וינוגרד על אולמרט: "אחראי אישית לליקויים"
ועדת הבדיקה לחקר מלחמת לבנון השנייה קבעה כי "ראש הממשלה אחראי, מיניסטריאלית ואישית, לליקויים בהחלטות שהתקבלו, ולליקויים בתהליכי קבלתן". עוד קבעו חברי הוועדה כי "אולמרט לא פעל במידה המיטבית החיונית לצורך ייזום מלחמה בשיקול דעת, באחריות ומתוך ראייה אסטרטגית"
"לראש הממשלה האחריות העליונה למערכה וכל הכרוך בה, בשל העובדה כי בידיו מרוכזות סמכויות אישיות רבות, וכן רוב הסמכויות הנוגעות להובלת הממשלה ולקביעת סדר היום שלה". כך כתבו חברי ועדת וינוגרד, ועדת הבדיקה לחקר מלחמת לבנון השנייה, בדו"ח החלקי שהתפרסם היום (ב').
בדו"ח ציינו חברי הוועדה כי ראש הממשלה, אהוד אולמרט, קיבל, ניהל והוביל את ההחלטות הנוגעות ליציאה למערכה, את הדיונים הקשורים לכך, ואת הפעילות הבינלאומית. "אנחנו מוצאים את ראש הממשלה אחראי, מיניסטריאלית ואישית, לליקויים בהחלטות שהתקבלו, ולליקויים בתהליכי קבלתן. ראש הממשלה גיבש את עמדתו מבלי שהוצגה לו תכנית מפורטת ובלי שדרש כי תוצג, ולכן לא היה יכול לנתח את פרטיה ולאשר אותה".
בנוסף כתבו חברי הוועדה כי "יתר על כן אולמרט לא דרש חלופות של ממש לשיקול דעתו, ולא גילה ספקנות ראויה ביחס לעמדות הצבא. בכך הוא כשל. ראש הממשלה כשל גם בכך שהממשלה בראשותו אימצה החלטות כאלה, בכך שהוא עצמו תרם לתוצאה זו באופן ישיר ומרכזי, בכך שלא התנהל בצורה שיכלה לתרום לעיצובן בצורה התואמת את הנסיבות, ובכך שהוא עצמו הצהיר על יעדים שאינם ניתנים להשגה וכי הלחימה תימשך עד השגתם. בכך ראש הממשלה לא פעל במידה המיטבית החיונית לצורך ייזום מלחמה בשיקול דעת, באחריות ומתוך ראייה אסטרטגית".
אולמרט מקבל את הדו"ח החלקי מהשופט וינוגרד (צילום: אבי אוחיון, לע"מ)
חברי ועדת וינוגרד מציינים כי "מנהיג המוציא את צבאו לפעולה צבאית רחבה חב חובות למדינה, ללוחמי צה"ל המסכנים את נפשם, ולאזרחים - של ישראל ושל לבנון כאחד. חובות אלה כוללות שיקול מעמיק לגבי הנחיצות של מהלך צבאי דווקא, עיתויו וטיבו, ושל סיכויי ההצלחה שלו בנתוני הזירה. ראינו כי ההחלטות המהירות על היציאה למלחמה שקיבלה הממשלה בראשותו של אולמרט לא עמדו בתנאים האלה. בכך כשל ראש הממשלה כמנהיג הצריך להוביל את ארצו לפעולה צבאית יזומה מתוך שיקול דעת ואחריות".
עוד נכתב בדו"ח כי "ראש הממשלה כשל בכך שלא נתן משקל מספיק, כאשר ניגש לקבל החלטות בעלות השלכות מרחיקות לכת, לחוסר ניסיונו ולמגבלה של יכולתו לאתגר את הערכות הצבא ולבקרן בצורה מושכלת, לחוסר הידע העמוק שלו עצמו בקשר בין הפעלת כוח צבאי ובין השגת תכליות המדינה, ולמשמעות היעדרו של מטה עצמאי שייעץ לו בסוגיות אלו. בנוסף, ראש הממשלה לא עשה די להשלים את החסר גם לאחר שהתקבלה ההחלטה הראשונית, ולהתאים את ההחלטות להתפתחויות בשטח".
בנוסף כתבו חברי הוועדה כי האחריות האישית של אולמרט היא מרכזית. "בשל כל אלה, האחריות האישית של ראש הממשלה לתהליכי קבלת ההחלטות, וגם לעובדה שמאפייניהן לקו בכשלים ובליקויים חמורים, היא מרכזית. הוא לא השכיל לדרוש מהצבא את התשתית המלאה שזה חייב היה לספק לו, ועל ידי כך מנע מעצמו שימוש בידע הרב הקיים בצבא. בנוסף, כאשר הובעו ספקות על ידי גורמים שונים בדרג המדיני והמקצועי, הוא לא ביקש לברר מה העמדות השונות לגבי נושאים אלה. אשר לפורומים המדיניים - ראש הממשלה כשל באי הנחת תשתית ראויה ומלאה בפני פורומים אלה, ועל ידי כך הגביל את יכולתם לשמש כפורומים מנחים ומפקחים, ולכל הפחות, כפורומים בהם מתקיים שיח דינמי לגבי מטרות המערכה והדרך הנכונה לניהולה".
הוועדה מותחת ביקורת קשה על התייחסותו של ראש הממשלה לסוגיית העורף. "למרות שהבין שהעורף בצפון יהיה חשוף לירי רקטות, ועל אף הערות הדרג המקצועי והמדיני כי ראוי לשפר את מוכנות העורף לפני הפעולה, אולמרט לא נערך להיטיב ככל האפשר את המיגון של העורף ולנקוט אמצעים אחרים להקל על העורף לפני המערכה או בשלביה הראשונים... ראש הממשלה לא הקנה משקל רב למשמעות של היות העורף חשוף לירי ממושך. הוא חשב על המצב במונחים של סכנה לאבדן חיים, העלה זכרונות מימי הפיגועים בירושלים, ולא הבין את ההבדל בין סוג כזה של איום לבין איום רקטי. הוא אף לא נערך - גם מחשבתית - לעובדה כי תהיה עזיבה כה מסיבית של תושבים מן הצפון עד כדי שיתוק. כתוצאה מכל אלה הוא לא נתן משקל רב לצורך למצוא מענה צבאי שיצמצם את הירי, לצורך לקצר את משך הפעולה, או למענים כגון פינוי מסודר של תושבים".
לפנייה לכתב/ת 
