שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    הם הרגו את קפטן אמריקה
    נעם רשף מסביר למה חוסלה במפתיע דמותו של גיבור־העל הוותיק, ואיך זה קשור לג'ורג' בוש. במדור המכתבים הבא, יש להניח, נצטרך להסביר גם איך בלונדיני בטייטס קשור למגזין גברים

    זה קרה פתאום, באמצע מרץ. קפטן אמריקה מת. אולי לישראלי הממוצע זה לא אומר הרבה, אבל בארה"ב זה עורר רעש לא קטן, כולל כותרות בסי.אן.אן: חברת הקומיקס "מארוול", שהמציאה גם את ספיידרמן ואקס־מן, חיסלה את חייל־העל של אמריקה. השם ייקום דמו.

     

    מארוול הלכה כאן על צעד שמזכיר את מותו של סופרמן ב־1993. רגע אחד, אתם אומרים, סופרמן מת ולא היינו בשבעה? ומה עם הסרט של בריאן סינגר מהשנה שעברה? ובכן, בעולם הקומיקס — כמו בעולם הדרמות היומיות בטלוויזיה — מוות הוא בדרך כלל עסק זמני.

     

    אבל בואו נחזור לחיים ונעשה קצת סדר: מי זה הקפטן, מה הוא רוצה, ולמה לעזאזל החליטו במארוול לתת לצלף לדפוק בו כדור דווקא עכשיו, כולל וידוא הריגה מטווח אפס? התשובה הראשונה, והכי חשובה, היא כמובן כסף. אבל מעבר לזה, הקפטן הוא גיבור פטריוטי שרצה למנוע את הפגיעה בזכויות הפרט נוסח ממשל בוש. האמירה של היוצרים פשוטה: הפרנויה של אחרי הפיגוע בתאומים מחסלת את הרוח האמריקאית שמקדשת צדק, אמת, ואת הזכות לאכול צ'יזבורגר מתי שמתחשק. וכאמור, אם על הדרך אפשר לעשות קצת יחסי ציבור ולהגדיל מכירות — נו, מה רע.

     

    המתנקשת שאהבה אותי

    דמותו של קפטן אמריקה נוצרה בידי ג'ו סיימון וג'ק קירבי והופיעה לראשונה ב־1941, תקופת מלחמת העולם השנייה. מאחורי הטייטס הצמודים של הקפטן הסתתר סטיב רוג'רס, חלשלוש טוב לב שלא גויס לצבא כי היה חנון אטומי. מצד שני הוא היה פטריוט גדול ונאיבי, ולכן התנדב להשתתף בניסוי צבאי בתקופת המלחמה: הוא קיבל זריקה עם נסיוב ניסיוני, שהפך אותו לקפטן אמריקה — חייל־על חזק, מהיר ובלונדיני.

     


    הקפטן מת, אבל בחיים הכל זמני

     

    כל העסק הניסיוני היה אמור לעבור לייצור סדרתי, אבל חבלה של אנשי הרייך השלישי הרסה הכל, ורוג'רס נותר חייל־העל היחיד בשכונה. זה עבד לא

    רע ורוג'רס כיסח נאצים להנאתו בזמן המלחמה, אבל במסגרת מבצע הרואי הוא נפל לאוקיינוס, קפא בתוך קרחון קטן ושרד שם שנים עד שהופשר בתקופתנו אנו. מאז ועד לפני כמה שבועות הוא המשיך להילחם ברשע באמצעות המגן שלו — מין פריזבי בצבעי הדגל שעשוי ממתכת מיוחדת ובלתי פגיעה שנקראת ויברניום. אז מה הבעיה לארגן לכל המארינס בעיראק שכפ"צים מוויברניום? כי גם במקרה הזה מדובר בניסוי שהוליד מוצר חד־פעמי, בלי יכולת שחזור. מישהו במחלקת הניסויים הסודיים של ממשלת ארה"ב צריך לעוף הביתה.

     

    ולמה בכל זאת הגיע לקפטן למות? קודם כל, שתתמצאו בנסיבות, מר רוג'רס מת בסופה של סאגת Civil War (כן, "מלחמת האזרחים"). פעם בכמה זמן, לטובת המכירות, מריצה מארוול — בדומה למתחרה די.סי, בעלת הזכויות על סופרמן ובאטמן — מיני־סדרה שמהווה סוג של אירוע תקשורתי. הבאז מתחיל חודשים מראש, כשבחוברות הרגילות, במגזינים ובאתרי האינטרנט הרלוונטיים מתחיל לרוץ קמפיין שלא היה מבייש את מיטב תוכניות הריקודים של קשת ורשת. כשמגיע סוף־סוף היום הגדול, מדובר בדרך כלל בסדרה מרכזית בת כמה חוברות, שהעלילה בהן מסתעפת לשאר הסדרות הרגילות של החברה. נורא רוצים לעקוב אחרי כל פרט בעלילה? תפשטו על הארנק של אמא או על המשכורת שלכם בסיטי ותקנו המון חוברות. בכל מקרה, בסוף הסדרה תמיד קורה משהו דרמטי — משהו שישנה את עולם הקומיקס לתמיד, או לפחות לכמה חודשים. חיסול דמות מרכזית, נגיד.

     

    כרגיל בתרבות הפופ, לא קשה למצוא הקשר למציאות שבה אנחנו חיים. "מלחמת האזרחים" של מארוול מתחילה כשניסיון של גיבורי־על לעצור יריבים מצוידים בכוחות דומים מסתיים באסון; הנבל שגורם לאסון משתמש בכוחו המיוחד כדי ליצור פיצוץ עז שמחסל אוטובוס בית ספר. תקשורת, בום גדול ואזרחים (ילדים, רבותי) מתים. ממש כמו בחיים.

    הממשל האמריקאי מגיב לאירוע בחקיקת חוק שמחייב גיבורי־על לחשוף את זהותם ולקבל רישיון. רוצים להתרוצץ בבגדים צמודים על גגות גורדי השחקים של ניו יורק, להציל בחורות שוות ולדפוק מכות בסטייל? קחו מספר וחכו לפקיד שיתפנה. בתגובה לחוק נחלקים גיבורי־העל לשני מחנות: המצדדים, ואלה שלא מוכנים להוריד את המסכה בשביל אף אחד. קפטן אמריקה, סמל הלאום, מנהיג דווקא את המורדים. מנגד מתייצב טוני סטארק, מיליונר שפיתח חליפת שריון מעופפת ועתירת גאדג'טים. מר סטארק, רק נציין, שולט בתאגיד שמספק בין היתר טכנולוגיה לצבא ארה"ב. לידיעת הקורא דיק צ'ייני.

     

    בכל הפרטים הקטנים האלה קשה להחמיץ את האמירה הפוליטית נגד ממשל בוש. למעשה, מארוול לא מתכוונת לתת לכם לפספס את העניין, והיא מצהירה על כך בפומבי: הסיפור שלהם עוסק במלחמה בטרור שהוכרזה אחרי הפיגוע בתאומים, ובכרסום העצבני בזכויות הפרט — בעיקר אם הפרט, איך לומר זאת, נראה קצת ערבי.

     

    בסופו של הסיפור הקפטן מסגיר את עצמו למשטרה, מובל לבית המשפט — ואז חוטף כדור מצלף מסתורי. בברדק שנוצר ניגשת אליו סוכנת ממשל, אהובתו לשעבר שעברה שטיפת מוח על ידי אחד מיריביו, ודופקת לו בבטן עוד שני כדורי 9 מ"מ. דם על המדרגות. קאט.

     

    עכשיו מתים?

    קפטן אמריקה תמיד היה דמות בעייתית לחובב הקומיקס הממוצע. באופן אישי, אף פעם לא הצלחתי להתחבר לפטריוט עטוי הטייטס והארי למראה. הוא תמיד היה בעיני קצת מגוחך, לא מספיק אפל, וכמעט אף פעם לא כתבו אותו טוב. הוא היה חריג בסוללת הכוכבים של מארוול, שנולדה כמענה למתחרה הגדולה די.סי.

     

    אנשי מארוול נאלצו להתמודד עם באטמן, מיליונר גאון עם חליפה מגניבה, ועם סופרמן — שהיה, ובכן, סופרמן. הפתרון שלהם היה גיבורים עם צד אנושי, בעיות, חולשות. משהו שאנשים יוכלו להזדהות איתו. לכן חברי האקס־מן הם מוטנטים שסובלים מגזענות, וספיידרמן הוא חנון שלא מסוגל להשיג דייט או לשלם את שכר הדירה. והקפטן? הוא בלונדיני, שרירי, לא מעשן, לא שותה, לא עושה סמים או בחורות, ואין לו שום שדים פנימיים להיאבק בהם. ואם זה לא מספיק, גם הכוחות שלו לא היו משהו. סתם אתלט מאוד מוצלח שמרביץ חזק. מצד שני הוא היה גיבור תרבות לא קטן: תוכלו למצוא אזכורים לדמותו בסרטים כמו "אדם בעקבות גורלו", ובשירים כמו "פרדייז סיטי" של גאנס אנד רוזס.

     

    חוץ מזה, בשנים האחרונות הוא דווקא השתפר. מארוול הצמידה לו כותב מוצלח בסדרה הרגילה שלו, והציגה אותו באור חדש בכותרי ה־Ultimates — סדרה שמגוללת את כל הסיפורים של גיבורי הקומיקס מההתחלה, עם תפניות קטנות. הקפטן זכה לדמות מורכבת וברוטאלית יותר — אלים, לא בוחל בנשק חם ובחיסולים ממוקדים, חצי פשיסט. סוג של ג'ק באואר על סטרואידים. גם היריבים שלו התעדכנו; באחת הסדרות האחרונות נלחם הקפטן בגיבור ממדינה ערבית במזרח התיכון, נער שגדל תחת כיבוש אמריקאי והחליט להראות לדוד סם מאיזה עץ בונים עוד. אז דווקא עכשיו, כשנהיה קצת מעניין, להרוג את הבנאדם? וכמו שהיה מיטיב לנסח זאת יורם ארבל, האם זה סופי?

     

    כל מי שקרא יותר מחוברת קומיקס אחת יודע שגיבורים לא מתים. הם בדרך כלל גם לא מתחלפים. כמו בטלנובלות, בקומיקס אין מערכה שלישית, אין סוף אמיתי. יש רק אשליה של סוף. קשה לקחת ברצינות את ההספד של אחד מיוצרי הדמות, ג'ו סיימון בן ה־93, שמסר לעיתונות כי "אנחנו באמת צריכים אותו עכשיו". האיש מכיר את חוקי המשחק: בעוד כמה חודשים או אולי שנה, בדיוק בזמן לעוד סדרת אירוע תקשורתי מחממת מכירות, יתברר שהאיש שנורה על מדרגות בית המשפט היה כפיל. או שהקפטן שובט בחשאי לפני מותו. או שבנו האובד החליט לקחת על עצמו את התפקיד. סטיב רוג'רס אולי נאסף אל אבותיו הצדקנים, אבל מישהו עוד ישתחל לטייטס האלה ויניף את המגן.

     

    אם בא לכם, תיכנסו ליו־טיוב ותקלידו Captain America Stephen Colbert. הקומיקאי האמריקאי הזה התייחס לאחרונה למוות המתוקשר והכריז שהקפטן בחר בו ליורש, כיוון שרק לו יש את הביצים הכחולות־אדומות־לבנות לשאת את המגן. "קפ", אמר קולברט למצלמה בפרצוף רציני לאללה, "אני מבטיח להשתמש במגן הזה אך ורק כדי להילחם בחוסר צדק, ולהרשים בחורות".

     

    האמת, כבר עכשיו לקפטן יש תוכניות עתידיות. מבט באתר האינטרנט imdb.com מגלה הפקה מתוכננת של סרט בכיכובו ב־2009. אגב, הוא כבר ביקר בקולנוע ב־1990, בתקופה שמארוול הלכו על סרטים זולים ומחורבנים (זוכרים את "המעניש" עם דולף לונדגרן? לא? יופי לכם). לנוכח מתקפת הסרטים של השנים האחרונות, להיטים אחד אחד — אם מתעלמים מ"אלקטרה", שלא יכול היה להצליח פחות אם היו קוראים לו "תדיראן" — קשה להאמין שמארוול תוותר על התרנגולת מטילת ביצי הזהב הפטריוטית הזאת. כן, הקפטן מת. קחו כמה דקות והריעו לקפטן החדש שתכף בא.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    קפטן אמריקה. דמות בעייתית לחובב הקומיקס הממוצע
    מומלצים