שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    למה אנחנו צריכים את השקדים בגרון?
    כאבים עזים, קשיי בליעה, הפסקות נשימה, חום גבוה – לכל אלה אחראיות שתי בלוטות קטנות בלוע. רבים לקו בדלקת שקדים, רבים נוספים סובלים מהם סבל רב. מי צריך את השקדים והאם כדאי להוציא אותם? הדוקטור עם הפרטים
    הם מקור לצרות צרורות. במיוחד בחורף, כאשר הם נוטים להזדהם ולגרום לכאבי גרון עזים, לקשיי בליעה, להפסקות נשימה ולחום גבוה. הכוונה היא כמובן לשקדים, שלעתים נדמה שהתפקיד היחיד שלהם הוא לגרום סבל לבעליהם ועבודה לרופאים. אז למה אנחנו צריכים את השקדים, והאם אפשר למנוע את הגדלתם? אתם שאלתם, ואנחנו משיבים. 

     

    השקדים הם שתי בלוטות לימפה שנמצאות במבוא הלוע. הבלוטות הללו הן חלק ממערכת הלימפה שכוללת גם רקמת לימפה נוספת בחלק העליון של הלוע, שקרויה אדנואידים (פוליפים – שהולכים ומתנוונים אצל המבוגרים), ואת השקד הלשוני שמצוי עמוק יותר. רקמות לימפה נוספות פזורות בדופן הלוע ובמקומות רבים אחרים בגוף. תפקידה של מערכת הלימפה הוא לזהות ולהשמיד פולשים זרים, ובהם חיידקים ונגיפים. בלוטות הלימפה מייצרות חלק מתאי מערכת החיסון, אלא שלעיתים מתרחש זיהום בבלוטות עצמן, שמוביל לדלקת ולמחלה.

     

    דלקת בשקדים או באדנואידים שכיחה מאוד אצל ילדים – בעיקר בעונות הסתיו והחורף – אך פוקדת לעיתים גם מבוגרים. היא מתרחשת כשהזיהום נאגר בשקדים או באדנואידים. השקד או האדנואיד הופכים לדלקתיים, מגדילים את נפחם וגורמים למחלה. אחד החיידקים השכיחים ביותר בדלקות השקדים והאדנואידים הוא הסטרפטוקוקוס. גם הנגיפים CMV ו-EBV עלולים לגרום לדלקות של השקדים, אך במקרה כזה הדלקת לא מגיבה לתרופות אנטיביוטיות, והטיפול הוא תומך בלבד: הורדת חום ועירוי נוזלים למניעת התייבשות.


    לילדים יש לרוב שקדים מוגדלים באופן קבוע (צילום: ויז'ואל/פוטוס)

     

    לילדים, שנוטים ללקות בזיהומים חוזרים ונשנים של דרכי הנשימה העליונות, יש לרוב שקדים מוגדלים באופן קבוע. הדבר מצביע על כך שהמערכת החיסונית שלהם מצויה בכוננות מתמדת. לא מדובר בחולי, ולכן אין לכך טיפול. כשהשקדים מוגדלים מאוד עד כדי כך שהם נושקים זה לזה, נגרמים תסמינים שדומים לדלקת שקדים: קשיי בליעה ובעיקר הפרעות נשימה בשינה. המצב הזה גורם ליקיצות לעתים קרובות ומכאן לעייפות במשך שעות היום ולירידה בריכוז.

     

    אפשר לבדוק גם בבית אם יש דלקת

    מבוגרים לרוב לא סובלים מהגדלה של השקדים. אם הופיעו שקדים מוגדלים אצל המבוגר, זו לרוב תוצאה של עישון או של היגיינה לקויה של חלל הפה. אם השקדים המוגדלים לא סימטריים, כלומר קיים הבדל בין גודל השקד הימני לגודל השקד השמאלי, עלול הדבר להעיד על מחלות אחרות של מערכת הלימפה או על גידולים באזור.  

     

    לא כל כאב גרון נובע מדלקת שקדים. ברוב המקרים כאבי גרון לא מלווים בחום, בעוד שדלקת שקדים מלווה לרוב בחום. פעמים רבות ניתן לאבחן לבד בבית אם אכן מדובר בדלקת שקדים או בדלקת גרון, שהגורמים לה הם לרוב נגיפים או חזרת חומציות מהוושט (ריפלוקס): פתחו את הפה מול הראי באמבט, האירו את הלוע בפנס והביטו. אם השקדים לא אדומים, ואין עליהם משקע לבן או נקודות לבנות, כנראה לא מדובר בדלקת שקדים. מומלץ לפנות לרופא כאשר קיים קושי לבלוע – קושי שלרוב הולך וגובר – כשהחום מעל 38.5 מעלות, ואם חשים חולשה כללית או כאבים מפושטים בגוף.


    גם מבוגרים עשויים לסבול מהשקדים (צילום: ויז'ואל/פוטוס)

     

    אחרי שאיבחן הרופא שאכן מדובר בדלקת שקדים, הוא יטול דגימה מהאזור ('משטח גרון') כדי לבחון מהו הגורם לדלקת. התרופה המועדפת לטיפול בדלקת השקדים שנגרמה על ידי חיידק הסטרפטוקוק, החיידק השכיח על השקדים המודלקים, היא ממשפחת

     הפניצילינים: רפאפן, מוקסיפן או זריקות פניצילין. במקרה של רגישות החולה לפניצילינים ניתנת לו אנטיביוטיקה חלופית ממשפחת המקרולידים, דוגמת אריתרומיצין, רוליד או במקרים חמורים דלאצין.

     

    במשפחה שבה דלקות השקדים תכופות ושכיחות מומלץ לטפל בכל בני הבית בו זמנית למניעת הדבקה חוזרת ונשנית. אם איבחן הרופא מורסה (פריטונסילר אבצס), מופנה החולה לאשפוז. אחרי ניקוז המורסה בניתוח שמבוצע בהרדמה מקומית מקבל החולה אנטיביוטיקה מסוג פניצילין בעירוי לתוך הווריד ובמינונים גבוהים.

     

    לנתח או לא לנתח?

    הסרת שקדים היא ניתוח קשה למטופל: במשך כשבועיים הוא סובל מכאבים עזים ומתקשה לבלוע. התוצאה: המנותח לרוב מושבת, ושגרת יומו משתבשת לחלוטין. הרופאים נוהגים לומר שמדובר ב"ניתוח קטן שגורם לבלגן גדול". בעקבות הניתוח מפסיקים הילדים לאכול ולשתות ומוצאים את עצמם שבים לאשפוז בבית החולים, כשהם מחוברים לעירוי נוזלים דרך הווריד.

     

    יתר על כן, הניתוח לא פטור מסכנות ומסיבוכים: דימומים קלים אחרי הניתוח הם תופעה שכיחה שמחייבת אשפוז. דימום קשה הוא הסיכון המרכזי, שעלול לגרום להצפת דרכי הנשימה בדם עד כדי סכנת חיים. לפיכך נוטים היום הרופאים שלא להמליץ על הניתוח, אלא אם מתקיים לפחות אחד מהתנאים הבאים: הפרעות נשימה בשינה על רקע דלקות חוזרות ונשנות בשקדים או על רקע הגדלה ניכרת שלהם; מורסת שקדים (אבצס פריטונסילרי) חוזרת ונשנית; דלקות חיידקיות של השקדים יותר מחמש פעמים בעונה; חשד לקיומו של גידול בשקד.

      

    בעבר היו ניתוחים להסרת השקדים נעשים בהרדמה מקומית, אך היום מתבצע הניתוח תחת הרדמה כללית, שהיא בטוחה יותר. הניתוח נערך דרך הפה ונמשך כחצי שעה. במהלכו מקלף הרופא את השקד באמצעות מחט חשמלית או סכין מנתחים.

     

    אף שהרופאים נוטים היום שלא להמליץ על ניתוח לכריתת שקדים בשל הסיבוכים האפשריים והסבל הרב למטופל, מדובר בניתוח שעשוי לשפר מאוד את איכות חייהם של מי שסובלים מדלקות חוזרות ונשנות. ולאלה שחוששים להיפרד מהשקדים: כריתתם לא פוגעת במערכת החיסון, ועל פי חלק מהסברות היא אף מסייעת לעמידות הגוף נגד מזהמים ומפחיתה את שיעורן של דלקות הגרון.

      


     

    יש לכם עוד שאלות על נפלאות גוף האדם? כתבו לנו והדוקטור ישיב על השכיחות.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: איתי גל
    בדיקת גרון. דלקת שקדים שכיחה בחורף
    צילום: איתי גל
    צילום: מריאן הול
    קשה לבלוע? אולי השקדים מציקים
    צילום: מריאן הול
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים