"ניסוי בחיים שהפך לניסוי בטלוויזיה"

השאלות עוסקות באופן ישיר ואסוציאטיבי במין, אהבה, כסף ומוות וכל חלק בסדרה יוקדש לאחת מהקטגוריות הללו. בהפוגות שבין מוזאיקת התשובות, ניתן יהיה לצפות גם כיצד 15 מהעונים מציירים את דיוקנם בצורה עמוקה יותר מול המצלמה. בין הדיוקנאות: צייר שהיה פעם אישה, אדם שהפך נכה אחרי שניסה להרשים נערה, אושיית מועדוני גייז וד"ר גדעון הירש, מנכ"ל הוועד למלחמה באיידס ששני הוריו התאבדו. כולם צולמו במשך 14-12 שעות.

לשאלונים אין תקפות מדעית, אבל זה לא מה שעניין את מחברם, יאיר קדר - עיתונאי, עורך, פעיל חברתי וחוקר. "הדמות הראשית היא הצופה" הוא מסביר. "אתה כצופה עונה בראש על השאלונים. אין כאן נרטיב ואין גיבורים - יש אמצעי שדרכו אתה יכול לשאול את עצמך את השאלות האלה ולהאיר זוויות חדשות בעצמך. פיתחתי אותם במטרה להבין איך אנשים ממתגים סוגיות על זמניות בעולם החדש, שיש בו היכרויות מתווכות מחשב וחיים מהירים. כשאתה בוחן את העניין אצל כמות מסוימת של אנשים, זה מקל על ההתמצאות".

קדר החל לתשאל אנשים בסן פרנסיסקו, לשם עזב ב-2000 אחרי חמש שנים בהן ערך את המגזין "הזמן הוורוד". "מפיק אמריקאי הביע עניין בפרוייקט", הוא מספר. "אבל אז התברר שהוא חשב שמדובר בסרט פורנו והרעיון נגוז. כשחזרתי ארצה, ערכתי את הירחון 'מסע אחר' וניסיתי לתרגם את הפרויקט לטלוויזיה. אחרי שהתחברתי לבמאית נורית קידר זה הפך לסדרה והיא זו שבנתה אותה כפורמט. התחקירן רועי קצירי איתר את המרואיינים ודורון סלומונס, שהוא עורך וידיאו במקצועו היה אחראי לבימוי הצילום ולבחירת המוסיקה".

היו כבר פורמטים שהתמקדו בסקרים ובאסוציאציות כמו "סקר הסקס הגדול". במה הסדרה הזאת שונה?

"היה גם הסקר הגדול בערוץ 2, והסרט '101 נערי ליווי' שנתן לי השראה. בערוץ 10 יש עכשיו סדרה על המוות. אבל בכל המקומות האלה ישנה אג'נדה של היוצר, נוסף על חוסר הקשבה למרואיינים. למשל, בתוכנית 'הסיפור שלי' של שירה פליקס, יושב מולה מרואיין וכל פעם שהיא רואה שהוא מתחיל להתחמם עוברים לפרסומות. יש השטחה, שנובעת ממגבלות התעשייה וגם מהשימוש בקבוצת האנשים המפורסמים שמביא לשכפולים של מלאכותיות. ל'שאלונים' לעומת זאת, יש ערך אמת גבוה. ברור ממנה שאנשים דיברו בכנות, שהקשיבו להם".

גם אצלך יש מרואיינת מפורסמת - מיכל טראוריג.

"כן, אבל היא היתה מאוד כנה ואפילו פרצה בבכי בסוף ימי הצילום. היתה לה חשיפה קשה. זו בחורה הצעירה שהסחורה שלה זה הגוף שלה - אין לה מרשמים להכנת טילים איראניים. היה מעניין היה לבדוק איך זה והיותה רווקה בתל אביב מתקשרים למין ולמיניות שלה. בי היא עוררה סימפטיה, אבל אצל האחייניות שלי, למשל, היא עוררה אנטגוניזם, גם כי היא בחורה רועשת ולא מעודנת, אבל בעיקר כי דמויות בטלוויזיה הן מראות - והן נרעשו כנראה מהמראה שהיא הציבה מולן.

"רציתי שהמרואיינים לא יהיו אנשים רגילים ואם יש שם אנשים רגילים - שיהיו כאלה שהרגילות שלהם מעוררת השראה, שבעוצמה של הכנות שלהם אפשר להעביר סיפור חיים. יש אישה בשם חנה, בת 50, שאחרי 25 שנה בעלה עזב אותה לטובת אישה אחרת. סיפור 'לאישה' פשוט שהתברר כאחד מהסיפורים היותר רבי עוצמה בסדרה - מפני שאין סיפור אנושי פשוט ומפני שהכוח של הדיבור האמיתי מצליח לעבור אפילו את המדיום המזויף הזה של הטלוויזיה".

נתקלתם בבעיות למצוא אנשים או לדובב אותם?

"היה מאוד קשה למצוא נשים ודתיים שידברו על מין. נשים רבות לא יכלו לבודד מין מרגשות. הנשים שכן הגיעו בסוף לצילומים שייכות לאזור בוהמי שהגבולות בו יותר רופפים והדברים יותר פתוחים".

היו סיפורים שהרגשת שפיספסת?

"היה בחור ג'ינג'י שגר בכפר בדואי למרגלות הר תבור. הוא עלה מרוסיה לפני עשר שנים והתאהב בבדואית, התאסלם והפך להיות חאג'. ברגע האחרון אמא שלו, שהיא מנקה בטכניון, שמה רגל לכל העניין. היא אמרה שאם הוא יתראיין יפטרו אותה מהעבודה. לא היה אפשר ליישב את הפחד שלה. היא לא גאה בבן שלה שהתאסלם".

על הפרק שנוגע לכסף אתה מדבר פחות.

"השאלון על כסף היה הכי מסובך. מסתבר שהתגובות של אנשים רגשיות יותר לכסף, מאשר למין, אהבה ומוות. משנות ה-80, התרבות הישראלית הפכה פתוחה יותר לדיבור חופשי על מין. לעומת זאת, הדיבור על כסף ואיך הוא עובד בתוך המנגנון הנפשי שלנו, הוא יותר נדיר. השיח על הקשר בין נפש לכסף ובין כסף למין לא מפותח מספיק. הכסף מאוד ממשי לכאורה, אבל הוא למעשה שקוף. הוא מסתתר מאחורי הרבה מאוד דברים והדיבור על כסף נחשב ללא קולי, הוא מביך וחסום. דווקא לאלה שכושלים בנושא, יש פחות חסמים בקשר אליו, מתוך איזה הומור עצמי. הקושי היה לא רק בקבלת תשובות, אלא גם שלי, בניסוח השאלות. כנראה שגם הקשר ביני לכסף מורכב".

יהיה לזה המשך?

"כרגע אני עוסק בפרוייקט הבא שלי ב-yes דוקו, שיתעד את השינויים הדרסטיים שהתחוללו בקהילה ההומולסבית מ-1980 ועד 1998. אבל החלום שלי הוא לפרמט את 'השאלונים' בכמה מדינות: יפן, הודו, ארה"ב, גרמניה וישראל וליצור משחק בין תרבותי מעניין. מבחינתי זה ניסוי בחיים שהפך לניסוי בטלוויזיה".

"השאלונים", רביעי 22:00, yes דוקו