מפריע לכם לראות אמא מיניקה במקום ציבורי?
סקר חדש מראה שכמעט מחצית מהציבור מתנגד להנקה במקומות ציבוריים. במדור ילדים של עיתון "לאשה" השבוע החלטנו לבדוק למה בדיוק זה מפריע למישהו. מור אסאל, הכתבת, מסבירה למה היא חושבת שהתנגדות להנקה בציבור היא צביעות. ואתן? איזה תגובות קיבלתן כשהנקתן בציבור? ואתם? זה מפריע לכם? טקבקו אותנו!
הפעם הראשונה שבה הינקתי במקום ציבורי הייתה בבנק. זימנו אותי לחתום על מסמכים למשכנתא, ובלית-ברירה יצאתי בפעם הראשונה מהבית עם תינוקת בת שבועיים: שתי טירוניות הנקה מהוססות.
אחרי חצי שעה בתור, התינוקת רצתה לאכול. "סליחה", שאלתי את הפקידה, "יש פה איזשהו חדר שבו אוכל להיניק?" היא העיפה בי מבט קצר, וענתה: "בשירותים".
לא בכיתי שם, מול העיניים שלה. במקום זה התיישבתי, עטפתי את עצמי בחיתולים מכל כיוון, וניסיתי, נואשת, לגרום לתינוקת לתפוס את הפטמה בלי שאף אחד יראה כלום. מה שכן, בכיתי המון אחר כך, מוצפת הורמונים וחלב. כמה גסות רוח הייתה בתשובה הקצרה הזאת, ששלחה תינוקת זעירה לאכול בשירותים ציבוריים. כמעט כמו בתשובה שנתנה לי שבועיים קודם האחות בבית החולים, כמה שעות אחרי הלידה, כשביקשתי ממנה שוב ושוב לפגוש יועצת הנקה. "תדחפי את הציצי לפה שלה, מה את עושה כזה עניין?", הטיחה בי ונעלמה.
לא במקרה התשובות האלו קשורות בעיני. שתיהן מבטאות אותו דבר: את הצביעות הבלתי נסבלת של החברה שלנו. מצד אחד, כולם לוחצים עלייך להיניק, מבררים כמה זמן את מתמידה, משיאים לך עצות ומסתכלים עלייך כמו אמא בלתי מספקת אם את לא מצליחה (שלא נדבר על סתם לא מעוניינת). מצד שני, אין באמת תנאים להנקה. אין מספיק יועצות הנקה בבתי החולים, אין מספיק ידע לאחיות טיפת חלב, וכן – גם אין פינות הנקה בשום מקום. לא בקניונים, לא במוסדות ציבור, ובטח שלא בבתי קפה. ולא, גם אין ממש סימפטיה לאימהות שמיניקות, בלית-ברירה, בציבור: עובדה, כמעט חצי מהציבור מתנגד לכך (על הנתונים והסיבות תוכלו לקרוא בכתבה מיוחדת במדור ילדים השבוע ב"לאשה").
מאז ההנקה האומללה ההיא בבנק זרם הרבה חלב אם. הינקתי בכל מקום אפשרי: בחוץ, בפנים, בבתי קפה, בחנויות, בישיבה ובעמידה. היו אנשים שפרגנו, ולא מעט שנבוכו, למרות שלמדתי להיניק בלי לגלות שום טפח (תכל'ס, אצל רוב המיניקות אי אפשר לראות דבר אם לא לוטשים עיניים. הרבה יותר ציצי מזה אפשר לראות במחשופים אקראיים).
די מהר הבנתי שאם אני רוצה גם להיניק וגם לנהל חיים של אדם בוגר – לעבוד, להיפגש עם חברות, לערוך קניות, לעשות סידורים – אני חייבת להיניק גם במקומות ציבוריים. הברירה האחרת היא לנהל חיים של מעצר בית.
פתגם ישן אומר שפורנוגרפיה היא עניין של גיאוגרפיה.
במקרה הזה, היא בעיקר עניין של העיניים המסתכלות, ולא של השד המיניק. הדבר האחרון שאני ושכמותי חושבות עליו כשאנחנו מיניקות הוא להיות ארוטיות. הדבר האחרון שאנחנו מעוניינות בו הוא לחשוף את הציצי שלנו לעיניים זרות. אם תינוק צמוד לאמא גורם לכם לחשוב על סקס, אז תסלחו לי, הבעיה היא אצלכם. לא רוצים לראות אותנו? אל תסתכלו. לא אמרו לכם אף פעם שלא מנומס ללטוש עיניים באנשים זרים?
סליחה, אבל למה בעצם איכפת לציבור הישראלי אם ניניק פה או שם? למה מפריע כל כך לכולם (טוב, לחצי מכולם) הסיכון לראות שד נחלץ בבית קפה, בקניון, בגן הציבורי?
ואתם? בעד? נגד? כתבת "לאשה" דליה בן ארי ביררה עבורנו את הסוגייה עם כמה ישראלים לדוגמה:
שרית וינו אלעד (שחקנית): "ברור שכן. הנקה בכל מקום. מה זה השטויות האלה? אני מבינה שיש מלונות בוטיק שלא רוצים ילדים בגלל רעש, אבל תינוק יונק צריך לאכול וזה בכל מקום שאימו נמצאת".
גלית גוטמן (שחקנית, דוגמנית ומנחת טלוויזיה): "אין לי בעיה עם זה באופן עקרוני. אני גרה באזור שינקין ושם זה דבר מאד מקובל. אני באופן אישי לא הינקתי בבתי קפה כי היום יש פפארצי בכל מקום".
אורית פוקס (אשת חברה): "זה חמוד ומדהים להיניק אבל בדיסקרטיות. לא מתאים להוציא פתאום פטמה ולעשות את זה בחוץ. במקרה שלי לא הייתי עושה את זה, גם בגלל הגודל. התינוק עלול להיחנק".
ג'קלין ליכטנשטיין (מעצבת שיער): "למה לא? אם אישה מיניקה, מה היא תעשה כשהיא בחוץ עם תינוקה? אין שום סיבה שהיא תיסגר בבית, אבל מצד שני אני לא רוצה לראות לה. היום אפשר לשים מן סינור מעל החזה שמכסה, ולא רואים כלום".
שמואל פלאטו שרון (איש עסקים): "אני טוטאל בעד. בזמנים של היום, כל אישה צריכה לעשות מה שהיא רוצה ומה שהיא מרגישה. אני חושב שזה דבר טבעי ויפה וגם בריא לתינוק".
עדי אוחיון (אשת כספים מגני תקווה): "אני נגד - מהסיבה הפשוטה שאני לא אוהבת את המחשבה ששולפים שד בציבור. דוחה".
אסתר חיימוביץ (כלכלנית מתל אביב): אני נגד. יושבת אישה בבית קפה ופתאום מושכת ציצי לפה ולשם, זה דברים שלא עושים בפרהסיה אבל לצערי זה חלק מהסחבקיות הישראלית. בחו"ל לא רואים דברים כאלה בבתי קפה.
אלישי לוסטיג (מנהל חשבונות מפתח-תקווה): אני נגד שאישה מיניקה כאשר החזה שלה גלוי, בחוץ. כי כשזה קורה אני מתבייש ומוצא את עצמי מסיט את המבט. אבל אם אישה מיניקה והכול מכוסה - אין לי בעיה.
ג'יזל עמרה (קוסמטיקאית מתל אביב): אם זה נוח להן – אז בכיף אבל אני אישית לא רוצה לראות את זה ואני חושבת שמגיעה פרטיות בתחום הזה גם לאם ולתינוק וגם לאנשים שמסביב כי יש כאלה שזה מביך אותם.
רועי שחל (איש שרות לקוחות מרמת גן): אני לא אוהב את השולפות. זה לא נעים להסתכל ואני מעדיף לא להיות בסיטואציה. אבל אם אישה מיניקה בצנעה כשהכול מכוסה אני לא מתנגד, אחרי הכול תינוק צריך לאכול.
רוצים לקרוא את הסקר, לדעת לאיזה חלקים של הציבור זה מפריע במיוחד, ולהבין למה אנשים ונשים שחשופים לכל כך הרבה שדיים חשופים בתקשורת נבוכים דווקא מול שד מיניק? קראו את הכתבה השבוע במדור ילדים בעיתון "לאשה".
