אחי, עשית כבר את הכוסית הסופנית ההיא?

כשהילדים שלי היו קטנים (אבל גדולים מספיק כדי לקבל דמי-כיס) פנטזתי לקנוס אותם על כל שגיאה בעברית שהם עשו. אמרו עשר שקל? שישלמו. העלימו חיריק ואמרו הֵסברתי במקום הִסברתי? ועוד איך שישלמו.

אבא שלהם, שחשש כנראה מפשיטת רגל עקב בקשות צפויות מדי להלוואות, הניא אותי מלבצע את זממי. כך קרה שוויתרתי על הפנטזיה, אבל לא על הכעס. זה עדיין מפעפע בעורקיי, וככל שהשנים חולפות, הילדים גדלים והסלנג מתפתח, הוא הופך חזק יותר ויותר.

יש ביטויים שאני מתעבת ("לעשות אותה" הוא אחד מהם), ויש שגורמים לי לכאב פיסי ממש. ובכל זאת, כשחשבתי איזה ביטוי או שיבוש הכי מעצבן אותי חזרתי ל"תביא לי" הישן והמגעיל. "תביא מיץ", "הוא לא הביא לי שיעורי-בית", "תביא את הכתובת". מבחינתי, השימוש ב"תביא לי" בהקשר הזה מעיד פשוט על תרבות נמוכה.

איזה ביטויים בשפה היפהפייה שלנו מקפיצים לכם את הפיוז? על מה הייתם מוותרים? על איזה ביטוי אתם פשוט לא יכולים לסלוח? טקבקו לנו את המילים שמעצבנות אתכם וספרו לנו למה. 

* הכותבת, טלי רוזין, היא עורכת מדור הספרים ומדור הבריאות בעיתון "לאשה".

מבחר מהטוקבקים שלכם וההודעות בפורום שלנו

• יוסי: להוציא את הכוסית מהלקסיקון! קוראים
  לאשה בשם אבר המין שלה...בארה"ב בעקבות הסקנדל האחרון של השדרן שפוטר אחרי שקרא לשחקניות כדורסל שחורות "שרמוטות מקורזלות", יש מגמה לאסור את המלים Nigger, Ho, Cunt/Pussy (כושי/ת, שרמוטה, כוס). כבר הרבה שנים מלים כמו "פאק" שאסורות להשמעה באמצעי התקשורת.

• ליאור: 10 דברים מאוד מרגיזים, היכנסו וראו!

1. כשאנשים אומרים מיליתי, קיניתי וכ' במקום מילאתי וקינאתי, ואת שם הפועל הם הופכים ל- למלאות, לקנאות, במקום למלא, לקנא.

2. כשאנשים אומרים שדרות ב-shin ולא ב- sin, וחושבים עוד שאתה שמתקן אינך יודע לדבר.

3. הישראלים לא יודעים איך לומר את התאריך בשפת האם שלהם. במקום לומר אחד בספטמבר, או חמישה עשר בספטמבר או עשרים ושלושה בספטמבר, נוצרו היברידים של ראשון לספטמבר או עשרים ושלישי לספטמבר רחמנא ליצלן.

4. כשאומרים: "התחלקתי בגלל הבננה" במקום "החלקתי...", בני אדם עדיין אינם מתחלקים בעולם הזה...

5. שימוש קלוקל ב: היה + פועל בהווה.. לדוג': "אתמול כשהגעת, הייתי ישן", במקום "ישנתי...", כנראה שאנו שואבים יותר מדי מן הזמנים של הלעז (past progressive).

6. הישראלים המצויים מזמן העלימו את העי"ן והחי"ת. חבל שתהליך דומה קורה לאות ה"א ןעיצור יו"ד. אצל ישראלים רבים ההגייה של שניים: עיצור וייצור (production) נשמעת כ- איצור, והחמור יותר שרבים בכלל הוגים ייצור כמו יצור (creature). כמו כן הרים וערים מזמן כבר נשמעים שניהם כ-ארים. סוג של ניוון לשוני.

7. הספירה הסתמית. הגיע הזמן שידעו בספירה סתמית אומרים "אחת" בנקבה ולא "אחד"... בגלל זה גם אומרים שתיים, שלוש... ולא שניים, שלושה.. "השעה אחת ועשרים" ולא "אחד ועשרים"....

8. השימוש בפועל לסגור במקום לכבות... רווח ומצוי בקרבנו השימוש" דני, תסגור את הטלוויזיה" (שלא נדבר שזמן הציווי כמעט שאינו קיים בשפה השגורה בפי הישראלים) במקום "דני, כבה את הטלויזיה"

9. הגיע הזמן שהישראלים יידעו שאומרים "לרכוב על אופניים" ולא "לרכב....."

10. ולסיום, זו אמנם דרישה "מוגזמת" אבל מה לעשות שיש בשפתנו אותיות בג"ד כפ"ת.. ואנשים כלל לא יודעים שאותיות אלה הן תמיד דגושות למשל בראש מילה, ולכן אומרים חיבסתי, חיסיתי במקום כיבסתי, כיסיתי בכ"ף דגושה.

• איה, בבילון: רשימת המרגיזים שלי

1. "אני ילך, אני יכתוב", במקום "אלך", אכתוב". מילא לדבר ככה, אבל כשכותבים כך, זה פשוט מחרפן.

2. כשמחליפים זכר ונקבה "שלוש שקל", "שלושה פעמים", במקום: "שלושה שקלים" ו"שלוש פעמים".

3. כבר אמרו לפניי - מזעזע ביותר - השמטת ה- כ' בתוספת "כש...", במובן של "כאשר".

4. "לבטות" במקום "לבטא". "להתבטות" במקום "להתבטא" ודומיו.

5. "יושנת" במקום "ישנה".

6. אודטה יכולה להוציא לי ת'וריד במיוחד כל פעם מחדש כשהיא רוצה לומר "וידוא" (מהמילה "לוודא"), אך היא הוגה את המילה כ"וידוע" עם פתח בסוף, כאילו מדובר בלהתוודע לדבר חדש. ותקנו אותי אם אני טועה, גם בדקתי במילון אבן שושן בשביל להצדיק את הוריד שלי.

7. "מאמי", אם זה לא מגיע מפיו של האהוב שלי, זה פשוט לא מתקבל על הדעת.

8. כשמוסיפים י' מיותרת לפני שווא נח. למשל, "נידהמתי" במקום הצורה הנכונה: "נדהמתי".

9. ביטוי שמרגיז לי את החושים זה: "בקטנה", כשזה נאמר כאשר אנשים סולחים לעצמם במקומך על טעויות שהם עשו ופגעו בך.

10. חוסר שימוש בבג"ד כפ"ת בראש מילה או הגייתן כרפויות באמצע מילה.

11. "אותך" עם סגול ב- ת' - OTECH במקום OTACH.

12. הורס ומזעזע אותי, במיוחד בכתיבה, זה ציווי כשמשתמשים ב- ת' בתחילת המילה: "תגיד" במקום "הגד", "תעשה כך" במקום "עשה כך". ה- ת' צריכה להופיע רק בצורת השלילה, אחרי המילה "אל": "אל תעשה כך".

13. מילים הלקוחות מלועזית ומשתבשות: למשל כשאומרים "דורדורנט" במקום "דיאודורנט". מישהו כבר אמר לפניי: טעות נפוצה - "קוראסון" במקום קרואסון, חוץ מזה ניתן לומר "סהרון".

איזה כיף שאפשר להוציא את זה סוף סוף...

• "איך מנקדים במחשב: לוחצים על Caps Lock ואז לוחצים על Shift ועל אחד המקשים שבשורה של המספרים 23456789,

בזמן שהShift מוחזק".

• דני: "בלונדי - זה משהו אישי. מעלה לי את הדם לראש. נשמה - זה פשוט מזעזע. אנשים כאילו מדברים באותה שפה בפלאפון שלהם ומפריעים לי באימון. 'טוב נשמה, תודה שהתקשרת. נדבר בערב. ביי נשמה. נשיקות נשמה, ... אני בחדר כושר נשמה... לא עכשיו נשמה'. טוב, תשתוק כבר עם הנשמה שלך ותהיה בשקט. כמה אפשר לתקוע את המילה הזו במשפט אחד? שחיתות - כי נמאס לכולנו ממנה.

    אין לי בעיה עם טעויות כתיב בפורום, משפטים לא תקניים, כל עוד אפשר להבין מה הכותב רצה להגיד, אך כן  יש לי בעיה עם בני נוער שמדברים בשפה רחוב עילגת ובלתי נסבלת, שמעידה על אוצר מילים יותר נמוך מים המלח. זו לא בעיה פרטית שלי, זו בעיה חברתית והפתרון הוא בחינוך שהילדים של כולנו לא מקבלים כנראה".

• טוקביקיסט עצבני: לכל דובריהארמית, עברו לעברית והפטרו מהא' בסוף! נכון שהמילה דוגמא נכתבת בארמית עם א', אבל בעברית היא נכתבת עם ה' בסוף. וברבים דוגמות ולא דוגמאות. אתם יכולם לבדוק במילון. דרך אגב תבלין היא מילה ארמית, ברבים. היחיד של תבלין הוא תבל, והפועל הוא לתבל (ולא לתבלן). המילה תבלינים היא ריבוי על ריבוי. כמו בורקסים או ברקסים.

• טוקבקיסט עצבני: "'כנסו כנסו' מהפועל לכנס, במקום 'היכנסו היכנסו' מהפועל להיכנס"

• ניר , עיר הבאוהאוס הקטנה: "כמה פנינים יקרות של עילגות, לגזור ולשמור: 'זה מרגיש לי', 'זה מריח כמו...', 'מלא אנשים', 'יושנת', 'חבל לך על הזמן, 'זה מה זה מגניב', 'משהו בן זונה', 'ברסמי', 'באורגינל'....הלב בוכה על שפת הקודש, השפה בה נברא העולם....מה עשו לך, אהובה..:)".

• אני שונא את המילה 'אולמרט'. אני מת להפסיק להשתמש בה כבר, אבל מה לעשות שהוא לא מתפטר? 

• מרב מהמרכז: "מכנס, תחתון, משקף ומגף הפכו כבר למלים מקובלות, בקטלוגים, בחנויות. כל מוכר שמציע לי מכנס אני מיד מבקשת מספרים כדי לגזור ולקבל רק מכנס אחד..(מבין השניים) הקיימים. שלא לדבר שאם כבר אומרים מכנסיים או גרביים מתיחסים אליהם בנקבה - יפות ארוכות בעוד שכל המוזכרים מעלה זה זכר.....גרביים חמים, משקפיים עגולים, מגפים ארוכים...."

• נ. מהצפון: "כבר מזמן לא הזדהתי עם נושא כתבה כמו שאני מזדהה עם זו. מה שהכי לא ברור זה למה החיריק עבר מן העולם?"

• "'מאמי', 'מותק', מילים שמרגיזות אותי כבחורה.. 'מתוקה' זה סביר, אבל 'מותק'? דווקא 'אחי' אני אוהבת, מרגיש כזה לקוח מאיזה רובע רע בארה"ב. 'פאטת' זה שיגעון חולף לעומת 'כוסית' שהייה ישנו וישאר. הביטוי 'עשיתי את אמא שלך'  בכל מיני מצבים מצחיקים.. אני לא מבינה זה אמור לפגוע בבן? או בחבר שלו, שמתרברב שהוא השכיב אישה בת 40 עם ילדים.."

• מילק: "1. חבל על הזמן. 2. מזה, למשל : 'זה מזה יפה, זה מזה מתאים לך, זה מזה שווה' וכו'. 3. הכי הכי מרגיז אותי שמתקנים אותי כשאני אומרת 'עורכת דין' ל'אורחת דין', הפועל עורכת נשאר עם סגול מתחת לאות כ' כפי שהוא נשמע גם בעורכת שולחן, קמץ מגיע רק כאורחת בא' וח' והמשמעות היא כמובן שונה לחלוטין , מי שלא יודע שלא יתקן !!"

• ג'ורג' מעפולה: "'וואחש' ו'מעאפן' אלה מילים מדהימות, מלאות עושר וצבעוניות, ים-תיכוניות, מעידות על תרבות ומנטליות, חבל שלא עושים בהן יותר שימוש בשפה הכתובה. 'לעשות אותה' זה סתם עיברות של 'do her' האמריקאי".

• "'להוזיז', 'מוחלש' וגם הדרך המעצבנת שבה עיתונאים נוטים לדבר על כל מה שקרה בעבר בלשון הווה. 'אז מה שקרה אתמול הוא שהחיילים הולכים...',  במקום: 'החיילים הלכו' וכו'..."

• "השמטת הכ' מ-'כש..'. ולדוגמא - "מי רואה ערוץ 10 שיש אימיול?"  ז ה  ב א  מ כ א ש ר  ע י ל ג י ם 

 ש כ מ ו ת כ ם ! "

• אתי: "אוֹתֵך, הולך הבית, שתי שקל, להפנט (פ' לא דגושה)".

• ההמום: "על מה אתם מדברים? כל עם ישראל מדבר בשפה קלוקלת. נדירים האנשים אשר מדברים איתי בלשון סבירה. 'שלוש ילדים', 'הרבה תינוקים', 'שתי בנים', 'צומת גדולה' וכד'. יום יום שעה שעה עם כל מי שאני מדבר אני שומע רק את הדיבור הזה. הבעיה פחות חמורה אצל האוכלוסייה הבוגרת יותר והמבוססת יותר וכמובן המשכילה יותר. אצל הנוער? אלוהים ישמור! אתם מדברים על ביטויים? היסוד רקוב!"

• אליעזר בן יהודה: "שלוש חודש יא מניאק"

מחפשים השראה לבחירה שלכם? כתבת "לאשה" דליה בן ארי ביררה עבורנו את השאלה עם כמה ישראלים לדוגמה: 

אילנה אביטל (שחקנית וזמרת): "ווחש, שזה כינוי לישראלי המצוי. עצם ההגייה של המילה מעצבנת אותי, למרות שלצערי אני משתמשת בה הרבה כי המדינה מורכבת מווחשים רבים".

ליאור נרקיס (זמר): "המילה פאתט. מאז ש'ארץ נהדרת' הכניסה את המילה הזאת, היא נפוצה יותר ויותר, וזה פאתטי בעיניי".

קארין דנסקי (אייקון אופנה): "כוסית. זה זילות של מחמאה. רוצים להגיד לך שאת חתיכה, אבל זה יוצא עם קונוטציה כחולה".

איתי אטיאס (דוגמן ואיש פרסום): "השימוש במילה 'אחי' להביע סוג של חברות, לוקחת אותנו אחורה. היא לא קולית, היא לא מגניבה וכשהיא נאמרת יש בזה סוג של מאמץ. בשבילי, אחי הוא רק האח שהולידו הורי".

מיכל זוארץ (שחקנית): "ג'יפה. למרות שהמשמעות הישירה שלה היא מראש של משהו דוחה, עצם השימוש בה מעורר בי אסוסיאציה מגעילה במיוחד. היא לא נוחה לי, לא נעימה ולא מתגלגלת לי בלשון".

עטרה ישראלי (אשת יחסי ציבור): "כוסית. מילה מאד וולגרית בעיני, אבל לצערי, כמו רובנו, גם אני משתמשת בה".

בלה דיאמנט (יועצת תקשורת, תל אביב): "אחי. ההסתחבקות הזאת עולה לי בבריאות. אתה רק פוגש מישהו וכבר הוא 'אחי'. מה עם קצת כבוד? קצת דיסטנס? בכל פעם שאני שומעת את המילה הזאת, ולצערי אני שומעת אותה הרבה, זה מעלה לי את הפיוזים".

אילנה טרוים (סוכנת ביטוח, תל אביב): "סופני. אצלנו כל דבר שהוא מדהים, נפלא ומהמם, הוא גם סופני. זה מזעזע אותי כל פעם מחדש, כי 'סופני' עושה לי אסוסיאציה של הוספיס, של אנשים שהולכים למות".

ענבל סלפק (יועצת ארגונית, בן שמן): "כוסית. כאילו רוצים לתת לך מחמאה, אבל זו פשוט מילה לא יפה, עם צליל לא יפה, ששלוש האותיות הראשונות שלה הן בעצם אבר המין של האישה".

מרב כהנא (נציגת גביה מאלעד): "מעפן. פשוט נשמע נורא להגיד את זה. כן, כולנו אומרים וברחוב שומעים את זה יותר מדי, אבל זה פשוט נשמע זול".