שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    כשהילד ישן איתכם במיטה. לתמיד
    הילדים פלשו גם אל המיטה של אמא ואבא. אין יותר כפיות, אין גיפופים, אין נשימות רכות. הרומנטיקה לא גרה כאן יותר. מותה של המיטה הזוגית מבשר על לידת המיטה המשפחתית, אבל האם המחיר שמשלמים ההורים אינו כבד מדי? על שמיכות, כריות, וגבולות הנתינה

    ד“ר שלומית תמיר, ‭,37‬ נטורופתית ומאבחנת בעזרת קשתית העין, היא אמא ליונתן ‭(16)‬ אביה ‭(15)‬ וזוהר ‭.(6)‬ אף אחד מילדיה של ד“ר תמיר לא יתאר על ספת הפסיכולוג לילות מסויטים במיטה קרה, בעוד בני הבית נמים את שנתם. ד“ר תמיר, מגישה תוכנית ב“רדיו ללא הפסקה‭,“‬ מתקשרת רוחנית ו“חוקרת של הנפש‭,“‬ כהגדרתה, פשוט מאפשרת לילדיה לישון במיטתה ככל שיחפצו. את הביקורת וכללי ההורות התקינה היא משאירה מעבר לסף וטורקת את דלת חדר השינה.

     

    "אם הילד חש צורך עמוק לישון במיטה של ההורים, למה למנוע זאת ממנו? למה לפתח חסכים? כשם שההנקה חיונית להתפתחות חושנית תקינה, כך בשלב מאוחר יותר גם השינה עם ההורים. מההנקה, למעשה, מתחילה ההתפתחות המינית של הילד – כיוון שהילד יונק לא רק חלב, הוא יונק גם את אמא שלו – מריח וטועם אותה.

     

    "לאחר שנגמל מההנקה, מחפש התינוק תחליף בדמות הלינה המשותפת, שגם היא מספקת לו הזדמנות להפוך לגוף אחד עם אמא וגם עם אבא. בלינה משותפת עם ההורים מפתח הילד תקשורת מינית ראשונה, שהיא בעלת השלכות על הזוגיות העתידית שלו. ילד שלא זכה לישון עם ההורים שלו מינקות, להתחבר לגוף שלהם, להרגיש אותם, עלול לגלות בבגרותו שהמיניות והחושים שלו אינם מפותחים מספיק‭.“‬

     

    כל זה אולי נכון כאשר מדובר בתינוקות בני־יומם, אבל ד“ר תמיר מכוונת גם לילדים גדולים יותר.

     

    כמה שנים כל ילד ישן איתך?

    "כל ילד כמה שהוא צריך. יש ילדים שלא הספיקו להם השהות ברחם וההנקה והם מאריכים את משך הזמן שבו הם ישנים עם ההורים‭."‬

     

    הילד מתפדח

    החברים של הילדים מודעים להרגלי השינה במשפחה?

    "הגדולים כבר גדולים והם מזמן לא ישנים איתי. הם גמלו את עצמם כל אחד לפי הקצב שלו. זוהר הקטן עדיין ישן איתי, ואני לא יודעת אם החברים שלו יודעים. את רוצה שאני אשאל אותו? זוהר, אני יכולה לשאול אותך שאלה – ׳אתה נורא אוהב לישון איתי ועם אבא. אתה מספר את זה לחברים שלך?׳“

     

    קול ילדי מתוק עונה ברקע ש“לא מספר. וגם לא בא לי לדבר על זה עכשיו‭.“‬

     

    קול נערי־נשי מצווה על האמא להפסיק להביך את הילד. "זו אחותו. היא חושבת שזה מביך אותו‭,“‬ מבארת ד“ר תמיר הנמרצת את קולות הרקע בביתה.

     

    אולי זה בכלל לא צורך של זוהר, אלא צורך שלך שאת משליכה עליו?

    "זה שהוא לא רוצה לדבר על זה, לא אומר שהוא לא זקוק לזה. מדובר באקט מאוד אינטימי, פרטי שלו, וזכותו לא לדבר עליו עם אחרים. ולשאלתך, זה לא צורך שלי. זה צורך לגמרי שלו, מינקות".‬

     

    איך עולל בן שבוע מאותת לך שיש לו צורך כזה?

    "אם את מניקה, אז באופן אוטומטי הוא רוצה להיות איתך. אם את מניקה והוא רגוע כשאת מחזירה אותו למיטה – נהדר. סימן ששם הוא מרגיש שהוא רוצה להיות. אבל אם אחרי ההנקה הוא בוכה כשאת מניחה אותו במיטה, סימן שהוא רוצה להמשיך להיות איתך, ובאופן טבעי אתם נרדמים ביחד. למה זה אמור להיות אחרת כשהילד בן שלוש או שש? כשילדים מרגישים שהם כבר לא צריכים את השינה המשותפת עם ההורים, הם מפסיקים מיוזמתם. אבל הצורך להיכנס למיטה הזוגית, וגם הנטישה של המיטה הזוגית מגיעים מהם. הילדים שלי הם לא כרטיס הביקור שלי. אני זורמת איתם ומשרתת את הצרכים שלהם ואת הייעוד שהם באו לשמו, ולא מכתיבה להם חוקים נוקשים של חברה חיצונית".

    גם להורים יש חיים

    אפשר לשנן את משנתה של ד"ר תמיר כאילו הייתה תורה הורית שירדה מהר סיני, ואפשר גם לבעוט בה לכל הרוחות. לעזאזל עם מה שהילדים צריכים, ומה עם מה שאנחנו צריכים? מה עם אינטימיות, פרטיות, לילות רצופים של שינה? התרפקות על סדינים צחורים שבריחת פיפי יכולה להשחית? מתי ניגמל אנחנו, ההורים, מאידאת הילד הוא המרכז‭?‬

     

    הרי רובנו אנשים עובדים, שמשכימים לעמל יומנו. אין לנו את האפשרות והכוח לאפשר לילד נמרץ להשתכשך במיטתנו בכל לילה, להתאמן בעיקרון הרצף ולקנח בבעיטות מדויקות אל הפרצוף שלנו ובמריחת נזלת על הטקסטיל החביב עלינו. זה תמיד נגמר בבכי (שלו) או בגרירת כריות מיואשת באישון לילה, כאשר ההורים מסיימים את שנתם על הספה הנפתחת בסלון והינוקא משתין בנחת במיטה הזוגית.

     

    מי ששולח את ד“ר תמיר לחדד את התמצאותה ברזי הגיאוגרפיה, כמו גם בקריאת מצבים, הוא הפסיכולוג והמטפל המשפחתי דורי לוי, שטוען שמות המיטה הזוגית, "יותר מאשר פוגם בזוגיות (שכן אם הילד נכנס למיטת ההורים כדרך קבע, אולי הזוגיות כבר מקרטעת ממילא, ולכך עוד נגיע) מזיקה בעיקר לילדים עצמם.

     

    "זה נכון שילדים בבסיס צריכים רצף, אבל בסופו של דבר שינה עם ההורים מעמיסה עליהם, ובעיקר מבלבלת אותם. קשה ליישם את עקרונות הרצף בלי לזכור שיש מארג חברתי בתוכו אנו מתקיימים. אם חיים בשבט אינדיאני, אפשר לישון עם ההורים, אבל צריך גם לקבל על עצמך את כל הערכים האחרים של השבט האינדיאני. אבל כל עוד הילד חי בחברה מערבית, יש להנחיל לו את הנורמות שהחברה הכתיבה לצורך שמירת קיומה, ואי אפשר לבלבל אותו ולהנחית אל חייו נורמות שבטיות.

     

    חייבים להיות מערביים?

    "אפשר להגיד הרבה דברים על החברה המערבית, אבל יש בתוכה גם כללים מועילים. למשל, הכלכלה, תוחלת החיים הגבוהה וטכנולוגיית הבריאות המפותחת אותן השגנו כחברה, לא היו יכולות להתקיים אם היינו מיישמים כדרך קבע מקטעים אינדיאניים של עיקרון הרצף. כדי להגיע להישגיות הזו, נדרשת מאיתנו אינדיבידואליות, ולא שבטיות. החברה המערבית בנויה על אנשים בעלי ׳אני׳ מאוד חזק, וחלק מההישגיות של החברה המערבית מתקיימת בזכות היכולת שלנו כהורים לייצר ולשמר את ה׳אני׳ אצל הילדים שלנו".‬

      

    בין הגבר לרחם

    ד“ר תמיר יוצאת חוצץ נגד תפיסות מערביות שדוחקות את הילדים ממיטת הוריהם. "ברור לגמרי שהחברה המערבית לא מעודדת את הלינה המשותפת, אבל היא עושה את זה ממקום אנוכי", היא אומרת. "ההתעקשות הזו משרתת אותנו רגעית, כי אנחנו צריכים לקום בבוקר לעבודה, כי אנחנו חרדים לפגיעה באינטנסיביות המינית שלנו, אבל צריך להבין שבטווח הרחוק הדחייה של הילד מהמיטה הזוגית תעבוד לרעתנו ולרעת הילדים שלנו‭.“‬

     

    אבל גם אם נעזוב את ערכי הקפיטליזם, שינה עם הילדים לא עושה טוב לעור הפנים, וגם לא לזוגיות. ד"ר תמיר לא מסכימה. "כשאני ובעלי רוצים להיות ביחד, אנחנו מתאמצים קצת, מוותרים על ה׳ספונטניות׳ שהחברה המערבית מקדשת, מעבירים אותו למיטה שלו ועושים מה שאנחנו רוצים. בכלל, אני גם לא חושבת שבני־זוג צריכים להיות אחד בתחת של השני. הרבה לילות בעלי ישן במיטה של הילד, וזה מצוין מבחינתי. אני לא מבינה מה זה החוקיות הדביקית הזו. אני חושבת שבני־זוג צריכים לגור בשני חדרים נפרדים. זה מאוד בריא".

     

    ומה בן־זוגך אומר על זה שאת ישנה עם זוהר? הוא מרגיש נגזל?

    "ברור. לכל הגברים יש את תחושת הנגזלות הזו. הם הרי לא יכולים להכיל רגשית כמו אישה. לכן גם נשים הן שנושאות את התינוק ברחם תשעה חודשים ולא גברים‭.“‬

     

    בדיוק אל הרווח הזה שבין הגבר לרחם, מבקש דורי לוי להכניס את המונח טריאנגולציה,‬ שילוש בשפת הקודש. "יש תיאוריות הטוענות שכאשר הזוגיות בבעיה, במקום למצוא פיתרון בוגר ואמיתי בורחים אל ה׳טריאנגולציה׳, כלומר, מכניסים גלגל שלישי לתוך הזוגיות המקרטעת. יש למשל זוגות שאף פעם לא יצאו לבלות לבד, תמיד עם עוד זוג, או בחברה. במצבים כאלה, גם הילדים משמשים צלע שלישית שעוזרת להדחיק את הכעסים והבעיות. הרבה יותר נוח כשיש ילד במיטה: הוא כיפי, חם, אהוב ובמקום לריב – צוחקים. צריך להבין שכאשר משתמשים בילדים כמגן מפני התפוררות הזוגיות, לא באמת עונים על הצורך של הילדים לישון איתנו, אלא משתמשים לרעה בשינה איתם‭"‬.

     

    ואולי במצבים כאלה השינה עם הילדים היא תחליף לחום שאמור להעניק לנו בן הזוג?

    "לכן אמרתי מראש שלא תמיד מדובר בצורך של הילד לישון עם ההורה. לפעמים ההורה מעצים את הצורך הזה, או לפחות לא קוטע אותו, ממניעיו שלו. הורה שסובל מחסך רגשי מצד בן הזוג ומקבל למיטתו ילד (שמבחינתו, באמת רוצה לישון במיטה של אמא ואבא‭,(‬ בעצם פתאום זוכה למישהו שמאוד זקוק לו ואוהב אותו. להרגיש נאהב זה צורך בסיסי של כל אדם וקשה לוותר עליו. ולשם מה לוותר עליו? כדי לפגוש על הכר הסמוך את בן הזוג שגם ככה הזוגיות איתו מקולקלת? אז יותר קל לחבק את הילד וללכת לישון.

     

    "ואכן, במקרים רבים, חלק מהחיבה האירוטית שצריכה להיות מופנית כלפי בן הזוג, מופנית כלפי הילד. ואין מדובר בניצול מיני, חלילה, אלא על זה שהילד שבמיטה הופך להיות בן־זוג קטן של אמא או של אבא, שמפצה על החיבה שאולי, במקרים מסוימים, לא מקבלים מהשותף הבוגר לחיים‭.“‬

     

    איזה נזק זה גורם לילד?

    "אצל הילד זה יוצר בלבול, שבהתחלה לא קולטים אותו. מה שקולטים בהתחלה זו חיבה נקייה ועצומה, אבל למעשה, הילד כאילו נכנס לעולם האסור. הוא פתאום מגלה שלחיבה שההורים מפגינים כלפיו יש צד נוסף, של אנרגיה אירוטית. ושוב – אני לא מדבר על ניצול מיני בשום צורה. אבל צריך להבין שכאשר ילדים אלה גדלים, הם עלולים לגלות סימנים של קושי ביצירת קשרים זוגיים".

    קו הגבול

    "עד עכשיו כואב לי כל הגוף מהלילה האחרון שבו עדן ‭(5)‬ התפרץ אל תוך המיטה שלנו‭,“‬ מתוודה לימור עזריה, ‭,40‬ מוסיקאית וזמרת רוק, שמתפרנסת מניהול מוסיקלי בבתי־ספר. "עדן הוא הבן השני שלי. יש לי ילדה גדולה בת 15 מנישואים קודמים, ועדן הוא מבן־זוגי הנוכחי. עם הבכורה נלחמתי: בכל פעם שהיא הייתה מגיעה למיטה, הייתי מתעוררת, אוספת אותה על הידיים ומחזירה למיטה שלה. כל הלילה נדדתי ממיטה למיטה, ולא ידעתי איפה אני נמצאת בכלל.

     

    "עם עדן אני פחות מתעקשת, אבל זה סוג של שאלה אצלי עדיין, אם זה נכון או לא נכון. הוא מתישהו מגיע, בסביבות חצות פלוס, אני מיד עושה לו מקום ובן הזוג שלי מתרעם. אומר שאני ותרנית, אומר שאלך להתבודד עם המאהב הקטן שלי במקום אחר. לעדן יש התמכרות – ללטף לי את הלחי, וזה מעורר את קנאתו של אבא שלו, שזורק לי ׳קחי אותו ותלכו׳. עדן ואני מחפשים גן אירועים, כי אנחנו עומדים להתחתן (צוחקת‭.(‬ כשעדן מגיע למיטה שלנו, הוא טוען שהוא חולם ופוחד, וזה גורם לי לוותר לו, אבל אני לא מתכוונת למשוך את זה. אני חושבת שלקראת גיל שש אני אציב יותר גבולות".‬

     

    גיל שש יגיע מהר מאוד. לא תתגעגעי לישון עם המאהב החוקי?

    "שאלה קשה‭.“‬

     

    השאלה היא אחרת, עד כמה זה עונה על צורך שלו ואיפה מתחיל הצורך שלך?

    "אני חושבת שזה יותר צורך שלו, כי כשבן זוגי ואני היינו בצימר לפני חודש וחצי, סופסוף ברחנו מהבית, זה היה תענוג אמיתי לחוות את הביחד ללא הפרעה. אבל אני בטוחה שהשינה עם עדן עונה גם על צורך שלי. לבן הזוג שלי הייתה תקופה של המון נסיעות במסגרת העבודה, וזה היה נחמד שעדן איתי במיטה‭".

     

    אז איך את מתכוונת לסיים את זה?

    "אני מקווה שזה יסתיים מעצמו ושאולי ככל שיתבגר הוא פחות יזדקק לנוכחות שלי בלילה. מזל שהכלבה יודעת להרדים את עצמה".‬

     

    גם ולדמן, כמו עזריה, מודעת לצורך העמוק של הילדים להיות מחוברים להוריהם אפילו בלילה, אבל היא לא מאפשרת למודעות הזו לפרום את חבלי הסאטן של הקשר הזוגי. "לפעמים אני באמת חושבת שזה רע שהתינוק ישן לבד במיטה שלו כשאמא ואבא חולקים מיטה משותפת. אני חושבת שאם אני הייתי התינוק, גם הייתי מעדיפה חברה. אבל יש גם את מה שההורים צריכים, וההורים צריכים זמן ביחד. נקודה. למרות שבעלי ואני לא חסידים רק של המיטה, אני לא חושבת שהיינו יכולים לתחזק מערכת זוגית תוססת לאורך זמן, עם ילדים בינינו‭.“‬

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים