והואיל והשפה העברית אינה שגורה בפיך

ידיעה שפורסמה ב-ynet לפני ימים לא רבים, חשפה, כי רבים מהעולים ממדינות חבר העמים לשעבר מתקשים להבין מסמכים וחוזים שעליהם הם נדרשים לחתום – כיוון שהמסמכים הללו הם בשפה העברית, וחברות רבות, ביניהן חברות ביטוח, נוטות שלא לספק לעולים מסמכים מקבילים בשפה הרוסית.

לכאורה, עוד קושי שבפניו ניצבים מי שהעברית אינה שגורה על פיהם – ובהקשר זה הדברים נכונים לגבי כל מי שהעברית אינה שפת אמם, כולל ערבים אזרחי המדינה, עולים מכל מדינה שהיא, עובדים זרים, ואפילו תיירים.

הדברים הללו צריכים להיות מוכרים, למשל, לכל ישראלי שחתם בחו"ל על חוזה לשכירת מכונית. סביר שרמת האנגלית, או השפה שבה נכתב החוזה, לא הייתה מן הסוג שדובר שפה זרה יכול להבינו בקלות. הרי גם דוברי השפה עצמה מתקשים לרוב בהבנת מסמכים משפטיים. למעשה, מי שחותם על מסמך בשפה שאינו מבין אותה, כמוהו כמי שהוחתם על חוזה שכלל אינו מודע לתוכנו ואינו מבין אותו.

הגנה קלושה

ואם כך הדבר, משפט הצרכנות אמור היה להגן על כל מי שחשוף לפגיעה מעין זו. הכנסת אכן עשתה מעשה, וכבר ב-1981 חוקקה את הוראת החוק הבאה: "לא יעשה מבטח (חברת ביטוח – י"א) או סוכן ביטוח - במעשה או במחדל, בכתב, בעל פה או בכל דרך אחרת - דבר שיש בו משום ניצול מצוקתו של מבוטח, חולשתו השכלית או הגופנית, בורותו, אי ידיעתו את השפה או חוסר ניסיונו, או הפעלת השפעה בלתי הוגנת עליו, הכל כדי לקשור עסקה של ביטוח בתנאים בלתי סבירים או כדי לקבל תמורה העולה על התמורה המקובלת".

אך קריאה קפדנית בסעיף זה תראה, כי ההגנה שמעניק סעיף זה קלושה. שהרי ההגנה היא רק מפני קשירת עסקה בתנאים בלתי סבירים או כדי לקבל תמורה גבוהה מן התמורה המקובלת. בעניין הפוליסות, לא נטען כי הן בתנאים לא סבירים או יקרות מהרגיל. הבעיה כאן הרבה יותר עמוקה: האנשים שרכשו אותן פשוט לא הבינו מה קנו. אך מפני זה הסעיף הזה אינו מגן.

לשם כך נועד לכאורה הסעיף הבא: "מבטח או סוכן ביטוח לא יתאר תיאור מטעה עסקת ביטוח המוצגת לפני לקוח פלוני ולא יכלול תיאור מטעה בפרסום לציבור". אבל, שוב: הסוכן יכול לתאר בדיוק רב מה יש בפוליסה, אך מה זה יועיל לאדם שכלל אינו מבין את הנאמר לו?

ואם כך, האם באמת אין קו הגנה לצרכנים במסגרת משפט הצרכנות המגן? אולי התשובה תימצא בחוק הגנת הצרכן? מסתבר שלא. חוק זה הוציא מתחולתו כל מה שהחוק העוסק בפיקוח על עסקי ביטוח חל עליו. במילים אחרות, לצרכן שנפגע מהתנהגות מעין זו של סוכן ביטוח או חברת ביטוח עומדות רק ההגנות המחוררות הללו.

אם יגיע העניין לבית המשפט, ייתכן שתיושם לגביו פרשנות שתיתן יתר משמעות לחובה להסביר לאדם את תוכנו של מסמך משפטי בשפה שהוא דובר כראוי. על פרשנות זו יהיה לקבוע, כי עצם החתמת אדם על מסמך בשפה שאינו מבין כמוה כהטעיה, על כל מה שמשתמע ונובע מכך.

אך מעבר לכך, ובמיוחד מפני שישראל היא מדינת הגירה – כאמור, בקרבנו חיים גם לא מעט עובדים זרים שעלולים להיפגע בדרך דומה. מן הראוי שהכנסת תתקן סעיפים אלו (שמקביליהם מצויים גם בחוק הגנת הצרכן, וגם הם לוקים), כך שייאמר בהם כי אסור ניצול כל החולשות – ותו לא. הסרת הסייגים בקשר לעסקה בתנאים לא סבירים או במחיר גבוה יותר תפתור את הבעיה בפשטות ובקלות.

הכותבת היא עורכת דין המתמחה בנושאי צרכנות