שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    צילום: ויזו'אל/פוטוס

    בשכפול

    הגירסה של HBO ל"בטיפול" מותאמת לחיך האמריקאי במידה שלא פוגעת ברוח ההפרעות הפסיכולוגיות הישראליות. צפייה בשני הפרקים הראשונים של “In Treatment” מעלה מסקנה אחת: איילת זורר מנצחת בנוק אאוט

    הבחירה להשקיע בגרסה אמריקאית ל"בטיפול" - סדרה ישראלית בעלת פורמט לא שגרתי, שכל כולה מחוות רגשיות, טקסט וסבטקסט - מוכיחה שוב כי "זו לא טלוויזיה, זה HBO". אבל כעת יש לחכות ולראות האם אמריקה, שהתרגלה לטלוויזיה תנועתית ותזזיתית, מרובת פעולות ראוותניות וקצרה בשיחות, תסתגל למצלמה הסטאטית כמעט ולדמויות שאומרות ומחוות יותר משהן פועלות.

     

    מעטים הם הרגעים בסדרות אמריקאיות בהם דמויות משוחחות זו עם זו במשך דקות ארוכות. גם דו שיח שאורכו דקה יתנהל לרוב בהליכה, ואם בישיבה אז תוך כדי אכילה, כדי שלא "ישעמם" את העין. האם צופי HBO יוכלו לראות מעבר לארבעת כתלי הקליניקה של פול הפסיכולוג (ראובן דגן האמריקאי), ולא יחושו מחנק ממרחב ההתרחשויות הפיזיות המצומצם?

     

    עוד לא בשלה השעה לבחון זאת, שכן הוורסיה האמריקאית תעלה לשידור בתאריך לא ידוע בעונת הקיץ, אבל שני הפרקים הראשונים של “In Treatment” כבר הוצגו בשוק הטלוויזיה הגדול בקאן, עשו עלייה לארץ והגיעו לידנו. מצפייה בהם אפשר לנסות לנבא, אבל ראוי יותר להתרגש מאוד מהקרדיטים ליוצרים ולמפיקים הישראלים.

     

    בפרק הראשון נגלל סיפורה של לורה, רופאה מתמחה שמטופלת אצל פול כבר שנה לערך ומאוהבת בפסיכולוג שלה. את התפקידים ששיחקו אסי דיין ואיילת זורר משחזרים השחקנים גבריאל ביירן ומליסה ג'ורג'. בפרק השני מגיע לקליניקה אלכס, טייס (בלייר אנדרווד) שהרג בפעולה אווירית 16 ילדים עיראקיים.

     

    אז מה אפשר לומר על סדרה שראינו כבר? “In Treatment” האמריקאית היא העתק של הסדרה הישראלית, ממוזיקת הפתיחה ועד הדיאלוגים, וככזו היא זוכה לציון מצויין גם במקום מושבה החדש באמריקה. היא אינה "פסיכו" של גאס ואן סנט שחיקה את "פסיכו" של היצ'קוק אחד לאחד, וגם לא מזכירה את הגרסה האמריקאית ל"משרד" הבריטית, שזוכה לתסריטים עצמאיים.

     

    “In Treatment” מותאמת לחיך האמריקאי במידה שלא פוגעת ברוח התסריטים המקוריים. הדיאלוגים זהים כמעט, אבל מי שמתבונן היטב מבעד לדמיון הגורף מבחין בהבדלים. בישראל אף אחד לא ייסע שעה וחצי כדי להגיע למטפל, כמו שעושה אלכס. בניגוד לידין הישראלי, אלכס לא מזכיר שדיבר עם קרוב משפחה של המטפל שלו לפני שבחר בו. בארצות הברית של אמריקה מי שיפנה לקרוב משפחה של בעל מקצוע יראה כגס רוח במקרה הטוב, וכרוצח סדרתי בפוטנציה במקרה הרע.

     

    גבריאל ביירן מהנהן היטב

    שינויים דקים נחשפים גם בדמויות. לורה של מליסה ג'ורג' תיאטרלית יותר מנעמה של איילת זורר, ואלכס של בלייר אנדרווד מוחצן יותר מידין של ליאור אשכנזי. המשחק של זורר ואשכנזי מנייריסטי פחות. אצל זורר זה עובד לטובתה ובעזרת הכריזמה המעודנת שלה היא מנצחת את מליסה ג'ורג' בנוק אאוט - נעמה מעוררת יותר הזדהות מלורה. לעומת זאת אנדרווד, שהופך כאן את הדמות שגילם אשכנזי לאקצנטרית יותר, מצליח לסקרן יותר. גבריאל ביירן מהנהן היטב ובוהה לעילא. בדיבור מדוד ומועט הוא מצליח, כמו אסי דיין, להעניק תחושה שהוא יודע כל ועם זאת, מבולבל ומוטרד.

     

    המשפטים המוכרים כל כך שיוצאים כעת מפיהם של שחקנים אחרים, בשפה אחרת, מעוררים תחושות המזכירות צפייה חוזרת בהצגת תיאטרון, בהפקה שונה עם שחקנים חדשים. למרות ההפקה העשירה והאולי מתוזמרת יותר, “In Treatment” לא טובה יותר מ"בטיפול", היא שונה.

     

    הדמויות אמנם התרחקו מאיתנו פיזית ותרבותית אבל הצפייה בהן מרגשת יותר, רק בעקבות ההרגשה של התבוננות ברגע היסטורי, בו יצירה ישראלית מיתרגמת בלי תיקונים מהותיים, למשהו גלובלי. זו התוצאה של התהליך הלא יאומן כמעט בפרובינציות שלנו, בו סדרה ישראלית עולה על גדותיה מרוב טוב ובערש הטלוויזיה האמריקאית האיכותית מבחינים בכך ונוקטים בפעולה.

     

    אולי בגלל זה HBO הולכת כאן בדרך הפחות מטויילת עבורה ומשדרת גרסה חדשה לסדרה שכבר שודרה במקור בארץ אחרת. אולי כי זו לא טלוויזיה, זו "בטיפול".  

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    גבריאל ביירן. ראובן האמריקאי
    מליסה ג'ורג'. תיאטרלית
    בלייר אנדרווד. מוחצן
    לאתר ההטבות
    מומלצים