בייניש לוועדת וינוגרד: אני רוצה לו"ז

בג"ץ מותח ביקורת חריפה על ועדת וינוגרד והפרקליטות: דיון שנערך היום (א') בבג"ץ בהרכב מורחב בשאלת פרסום הפרוטוקולים של ועדת וינוגרד גלש לטונים תקיפים של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת דורית בייניש, שלא חסכה בביקורת. "יש הסבר טוב לשינוי העמדה הדרמטי? מה אתם מבקשים?" שאלה את ראש מחלקת הבג"צים בפרקליטות, עו"ד אסנת מנדל.

בייניש רמזה שחשיפת העדויות מתעכבת רק משום שהפרסום לא נשא חן בעיניו של המשנה לראש הממשלה, שמעון פרס, שעדתו פורסמה. "אנחנו לא רוצים את עמדת הוועדה. היא כבר הוכרעה. אנחנו רוצים לוח זמנים", אמרה השופטת. בייניש אמרה עוד כי שינוי העמדה מאוד מוזר ו"פשוט לא מתקבל על-דעת, המדינה צריכה להגיב עוד היום. בפסק הדין הקודם לא נתנו צו מוחלט מתוך אמון במה שהצהרתם, אבל היום אתם חוזרים על מה שהצהרתם. פשוט התחרטתם כי משהו לא מצא חן בעייני אחד העדים".

בייניש הוסיפה: "נכון שפסק הדין דיבר על זמן סביר. פורסמה עדות של פרס, ופתאום הדברים משתנים, זה לא ברור. הוא יכול להיות מרוצה או לא, אבל זה לא שייך לנושא. קשה להבין איך הלו"ז השתנה, ושמא מישהו יהיה לא מרוצה - זה נימוק חלש. נניח שהוועדה בלחץ כעת. בסדר, לכן שאלתי מהו לוח הזמנים".

עורכת הדין מנדל טענה מנגד ש"בית המשפט הותיר לוועדה שיקול דעת. במהלך החודש הוועדה עשתה ככל יכולתה להקמת מנגנון שיאפשר לה למלא אחר פסק הדין. פרסום העדויות והתוצאות החלקיות יצר עיוות של הדברים". בייניש הקשתה: "אני התקשתי להבין, איזה תוצאות, מה קרה?"

שופטי בית המשפט העליון הדנים בעתירה  (צילום: דודי ועקנין)

נשיאת בית המשפט אמרה שההחלטות התקבלו בדיונים הקודמים על בסיס הצהרות הוועדה שהיא תפרסם את העדויות: "זו חזרה טוטאלית מהדברים שאמרתם לבית משפט. זו הסיבה שלא ניתן צו מוחלט, לא זכור לי דבר כזה. גם בא כוח המדינה בדיון הראשון עליו מבוסס פסק הדין הרשום, הודיע שיש פרטים שאינם סודיים. זה נעלם פתאום. השאלה שלי היא מה אתם טוענים? מה אתם מבקשים?" מנדל ענתה לה: "חשוב לנו מאוד שיהיה ברור לכולם שהוועדה עמדה בדרישות פסק הדין. פרסום שלוש עדויות תוך חודש הם זמן סביר." בייניש המשיכה בשאלותיה: "אתם התחרטתם אחרי שמשהו לא מצא חן בעיני אחד העדים". על-כך הגיבה מנדל: ש"יש סוגיות שעדיין מעסיקות אותנו".

בייניש רגזה: "היא לא צריכה לקבל את ההחלטה, היא התקבלה. היא צריכה להחליט מה לפרסם. אני לא מצליחה לקבל ממך תשובה ברורה".

בשלב זה התערבה השופטת אילה פרוקצ'יה בדיון: "האילוץ המיידי, הוא כשפסק הדין נכתב, שכל מה שניתן לפרסם יפורסם מיד. זה זמן סביר מבחינת הקריטריונים של פסק הדין. לכם הזמן הזה שאתם כאן רואים בכלל בלי שום גבולות זה לא עולה בכלל בקנה אחד עם פסק הדין. יש חשיבות לטיימינג, יש הבדל מהותי. פרסום הפרוטוקלים זה חלק מהפומביות שנמנעה". על-כך ענתה עו"ד מנדל: "חברי הוועדה משקיעים זמן רב בפרסום הדו"ח החלקי. פרסום חלקיקי המידע יכולים ליצור תמונה מעוותת לחלוטין והדבר היחיד שהיא נותנת זה תשובה לזכות הציבור לדעת".

המשנה לנשיאה, השופט אליעזר ריבלין, רמז כי הוא נבוך מהחלטתו בפסק הדין שנתן - שלא להקים ועדת חקירה ממלכתית: "אני מאוד נבוך משום שבעתירה הראשונה של אומ"ץ עשיתם הכול כדי לשכנע אותנו. אני השתכנעתי שהוועדה תתנהג כמו ועדה ממלכתית, ואחר-כך היתה עתירה נוספת שאמרתם שאתם ממילא מפרסמים את העדויות, אנחנו פועלים על סמך ההודעות שלכם. אתם לא עומדים בהתחייבות שלכם".