חדש ב-ynet: מבט לשמי ישראל

אין ספק שה"גיבור" של שמי האביב בשנה זו הוא כוכב הלכת נוגה. אין לטעות בו; נוגה בוהק מעל האופק המערבי מיד לאחר השקיעה כפנס נוצץ, ואין פלא שבתקופה שבה נוגה נראה במלוא הדרו ככוכב ערב, מתרבות הפניות אל מצפה הכוכבים בגבעתיים ואל עבדכם הנאמן, בהן צופים נרגשים נשבעים בנקיטת חפץ שהנה ראו עב"מ במערב מיד לאחר השקיעה. חדי העין שיודעים היכן לחפש את נוגה בשעות היום יכולים לראותו גם בצוהרי היום בשמים.

נוגה הוא כוכב הלכת הקרוב ביותר אלינו ובמידותיו מזכיר את כדור הארץ הטוב והותיק. אולם הוא מכוסה בשכבת עננים סמיכה שמונעת מאתנו לצפות בפני הקרקע שלו אפילו בטלסקופים המשוכללים ביותר. לכן, ההנאה היחידה שמתאפשרת לצופה בכוכב הלכת הבוהק הזו נובעת ממופעיו המזכירים את מופעי הירח; נוגה מקיף את השמש במסלול פנימי יחסית למסלול כדור הארץ סביב השמש. מסיבה זו המיקום היחסי בינו ובין השמש וכדור הארץ מקנה לו מופעים דוגמת הירח – כאשר הוא מצוי בצד המרוחק של מסלולו הוא נראה במלואו, כעיגול. כשהוא מצוי בשיא מרחקו הזוויתי מהשמש (כאשר השמש, נוגה הארץ מציינים משולש הדומה למשולש ישר זווית) הוא נראה כחצי עיגול מואר, כירח של הרבע הראשון בחודש העברי. לאחר מכן הוא הולך ומתמעט לסהר צר, עד לנקודה שהוא מצוי בנקודה שבה הוא עובר בין כדור הארץ והשמש אז הוא מפנה אלינו את צדו החשוך.

מסיבה זו, גם נוגה וגם כוכב חמה הקרוב יותר לשמש אינם מתרחקים מהשמש ואינם נראים בשעות הלילה המאוחרות, תמיד ילוו את השמש במסעה בשמים ותמיד ייראו מיד לאחר שקיעת השמש או טרם זריחתה. מסיבה זו חשבו הקדמונים שנוגה הוא שני כוכבים נפרדים – כוכב הבוקר וכוכב הערב. ב- 20 בחודש, יחלוף הירח סמוך מאוד לכוכב הלכת נוגה ומראה הסהר הבוהק של הירח ונוגה הסמוך לו על רקע שמי הדמדומים הוא מרהיב.

גם כוכב חמה נראה בחודש מאי בשעות הערב - הוא שוקע בימים שלאחר ה- 20 בחודש בסביבות השעה 9 בערב ומומלץ לחפשו בעת הדימדומים, בסביבות השעה 8 בערב, מעל האופק המערבי בתנאי שהאופק נקי מעננים. כוכב חמה ייראה ככוכב בהיר יחסית על רקע שמי הדמדומים, כאשר יחד עם השמש השוקעת ונוגה הוא יתווה מעין קו ישר.

שר הטבעות

את טבעותיו של שבתאי אפשר לראות גם בטלסקופ חובבים קטן בהגדלה של x40 ומעלה. כמובן שאיכות הטלסקופ תקבע את רמת הפרטים שייראו על פני שבתאי ובטבעותיו. טלסקופ איכותי יפריד את הטבעות כך שהן תיראנה כשתי טבעות, האחת בתוך השניה. המרווח בין הטבעות קרוי – רווח קסיני, על שמו של התוכן שצפה בהן לראשונה. אגב, בימים אלה מקיפה את שבתאי חללית גדולה, הקרויה על שמו של קסיני, שמשגרת לכדור הארץ תמונות מרהיבות של שבתאי וירחיו.

גם את הצל שהטבעות מטילות על שבתאי ואת הצל ששבתאי מטיל על הטבעות אפשר לראות בטלסקופ קטן ואיכותי. הטבעות מורכבות מאינספור רסיסי קרח קטנים שמקיפים את שבתאי ומקורם, כנראה, בירח קטן, ביש מזל, שהתקרב לשבתאי עד שכוחות הכבידה של שבתאי קרעוהו לרסיסים. בהגדלות מעט גדולות (X150 ומעלה) בתנאים טובים, אפשר לראות גם פרטים על שבתאי עצמו, אם כי אלה פחות בולטים מהפרטים שאפשר לראות על כוכב הלכת צדק. באותו שדה הראייה של שבתאי אפשר להבחין בכוכב חיוור יחסית. אם נצפה בו בכמה לילות רצופים נוכל לראות שהוא משנה את מיקומו ביחס לשבתאי. זהו טיטאן, ירחו הגדול ביותר שהוא הירח היחיד במערכת השמש בעל אטמוספירה הסמיכה יותר מאטמוספירת כדור-הארץ והירח היחיד, למעט שכננו הנאמן, שזכה לביקור של גישושית שנחתה על פניו במסגרת מבצע קסיני.

קבוצת אריה: ספינקס מוארך

למי שיסקור את השמים שבאזור קבוצות בתולה, אריה והדובה הגדולה ממקום חשוך, יבחין ששביל החלב חסר בשעות הערב המוקדמות של תקופה זו. אכן, כאשר אנו מביטים לכיוון זה אנו מביטים בניצב למישור שביל החלב, שהיא הגלקסיה שלנו. אזורים אלה של השמים עניים יחסית בכוכבים יחסית לאזורים המצויים בכיוון הדסקה של שביל החלב. בכיוון קבוצת בתולה אנו מביטים לכיוון צביר הגלקסיות הגדול הקרוב ביותר לשביל החלב המונה למעלה מ- 1200 גלקסיות, שמצוי במרחק של כ- 50 מיליון שנות אור מאתנו. העובדה שאנו מביטים בניצב לשביל החלב מאפשרת לנו לראות את הגלקסיות הרבות באזור זה של השמים שאינן מוסתרות בדיסקה של שביל החלב. צביר הגלקסיות מצוי בדיוק באמצע הדרך שבין ארקטורוס בקבוצת רועה הדובים לרגולוס בקבוצת אריה.

מבט מדוקדק ייגלה עשרות כוכבים

בלילות חשוכים מאוד, חסרי ירח, אפשר לראות את החברות העיקריות בצביר גם באמצעות טלסקופ קטן ואפילו במשקפת שדה, עת יראו ככוכבים חיוורים שאינם ממוקדים. סריקה של האזור המסומן במפה בטלסקופ שקוטרו 15 ס"מ ויותר עשויה לגלות עשרות גלקסיות! מצפון לצביר הגלקסיות, מעט לכיוון קבוצת הדובה הגדולה, מזדמנת הפתעה נוספת: בלילה חשוך, ייראה באזור מעין ענן קטן. מבט מדוקדק יראה שמדובר בעשרות כוכבים חיוורים. זוהי קבוצת קומה-ברניקה, ובשמה העברי – שיערות שולמית. עשרות הכוכבים הם למעשה צביר כוכבים המונה כ- 80 כוכבים שמרוחקים מהשמש כ- 300 שנות אור וזהו אחד המקרים הבודדים שכוכבים המהווים קבוצת כוכבים בשמים אכן מצויים באותו מקום בשמים ולא רק על אותו קו ראייה. הוא הדבר גם לכוכבי הדובה הגדולה שמהווים חלק מצביר הכוכבים הקרוב ביותר לשמש. בינות לכוכבי הצביר מצוי האזור הצפוני של צביר הגלקסיות של הבתולה ולבעלי טלסקופים גדולים מומלץ לסרוק את האזור (רצוי מאוד סיוע של מפת כוכבים מפורטת).

נסיים את המסע בקבוצת כלבי ציד. במחצית הדרך בין ארקטורוס למלבן היוצר את גוף העגלה הגדולה, נגלה 2 כוכבים שהמזרחי הוא הבהיר מבין השניים. כוכב זה קרוי – קור קרולי שמציין את לבו של המלך צ'רלס הראשון שהוצא להורג באנגליה. זהו אחד הכוכבים הכפולים שנראים היטב בטלסקופ חובבים קטן: מבט בטלסקופ יראה שמדובר בשני כוכבים: הבהיר צבעו תכול ואילו החיוור יותר צבעו צהבהב. בהתאם לעקרונות הפיזיקליים של התנהגות האור, הכוכב התכול חם יותר משכנו הצהוב. מי שיסרוק את השמים במשקפת באזור שמצוי במחצית המרחק שבין קור-קרולי לארקטורוס יגלה כתם קטנטן.

שביל החלב מבט מכדור הארץ (צילום: נאס"א)

מבט בטלסקופ יגלה כתם עגול שמורכב מאינספור כוכבים. ככל שהטלסקופ גדול יותר, אפשר יהיה להפריד את הכתם לכוכבים עד מרכזו. זהו צביר כוכבים שמונה למעלה מ- 150 אלף שמשות התחומות באזור שקוטרו כ- 200 שנות אור. המספר הרב של השמשות המצוי בנפח קטן יחסית גורם להן להסתדר בצורה של כדור ומכאן שמם של גופים אלה – צבירים כדוריים. צביר זה שסימנו הקטלוגי M3, מצוי במרחק של כ- 30 אלף שנות אור מאתנו והוא מקיף את גלקסיית שביל החלב.