירשזון ואמר כי שר האוצר ממשיך לתפקד למרות חקירות המשטרה, והוא נגיש בכל עת שהוא, הנגיד, צריך להתייעץ איתו. לגבי השאלה אם הוא יכול להמשיך בתפקידו במהלך החקירות, אמר הנגיד כי לא הוא צריך לענות על כך וכי הדבר איננו בתחום החלטותיו.
הנגיד אמר עוד כי לא איים להתפטר בעקבות משבר השכר בבנק ישראל וגם לא התייחס לאפשרות הזו בשיא המשבר. הוא רק מתח ביקורת על כך שזו בעיה בכל מערכת יחסי עבודה בישראל שלא מתחילים לפתור סכסוך עבודה, אלא אחרי משבר. "לא צריך לייצר משבר כדי לפתור סכסוך וגם בבנק ישראל ראינו איפה נמצא הפיתרון, כך שהמשבר היה מיותר והמשק צריך למצוא דרכים יותר יעילות כדי להתמודד עם הבעיות בשוק העבודה". אמר הנגיד.
"לטפל בבעיות החברתיות"
במסיבת העיתונאים אמר פישר כי היעד המרכזי של המדיניות הכלכלית של הממשלה לשנים הבאות צריך לבסס את התנאים לצמיחה בת-קיימא שתגדיל את רווחת כלל הציבור ותאפשר גם טיפול בבעיות החברתיות.
הנגיד סבור כי לשם כך הממשלה חייבת לשמור על יציבות המחירים ועל יציבות פיננסית, ובמקביל לשפר את תפקוד מערכת החינוך, לשפר את מצב התשתיות ולהגביר את התחרות במשק ובשוק ההון, בפרט לטובת משקי הבית. מתבקשת גם מדיניות רב-שנתית ממוקדת לצמצום העוני, בדגש על הרחבת התעסוקה לאוכלוסיות החרדית והערבית העניות במיוחד, ובהתאמת חלק מהקצבאות למי שאינם מסוגלים לעבוד.
קריאה זו השמיע הנגיד עם הגשת הדו"ח השנתי של הבנק המרכזי לשנת 2006 לממשלה ולוועדת הכספים כמתחייב מחוק בנק ישראל. פישר מציין כי השגת היעדים האלה מחייב את הממשלה להתמיד במשמעת פיסקלית לאורך זמן תוך שמירה על גירעון נמוך. זאת כדי להפחית את משקל החוב הציבורי ולהקטין את נטל תשלומי הריבית בתקציב, מה שגם יגביר את עמידות המשק בעיקר נוכח זעזועי ההתפתחויות הביטחוניות והצורך לקדם את הטיפול בנושאים החברתיים, לאור השפעת הצמיחה על ראשית הירידה בתחולת העוני.
"כל שינוי בריבית תורם לשינויים בצמיחה"
במקביל קרא הנגיד להגביר את האפקטיביות של המדיניות המוניטרית בהשלמת החוק החדש של בנק ישראל, אשר יעגן את עצמאותו, יגדיר בבירור את מטרותיו - בראשן השמירה על יציבות המחירים בהתאם ליעד שקבעה הממשלה - ויקבע מסגרות חדשות לקבלת החלטות ולבקרה ושקיפות ציבוריות.
פישר מדגיש כי התמיכה במטרות הכלכליות האחרות של הממשלה - בעיקר הצמיחה והתעסוקה - מותנית בכך שיציבות המחירים לא תפגע לאורך זמן. בנוסף יתמוך הבנק בפעילות הסדירה של המערכת הפיננסית.
הנגיד אומר כי כל שינוי בריבית תורם לשינויים בצמיחה ולכן יש לקחת בחשבון בהקשר להחלטה על גובה הריבית את האינפלציה, הצמיחה ויציבות המחירים. לדבריו, שיקולים אלו עמדו לנגד עיניו בעבר וגם ימשיכו לעמוד מול עיניו בעתיד.
פישר מציע כי במסגרת החוק החדש יעמידו בראש הבנק ועדה מוניטרית ומועצה מנהלית שיכללו חברים חיצוניים בעלי כישורים שאינם נגועים בניגודי עניינים. הראשונה בראשות הנגיד תקבע את מדיניות הריבית. השניה תאשר את תכנית העבודה של הבנק, תקציבו ואת שכר העובדים. רוב חברי הגוף כולל יו"ר המועצה יבואו מחוץ לבנק. כל גוף יידרש לדווח לציבור על החלטותיו כדי ליצור מערכות בקרה ואיזונים ציבוריים מול עצמאות הבנק.
