בובה פראית

מעטים היוצרים שהפגינו אבולוציה כה משכנעת כמו טורי איימוס, אחת היוצרות המרתקות ביותר שניתן למצוא בעולם המוזיקה כיום. באמתחתה שמונה אלבומים, להוציא אלבום יחיד שהוציאה בהרכב Y Kant Tori Read, ואוסף שירים אחד. השבוע ראה אור אלבומה התשיעי והמצוין American Doll Posse.

עטיפת האלבום. טורי איימוס כפול חמש

לרגל צאת האלבום החדש, נערכה בטיים סקוואר בניו יורק מסיבת השקה עם 80 מעריצים בני מזל, הרבה אלכוהול ומבקרי מוזיקה, וגם הופעה בת חצי שעה במהלכה הציגה איימוס מקצת משירי האלבום. על הבמה היא נראתה ממש כמו בובה: פאה אדמונית חלקה עם פונינט, מכנס לבן ונעלי עקב גבוה. פסנתר הבוזנדופר והאורגן המתינו לה, והיא ניגנה על שניהם, אפילו במקביל.

ההופעה היתה מהפנטת ומקסימה, כי אין מה לעשות, אם איימוס טובה על הדיסק, היא פי אלף יותר טובה על הבמה. אין לה צורך בהפקות גרנדיוזיות, כוריאוגרפיה או אפילו להקה מלווה. היא ופסנתר - ואנחנו מסודרים.

חמש שהן אחת

את האלבום החדש מרכיבות חמש בובות שונות: סנטה (עם כוס מרטיני ביד), קלייד (שנראית כאילו עישנה הרבה מדי גראס), איזבל (עם מצלמת האולד סקול), טורי (שמחזיקה תרנגולת) ופיפ (הילדה הרעה). לכל אחת מהן יש בלוג באינטרנט, קטלוג שירים משלה, וגם הרבה מאוד מה לומר, והן עושות זאת על פני 17 שירים ושישה קטעי קישור, דרכם הן מנסות לברר למה אנחנו נמצאים במלחמה, ומה אנחנו עומדים לעשות בשביל לנקות את הבלגן הזה.

איימוס על הבמה. מנגנת בו זמנית (צילום: מאור חביב)

האלבום נפתח בקטע בן 90 שניות, Yo George, המפנה אצבע מאשימה כלפי נשיא המעצמה החזקה בעולם, השיר Almost Rosey הוא המנון זמן מלחמה ברור (שימרו אותו לקיץ הקרוב אצלנו), וב-Big Wheel איימוס משתוללת ומייחסת לעצמה את הכינוי MILF (בתרגום חופשי: אמא שהייתי שוכב איתה).

ההפתעה הגדולה ביותר באלבום היא נוכחות הגיטרות. בעוד שבאלבומים הקודמים הן ליוו פה ושם, באלבום החדש הן נמצאות כמעט בכל שיר, אקוסטיות או חשמליות. מיתוס "הנערה עם הפסנתר" מתנפץ סופית. איימוס בהחלט מסוגלת להניח לקלידים ולתת לגיטרה לנסר את השיר, כמו ב-Teenage Hustling המעולה שמתחיל בפריטה תמימה על הפסנתר שמובילה לגיטרת מטאל חיה ובועטת.

בקול גדול

שני האלבומים האחרונים של איימוס זכו לביקורות נוקבות מצד מבקרי המוזיקה וקהל המעריצים, שטענו כי היא נשמעה מלודית, רגועה והרבה יותר משלימה עם המציאות מאשר באלבומים הקודמים. היה נדמה כי הסאונד הייחודי והאדג'י שלה נעלם בעקבות הפיכתה לאמא, ומעריצים רבים תהו האם האלילה שלהם תשוב לקדמותה.

אל דאגה, איימוס 2007 מוכיחה שהיא יודעת לדבר, ואפילו בקול רם

 כשצריך. וזה מרענן למצוא זמרת מעבר לגיל ארבעים שאינה מפחדת להתעמת ולהתמודד עם מדיניות ממשלה ובזיזות תאגידים, ובמקביל לשמר את מיקומה הבלתי קונבנציונלי בתרבות הפופ.

לפני שנתיים וחצי פגשתי אותה במסגרת קידום מכירות לאלבום הקודם שהוציאה. התחננתי בפניה שתקפוץ להופעה בארץ, והבטחתי לה שקהל כמו שלנו היא מעולם לא פגשה. תגובתה היתה: "I will come when there's peace", מה שאומר שאין צורך לחסוך להופעה שלה בפארק. בינתיים, תיהנו מהאלבום. 

• לצפייה בקטעים מההופעה בניו יורק