התגליות הגדולות של הַמִּצְרִים הַקַּדְמוֹנִים

זה קרה בְּעֶרֶב לֵיל הַסֵּדֶר. קראנו כולנו בַּהַגָּדָה את סיפור יְצִיאַת מִצְרַיִם, ואז הגיע הזמן לחפש את הָאֲפִיקוֹמָן. חיפשתי בכל מיני מקומות משונים ואפילו יצאתי לחפש בחצר הבית, כשלפתע ראיתי מולי אדם שאיני מכירה כלל. היה לו זקן לבן וארוך ופניו נראו מוארות. כששאלתי לשמו הוא השיב כי הוא אחד מֵאֲבוֹת אֲבוֹתַי. לא הספקתי לְעַכֵּל את הַבְּשׂוֹרָה, כשהבחנתי פתאום באבן גרניט שחורה שאחז בידו, ועליה חרוטים סימנים ואותיות מוזרות.

"למה מופיעים סימנים על האבן שלך?", שאלתי אותו. "זהו, למעשה, דֶּגֶם מוקְטָן של 'אֶבֶן הַרוֹזֶטָה', שהתגלתה בעיר הנמל רוֹזֶטָה שֶׁבְּמִצְרַיִם ב-1799", הוא השיב והוסיף: "על האבן חקוקות שתי שפות: יְוָנִית וּמִצְרִית, ואותם סימנים הם, למעשה, שלושה סוגים שונים של כתב: יְוָנִי, דֶּמוֹטִי וְהִירוֹגְלִיפִי. בעזרת השפה היְוָנִית הצליחו החוקרים לתרגם את הַכְּתָב הַמִּצְרִי שבאבן, ובכך גם להבין את משמעות הסימנים בּהִירוֹגְלִיפִית. האם ידעת, למשל, שתחום המדע שנועד לחקור את מִצְרַיִם הָעַתִּיקָה נקרא 'אֶגִיפְּטוֹלוֹגְיָה'?...".

האיש הזקן המשיך לספר לי, כי בְּמִצְרַיִם הָעַתִּיקָה היתה תרבות מפותחת מאוד, שנשלטה על ידי מְלָכִים שכונו "פַּרְעוֹנִים". היא נחשבה לאִימְפֶּרְיָה, כלומר לממלכה גדולה מאוד בעולם העתיק.

תרבותה העשירה של מִצְרַיִם תרמה למדע בתחומים רבים. אפילו מְלומָּדִים יְוָנִים מֵהָעֵת הָעַתִּיקָה נהגו לבקר במִצְרַיִם בחיפוש אחר רעיונות חכמים. "אז, אולי נבקר גם אנחנו במִצְרַיִם?", ביקשתי מהאיש הזקן, ולהפתעתי הוא מיד הסכים. וכך, קפצנו יחד אל העבר הרחוק כדי לגלות מקרוב את סודות מִצְרַיִם הָעַתִּיקָה.

מה בתכנון

"איפה אנחנו? ומהו המבנה הענק הזה?", שאלתי את האיש הזקן, תוך כשאני מנקה את מִכְנָסַי מֵהֶעָפָר שדבק בהם. "נסענו אחורה בזמן ואנחנו נמצאים כעת בְּגִיזָּה, שֶׁמְּמוקֶּמֶת בַּגָּדָה הַמַּעֲרָבִית שֶׁל הַנִּילוּס", השיב. "מולנו ניצבת הַפִּירָמִידָה הגדולה של המלך 'חוּפוּ', המורכבת משני מיליון אבנים לערך, כאשר כל אחת שוקלת כשני טוֹן. הַפִּירָמִידוֹת שימשו כִּמְקוֹם קְבוּרָה למלכי מִצְרַיִם. המִּצְרִים הַקַּדְמוֹנִים האמינו כי הַפַּרְעוֹנִים הם אֵלִים עֲלֵי אֲדָמוֹת ובמותם הם זוכים לְחַיֵּי נֶצַח. לכן, הפַּרְעוֹנִים נֶחְנְטוּ וְנִקְבְּרוּ יחד עם אוֹצְרוֹתֵיהֶם, חֶפְצֵיהֶם ואפילו עם מזון שאמור היה לְשַׁמֵּשׁ אותם בעולם הבא.

למעשה, כבר בחייהם בנו הפַּרְעוֹנִים את הַפִּירָמִידוֹת שלהם, או לְיֶתֶר דִּיּוּק - כ-20 אלף בני אדם השתתפו בבניית הַפִּירָמִידָה. למעשה, מקצוע הָאַרְכִיטֶקְטוּרָה הומצא במִצְרַיִם הָעַתִּיקָה - אִימְהוֹטַפּ הַמִּצְרִי, שאספר לך עליו עוד בהמשך הסיור, היה הָאַרְכִיטֶקְט הראשון בעולם. "איך הם בנו את הַפִּירָמִידוֹת?", התפלאתי. והוא הסביר: "עד היום לא ידוע בְּוַדָּאוּת כיצד נבנו הַפִּירָמִידוֹת וכיצד הצליחו לגרור ולהרים את האבנים הכבדות. משערים שֶׁהַמִּצְרִים פיתחו שיטות לחֲצִיבַת הָאֲבָנִים ולהעברתן על סירת עץ גדולה בַּנִּילוּס אל אתר הבנייה, ולצורך הֲרָמָתָן השתמשו בְּכֶבֶשׁ (רַמְפָּה) עם שיפוע. יחידת המדידה המרכזית היתה הָאָמָה - המרחק שבין הַמַּרְפֵּק לְבֵין קְצֵה אֶצְבַּע הָאָמָה (כ-52 סֶנְטִימֶטְרִים). הַמְּהַנְדְּסִים המתוחכמים גם בנו סְכָרִים וּתְעָלוֹת הַשְׁקָיָה".

אמנות עתיקה

נכנסתי אחריו אל תוך הַפִּירָמִידָה, שם התגלה בפניי מראה מדהים של צִיּוּרֵי קִיר יְפֵהפִיִּים. האיש הזקן סיפר, כי הָאָמָּנוּת הַמִּצְרִית העתיקה שימשה כבָּסִיס לְאָמָּנוּת שאנו מכירים כיום. "בציור הזה, למשל" אמר והצביע לעבר אחד מן הציורים, "מצויר המלך ובני משפחתו בְּמַצָּבִים יוֹמְיוֹמִיִּים וגם כפי שייראו בְּחַיֵּי הַנֶּצַח – כך נהגו הָאָמָּנִים לְצַיְּרָם". "אבל אין כאן כלום", הכרזתי. חדר הקבורה היה ריק. "כנראה שֶׁשּׁוֹדְדֵי הַקְּבָרִים הקדימו אותנו", אמר. "בעבר, סמוך לארון הקבורה, ניצבו פסלים גדולים וּכְלֵי חֶרֶס, רהיטים מעץ ותכשיטים, שנוצרו במיוחד עבור המלך, כדי שישתמש בהם בעולם הבא".

רואים כוכבים

"אולי לא תוכלי להבחין בכך...", אמר לי, "אבל הַפִּירָמִידוֹת נבנו כך שכל צד (פאה) של הפירמידה פונה לכיוון אחר – צפון, דרום, מזרח ומערב, בתיאום מלא עם הכוכבים. תתפלאי, אך מהנדסי הַפִּירָמִידוֹת ידעו גם אַסְטְרוֹנוֹמְיָה, ואף בנו לְפִיהָּ את הַמִּקְדָּשִׁים והַפִּירָמִידוֹת. "אבל מהי אַסְטְרוֹנוֹמְיָה?", שאלתי. "האַסְטְרוֹנוֹמְיָה היא מדע החוקר את הַיְּקוּם וְאת גַרְמֵי הַשָּׁמַיִם ונחשב למדע העתיק בעולם. בתקופה הקדומה היא נחשבה כחלק מֵהָאַסְטְרוֹלוֹגְיָה - מדע הַשּׁוֹאֵף לַחְזוֹת את העתיד לפי גַרְמֵי הַשָּׁמַיִם", השיב הזקן. "פתחי הַפִּירָמִידוֹת פנו לכיוון כּוֹכַב הַצָּפוֹן ומרכז הַפִּירָמִידָה - בְּהֶתְאֵם לַשֶּׁמֶשׁ וְהַכּוֹכָבִים.

הכהן אִימְהוֹטַפּ הֶעֱתִיק את המשולשים מגלגל המזלות שבשמיים לְמִבְנֵה פִּירָמִידָה מדויק. הָאַסְטְרוֹנוֹמִים השתמשו במכשירים פשוטים כדי לצפות בשמיים ולערוך מדידות. הם האמינו שגורלם ממש קשור לגַרְמֵי הַשָּׁמַיִם. למשל, כשהם ראו כוכב נופל הם חשבו שהדבר מסמל אסון או מגיפה. כשאנו מתבוננים בשמיים אנו מבחינים בירח שמשתנה במהלך החודש, בשמש המשנה את מיקומה בזריחה ובשקיעה... בעינינו זה די טבעי, אך המִּצְרִים הַקַּדְמוֹנִיִּים חשבו שכל אותן תופעות הן, למעשה, פעולות של הָאֵלִים. ישנם גם מדענים הטוענים, כי הַמִּצְרִים המציאו את לוח השנה הראשון. השנה החקלאית הַמִּצְרִית החלה כשהכוכב הזוהר 'סִירְיוּס' היה מופיע בשמיים לפני זריחת השמש וּבִישֵּׂר אֶת גֵּאוּת נהר הַנִּילוּס. היו להם שלוש עונות בשנה: עונת הגֵּאוּת, עונת הַזְּרִיעָה ועונת הַקָּצִיר. הַמִּצְרִים אף גילו את לִיקּוּי הַיָּרֵחַ וְלִיקּוּי הַחַמָּה. הם המציאו את שְׁעוֹן הַשֶּׁמֶשׁ שמדד את שעות הַיְּמָמָה ואת שעון המים שנועד למדוד את אורכן של פעולות יום יומיות כמו השקיה".

הכל מחושב

"מבנה הַפִּירָמִידוֹת מוכיח לך את הדיוק שֶׁבַּחִשּׁוּבִים הַמָּתֶמָטִיִּים שלהם", אמר. "הַפִּירָמִידָה הגדולה של חופוֹ, למשל, נבנתה בתוך עשרים שנה מ-2,300,000 אבנים גדולות. כלומר, כל עשר דקות לערך הונחה אבן במקומה". "הישג מדהים!", התרשמתי. "אבל איך הם חישבו כמה אנשים, וכמה אבנים צריך לבניית הַפִּירָמִידוֹת?". הזקן גֵּרֵד אֶת פַּדַּחְתּוֹ, ולאחר רגע השיב: "ככל הנראה היו להם יחידות מדידה וְשִׁיטוֹת חִישּׁוּב מתקדמות. למשל, הם חישבו משימות יוֹמִיּוֹת כמו מְדִידַת שֶׁטַח הַשָּׂדוֹת, גובה, מרחק, נפח, משקל וזמן. הם המציאו את מַעֲרֶכֶת הַכְּתִיבָה הָעֶשְׂרוֹנִית, כלומר שהבסיס שלה הוא 10, כיוון שנעזרו בעשר אֶצְבְּעוֹתֵיהֶם לספירה. מערכת המספרים שלהם היתה דומה לכתב שלהם, כאשר כל מספר ציין עֶצֶם. למשל: מקל אחד ציין את הספרה 1. שני מקלות - 2. צורת פָּרְסָה - 10. חֵבֶל - 100, פרח לוֹטוּס - 1000. אצבע - 10,000. צְפַרְדֵּעַ - 100,000, וכן הלאה.

"הם חישבו חִיבּוּר וְחִיסּוּר, אך כָּפְלוּ רק פי 2. הם המציאו שְׁבָרִים מִצְרִיִּים, כאשר בּמוֹנֶה הספרה 1 וּבַמְּכַנֶּה כל ספרה. למשל, את הַשֶּׁבֶר 1/7 הם הכירו אבל את הַשֶּׁבֶר 2/7 לא הכירו. הם אף הכירו את משפט 'פִּיתָגוֹרַס' המפורסם מִיָּוָן", הוסיף הזקן והחל לשתות מֵהַמֵּימִיָּה שהיתה צמודה לחגורתו, כי כבר היה ממש חם.

רפואה קסומה

"כואב לי קצת הראש", אמרתי לזקן והתיישבתי על אחד הסלעים. "אולי נחפש רופא?", שאלתי. "בעצם, האם היו רופאים בְּמִצְרַיִם הָעַתִּיקָה?", הרהרתי בקול. "ודאי", הוא השיב. "הרפואה הַמִּצְרִית היתה מפורסמת בעולם העתיק ורופאים מכל העולם הגיעו למִצְרַיִם כדי ללמוד מהרופאים הַמִּצְרִים. אומנם לא היה להם בית ספר לרפואה, כמו היום, אך הם למדו רפואה בּמִּקְדָּשִׁים. מלכי מִצְרַיִם רחשו כבוד לרופאים ובדרך כלל רוֹפְאֵי הַמְּלָכִים היו נקברים בקרבת הַפִּירָמִידָה.

היו בְּמִצְרַיִם סוגים שונים של רופאים, ממש כמו היום: רופא עיניים, רופא שיניים, מְנַתֵּחַ, וֶטֶרִינָר וכולי. המִּצְרִים הַקַּדְמוֹנִים כתבו את יְדִיעוֹתֵיהֶם בּרְפוּאָה על שְׁנֵי פָּפִּירוּסִים עיקריים. הם כתבו על הָאָנָטוֹמְיָה (מבנה) של גוף האדם, על אבחון מחלות, תרופות, ניתוחים, איחוי שברים, תהליך החיטוי, חֲנִיטָה, מילות קסם וְכִשּׁוּפִים לרִפּוּי. את פָּפִּירוּס אֶדְוִין סְמִית', שהתגלה ב-1862, מבוסס על הידע אותו פיתח חברינו אִימְהוֹטַפּ, שהתמחה באַרְכִיטֶקְטוּרָה, רפואה ובכשפים ונחשב לִמְיַסֵּד הָרְפוּאָה הַמִּצְרִית הקדומה, ואילו את פָּפִּירוּס אֶבֶּרְס מבוסס על הידע של הכהן תוֹת', שֶׁהִתְמַחָה בָּאַסְטְרוֹנוֹמְיָה, רפואה ומתמטיקה. הרופאים של אותה תקופה נהגו לטפל בכאבים, בכוויות, בעקיצות חרקים והכשות נחשים, במחלות עיניים, מעיים, נשימה, לב ואפילו בְּמַחֲלַת הַסּוכֶּרֶת. לצורך ריפוי השתמשו הרופאים בִּשְׁמָנִים, בְּעִשְׂבֵי מַרְפֵּא ובכישופים, כדי לגרש את הכוחות הרעים מהחולה. חלב ודבש, למשל, היו תרופות נפוצות לטיפול בבעיות נשימה וגרון, שׁוּם שימש ככדור לכאבי ראש וכן הלאה".

 "ואת כל אותם דברים הם ידעו באמצעות הַחֲנִיטָה?", שאלתי. "מִשֶּׁאֵלוֹתַיִךְ אני מבין שאת חכמה", חייך הזקן. הסמקתי והוא המשיך: "הידע העיקרי שלהם ברפואה באמת נָבַע בעיקר מתהליך הַחֲנִיטָה. זהו תהליך שִׁימּוּר גּוּפַת הַמֵּת, כדי שלא תֵּירָקֵב וכדי שהנשמה תוכל לחזור אליה ולחיות לָעַד. בְּלוֹעֲזִית החֲנִיטָה נקראת 'מוּמְיָה'. הַחוֹנְטִים הָיוּ רוֹפְאִים מְכובָּדִים במִצְרַיִם. החֲנִיטָה 'היקרה' ביותר שימשה בעיקר את הפַּרְעוֹנִים והעשירים, וְכָלְלָה הוצאת הָאֵיבָרִים הַפְּנִימִיִּים וַהֲנָחָתָם בכדים סמוך לארון הקבורה של המלך. את הגופה עצמה מילאו בחומרים שונים וּבבְּשָׂמִים. לאחר מכן עטפו אותה בְּבַדֵּי פִּשְׁתָּן וייבשו אותה. ישנן שלוש מוּמְיוֹת מפורסמות: של תּוּת' אַנַח אָמוֹן, סֵת' וְרַעְמַסְּס השני – והן שמורות בּמּוּזֵיאוֹנִים בעולם. אולי יום אחד נבקר בהם", חייך הזקן.

ואז שמעתי צעקות. "מי אתם ומה אתם עושים כאן?". הזקן משך בידי וקרא: "רוץ בכל הכוח". רצתי הכי מהר שיכולתי, עד שהגעתי לְיָם סוּף, ואז כבר לא היה לאן לברוח. אבל פתאום נזכרתי כיצד נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב קפץ לים סוּף והים נבקע לשניים. אז קפצתי. אני זוכר שהגעתי לחוף, ואז מצאתי עצמי שוב בחצר הבית, כשלידי ניצב הזקן החביב. ואז אמא קראה לי וסיפרה שאחי מצא את הָאֲפִיקוֹמָן, אבל לא היה לי אכפת, כי ידעתי שאת המתנה שלי כבר קיבלתי. ביקרתי במִצְרַיִם הָעַתִּיקָה וגיליתי עליה דברים מדהימים. הסתובבתי לעבר הזקן כדי להודות לו, אך הוא נעלם כְּלֹא הָיָה. אולי היה אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא? הרהרתי לעצמי, ונכנסתי הביתה.