בג"ץ: גם לנשים מותר להספיד
רב העיר כפה את דעתו, הרבנות הראשית סירבה להתערב, ורק בג"ץ קבע: יש לאפשר לנשים להספיד את יקיריהן ולהיות שותפות פעילות במסע הלוויה. העותרים: "מדובר בכפיה דתית". הרב מצגר: "אין בכך בעייה הלכתית"
"החברה קדישא לא תכפה הפרדה בין המינים בבית העלמין, וגם נשים תוכלנה להספיד" – כך קבעו אמש (יום ב') שופטי בג"ץ בדיון בעתירה שהוגשה נגד רב העיר פתח תקווה והנהלת החברה קדישא המקומית.
העותרות, ליאת בר ורבקה לוביץ' באמצעות עו"ד ד"ר אביעד הכהן ועו"ד אסף בר, טוענות כי רב העיר, ברוך שמעון סלומון, הורה שלא לאפשר לנשים השתתפות פעילה ונשיאת הספדים בלוויות שמתקיימות בבית העלמין "סגולה" בעיר, משום שזהו "מנהג ירושלים" שאומץ גם בפתח תקווה. על פי ההנחיות, משתפות הנשים רק בטקס שנערך בבית הלוויות מבלי להספיד, והן לא מלוות את המת אל מקום הקבר. השופטים סלים ג'ובראן, מרים נאור ועוזי פוגלמן קיבלו את טענות העותרים לפיהן הדבר סותר את עקרון השוויון, מפלה לרעה את הנשים וכן מפלה בין תושבי פ"ת לתושבי ערים אחרות.
הפנייה לבג"ץ נעשתה בעקבות מותו של חתן פרס ישראל בסוציולוגיה, פרופ' ישעיהו ליבמן. בתו של הנפטר, הטוענת הרבנית רבקה לוביץ', ביקשה להספיד את אביה, אולם כשניגשה אל המיקרופון שבבית ההלוויות מנע ממנה נציג החברה קדישא לדבר בטענה ש"בפתח תקווה נשים לא מספידות". לדבריה מדובר היה ב"מעשה אכזרי במיוחד".
אחרי שהבינה לוביץ' כי הדבר נעשה בהוראת רב העיר שטוען ל"מנהג ירושלים", פנו עורכי דינה לרבנות הראשית לישראל כדי שיתנו את דעתם בעניין. הרב הראשי, יונה מצגר, הוציא פסק הלכה מפורט המתיר נשיאת הספד על ידי אישה, וציין כי הדבר נעשה בערים מסויימות. עם זאת מדגישים בלשכת הרב כי הוא נמנע מלהתערב בסוגיה, משום שכל רב רשאי לפסוק בעצמו כיצד יש לנהוג במקום בו הוא מכהן.
העתירה: פגיעה בכבוד האדם וחירותו
בעקבות הדברים הוגשה העתירה לבג"ץ, בה נטען כי ההסדר פוגע בכבוד האדם וחירותו, חופש הביטוי וחופש הדת, והוא מבקש לכפות נורמות דתיות מחמירות על כלל הציבור שאינו כפוף להן. העותרים ציינו עוד כי לבית העלמין סגולה ולמפעיליו יש "מונופול" על קבורת תושבי העיר, שנאלצים לשלם אלפי שקלים אם בכוונתם להיקבר במקום אחר. בנוסף הוגשו לבית המשפט עשרות תצהירים של נשים המעידות כי הורשו לספוד ליקיריהן בירושלים עצמה, שעל המנהג המקובל בה ביסס הרב סלומון את דבריו.
בתשובה שהגישו לבית המשפט כתבו בחברה קדישא כי הם אכן מבקשים מהנשים שלא להספיד ומצפים מהציבור כולו לשמור על הפרדה בין המינים, כפי שזו נשמרת בבתי כנסת. עם זאת הדגישו המשיבים כי אין כל כפיה בעניין, וכי רוב הבקשות החריגות בעניין נענות בחיוב, למרות שלדעת הרב המקומי מדובר בחילול כבוד המת.
שופטי העליון קיבלו את עמדת העותרים ודרשו מנציגי החברה קדישא ליישם בשטח את המציאות כפי שעולה מהתשובה שהגישו בעצמם.
בתגובה אומר עו"ד ד"ר אביעד הכהן כי רב מקומי לא יכול לכפות דעתו על ציבור שלם. לדבריו, "צריך להתחשב בציבור שנמצא במקום, ובמיוחד כשמדובר ב-50% מהאוכלוסיה".