ספר: "היצר הרע" - בכל מקום?
היצר הרע נמצא בכל מקום. עובדה: אפילו בסוגיות שעוסקות בנושאי קדושה ובצד הרוחני של חיינו – הוא נוכח. לרגל יציאת הספר "שיחות עם יצר הרע" שלמה פוקס מנסה להבין: מדוע אנחנו כל כך עסוקים בלהחביא את היצרים שלנו?
היצר הוא הציר המביא לנישואין, לבניית בית ולכל רצון להתהדר ואף לפגוע. היצר נוכח ומניע את חיי האדם, ולא רק זה מן השורה אלא גם את החכמים הגדולים ביותר. בספר "שיחות עם יצר הרע" התייחסה גלריית כותבים לנושא מחייב זה ולא התקשתה לאתר סוגיות העוסקות ביצר השזורות לאורך התנ"ך, המדרש והתלמוד. בשמו של הבעל שם טוב נאמר ש"כל הרואה דבר מה באחר, קיים בו – ואין אדם מדבר אלא מהרהורי ליבו". ואם נכון הדבר לגבי המקורות, מן הראוי לבחון את אשר על דעת הכותבים והכותבות.
מרבית המאמרים מתמודדים עם שאלת יצר המין ובחלקם העיסוק הוא ביצרים אחרים. שאלה אפשרית המתעוררת מניתוח המקורות הינה: האם נושא הדיון הוא בהכרח היצר הגלוי לעין, או שמא, כל העיסוק מסתיר בחובו דיון אחר?
אגי משעול, לדוגמא, מנתחת את שירה "השחיינים" וכותבת על יצר החיות שבזקנה. היא מתארת בגלוי את סוגי הנשים שמגיעות לשחות בבריכה בניהן מבוגרות, זקנות, שמנות ורזות אך בתחרות על מסלולי השחייה מותחים קו ברור בין השחיינים לאלה שאינם. "מי שכבר אינו יכול לשחות – שיעבור למים הרדודים" היא כותבת. שיחה זו עוררה אותי לחשוב על המחשבות היצריות של כולנו במסלולי הכביש: כיצד להחזיר לזה שעקף בפראות, ובאיזו דרך אצליח להעביר לו את הקללה המונחת בפי.
אביגדור שנאן, כותב נוסף בספר, מציע ניתוח המוביל לחוט המקשר "קדש את עצמך במותר" אך מנציח את השאלה בדבר: "נבל ברשות התורה" – "היא רוצה! זו טענה? בת אחותך אומרת לך והרי אמתך לשפחה לרחוץ את רגלי תלמידך – אז מה? שלחה לשלום". גם בדברים שמותרים לך על פי התורה, ויש לגיטימציה חברתית לבצעם, היהדות שבה ומדגישה בפניך שהדבר אסור. זוהי דרכה להסביר לנו שאסור לסמוך על הנורמות שיגנו עלינו ואסור לנצל מצוקות של מישהו אחר.
לפני שנים שמעתי מפרופ' מ. רוזניק את פירושו למשפט:"יצר לב האדם רע מנעוריו" (בראשית ח', כא') מדוע 'מנעוריו' ולא מילדתו? הרי הוא נולד ככה, ותשובתו לכך התבססה על מיקומה המרכזי של החברה והתרבות בטיפוח המחשבות ועיצובו של האדם. בניגוד לגיל ילדות, בגיל בגרות האדם אומנם נחשף יותר לסביבתו אך במקביל מסוגל לקבל את ההחלטה כיצד הוא רוצה להתעצב.
קריאה באוסף מאמרים נאה זה, דורש ומחייב התייחסות רצינית לשאלת הטוב והרע. מדרש אהוב עליי מובא ב"תורה שלמה לרב כשר": "עץ, הדעת, טוב-ורע". כלומר העץ והדעת הינם חומרי הגלם והשימוש בדעת הוא המלמד האם שימושו לטוב או חלילה לרע ולהרע.
בסקירה קצרה זו אין ולו בכוח היצר להקיף את כולם, אודה שחלק מן הכותבים והכותבות היו מוכרים לי ובקריאת דבריהם היה מן החידוש. לקוראים מובטחת מחשבה והנעה בבירור הפנימי, התחלה של סיפוק מהצצה לתחומו הגלוי והנסתר של היצר.
שלמה פוקס הינו מרצה בהיברו יוניין קולג' ומנחה בבתי המדרש בית שמואל וב"קולות". הספר "שיחות עם יצר הרע" בעריכת אסא קידר רואה אור בהוצאת "ידיעות ספרים".
