שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הזוכה בתחרות תרגומי המינגווי
    עשרות תרגומים לסיפור "האריה הטוב" של ארנסט המינגווי הציפו את מערכת ynet מאז פסח. לבסוף בחרנו תרגום אחד יפה ונאמן לרוח המקור, והרי הוא לפניכם

    מתוך עשרות התרגומים שהגיעו למערכת ynet בעקבות תחרות התרגומים לסיפור "האריה הטוב" מאת ארנסט המינגווי, בחרה רחל פן, עורכת תרגומי המינגווי בהוצאת פן, ידיעות ספרים את תרגומו של אסף הרי, מרצה למתמטיקה בטכניון. ד"ר אסף הרי, בן 50, כותב בעצמו, אהב את השפה שבה כתוב ספורו של המינגווי, אף שאינו חושב שמדובר בסיפור ילדים. לדברי רחל פן, "התרגום קולח, נאמן למקור, לא ילדותי מדי אך גם לא גבוה מדי ונראה שהמתרגם תפס את רוח הדברים והטון המקוריים".

     

    במקום השני זכה תרגומו של אבי צוקר. "התרגום קולח ונוטה לדיוק. ישנן פה ושם הגבהות מעבר למשלב הלשוני של הטקסט". אמרה רחל פן על תרגומו. במקום השלישי זכתה נעה פלג. "התרגום מדויק מאוד", אמרה עליו פן "ונראה שהמתרגמת שולטת בעברית, חבל רק שהשתמשה בכל כך הרבה הערות שוליים במקום למצוא דרך יצירתית לשלב את המונחים בטקסט". כל הזוכים יקבלו את ספריו של המינגווי מתנת הוצאת פן.

     

    האריה הטוב/ ארנסט המינגווי. מאנגלית: אסף הרי 

    היֺה היה אריה אחד שגר באפריקה עם כל שאר האריות. האריות האחרים היו כולם אריות רעים ובכל יום הם אכלו זברות, גנוּאים, ודישונים מדישונים שונים. לפעמים אכלו האריות הרעים גם אנשים. הם אכלו סווהילים, אוּמְבּוּלוּנִים וּוָנְדוֹרוֹבִּים, ובמיוחד הם אהבו סוחרים הינדים. כל הסוחרים ההינדים שמנים מאד והם ממש מעדן לאריות.

     

    אבל לאריה הזה, אותו אנחנו אוהבים כי היה כל-כך טוב, היו כנפיים על גבו. ובגלל שהיו לו כנפיים על גבו, האריות האחרים צחקו ממנו. 

    "תראו אותו עם הכנפיים על הגב," היו אומרים ואז היו כולם שואגים מצחוק. 

    "תראו מה הוא אוכל," היו אומרים, כי האריה הטוב אכל רק פסטה וסרטנים משום שהיה טוב כל-כך. 

    האריות הרעים היו שואגים מצחוק ואוכלים עוד סוחר הינדי והלביאות היו שותות את דמו ועושות לק, לק, לק עם הלשון כמו חתולים גדולים. הם הפסיקו רק בשביל לנהום בצחוק או בשביל לשאוג מצחוק על האריה הטוב, או כדי לחשוף שיניים כנגד כנפיו. הם באמת היו אריות מאוד רעים ומרושעים.

     

    אבל האריה הטוב היה יושב ומתעטף בכנפיו ושואל בנימוס אם יוכל לקבל נֶגְרוֹנִי או קפה אָמֵרִיקָאנוֹ והיה תמיד שותה את זה במקום את הדם של הסוחרים ההינדים. יום אחד הוא סרב לאכול שמונה בני בקר מָסָאִי ואכל רק קצת פסטת טַלְיָאטֶלֶה ושתה כוס מיץ עגבניות.

     

    זה הכעיס מאד את האריות המרושעים ואחת הלביאות – שהיתה המרושעת מכולם ואף-פעם לא יכלה להיפטר משאריות הדם של הסוחרים ההינדים שעל שפמה, אפילו כששפשפה את פניה בעשב, אמרה: "מי אתה, שאתה חושב שאתה כל-כך יותר טוב מאיתנו? מאיפה אתה בא, יא-חתיכת אריה אוכל-פסטה שכמוך? מה אתה עושה כאן בכלל?" היא נהמה לעומתו וכל האחרים שאגו מבלי לצחוק.

     

    "אבי חי בעיר שבה הוא עומד למרגלות מגדל השעון ומסתכל למטה על אלף יונים, כולן נתיניו. כשהן עפות הן מקימות רעש כמו נהר שוצף. בעירו של אבי יש יותר ארמונות מאשר בכל אפריקה כולה ויש שם ארבעה סוסי ברונזה גדולים הניצבים מול אבי וכל אחד מהם מרים רגל אחת באוויר כי הם פוחדים ממנו.

     

    "בעירו של אבי, אנשים הולכים ברגל או שטים בסירות ואף סוס אמיתי לא מעז להכנס לעיר כי כולם פוחדים מאבי."

    "אביך היה גריפון," אמרה הלביאה המרושעת וליקקה את שפמה.

    "אתה שקרן," אמר אחד האריות הרעים, "אין עיר כזאת."

    "תעבירו לי נתח של סוחר הינדי," אמר אריה אחד מאוד מרושע, "הבקר המָסָאִי הזה יותר מדי טרי."

    "אתה שקרן עלוב ובן גריפון," אמרה הלביאה המרושעת מכולם, "ועכשיו אני חושבת שאהרוג אותך ואוכל אותך, עם הכנפיים והכול."

     

    זה הבהיל מאוד את האריה הטוב כי הוא ראה את עיניה הצהובות ואת זנבה מיטלטל מעלה-מטה ואת הדם הקרוש על שפמה והוא הריח את נשימתה שהיתה מצחינה כי היא מעולם לא צחצחה את שיניהּ. גם היו לה חתיכות ישנות של סוחר הינדי מתחת לטפרים שלה.

    "אל תהרגי אותי," אמר האריה הטוב, "אבי הוא אריה אציל ומכובד וכל מה שאמרתי אמת."

    בדיוק אז הלביאה המרושעת זינקה לעברו. אבל הוא פרש כנפיים והתרומם באוויר והקיף במעגל את חבורת האריות הרעים, כשהם כולם שואגים ומביטים בו. הוא הסתכל למטה וחשב, "איזה ברברים האריות האלה."

    הוא הקיף אותם פעם נוספת כדי שישאגו חזק יותר. אחר כך עט נמוך מעליהם כדי שיוכל להביט בעיניה של הלביאה

    המרושעת אשר נעמדה על רגליה האחוריות כדי לתפוס אותו, אבל החטיאה אותו בטפריה.

    "אָדִיוֹס," הוא אמר, כי בהיותו אריה תרבותי הוא דיבר ספרדית מצוינת.

    "אוֹ-רְבוּאַר," הוא קרא לעברם בצרפתית המושלמת שלו.

     כולם שאגו ונהמו בניב של אריות אפריקאים.

     

    האריה הטוב חג מעלה מעלה ופנה לעבר ונציה. הוא נחת בפִּיאָצָה וכולם היו מאושרים לראותו. הוא עף למעלה לרגע נוסף ונשק לאביו על שתי לחייו וראה שהסוסים עדיין עומדים רגליהם באוויר והבָּזִילִיקָה היתה יפה עוד יותר מבועת סבון. מגדל הפעמונים היה במקומו והיונים בדיוק עמדו לפרושׁ לקיניהן עם רדת הערב.

    "איך אפריקה?" אמר אביו.

    "ברברית מאד, אבא," ענה האריה הטוב.

    "יש לנו תאורת לילה עכשיו," אמר אביו.

    "אני רואה," ענה האריה הטוב כבן צייתן.

    "זה מפריע לי קצת בעיניים," אביו גילה לו, "לאן עכשיו, בני?"

    "לבָּר של הָארִי," אמר האריה הטוב.

    "מסור דרישת שלום לצִ'יפְּרִיאָנִי ואמור לו שבקרוב אכנס אליו בקשר לחשבון," אמר אביו.

    "כן אבא," אמר האריה הטוב, נחת בקלילות למטה וצעד לבָּר של הָארִי על ארבעת כפות רגליו.

     

    אצל צִ'יפְּרִיאָנִי לא השתנה כלום. כל חבריו היו שם אבל הוא עצמו השתנה מעט אחרי שחזר מאפריקה.

    "נֶגְרוֹנִי, סִינְיוֹר בָּארוֹנֶה?" שאל מר צִ'יפְּרִיאָנִי.

    אבל האריה הטוב טס את כל הדרך מאפריקה ואפריקה שינתה אותו.

    "יש לך כריכי סוחר-הינדי?" הוא שאל את צִ'יפְּרִיאָנִי.

    "לא, אבל אני יכול להשיג."

    "עד שזה מגיע, תמזוג לי בינתיים מרטיני יבש מאד," והוסיף, "עם גִ'ין גוֹרְדוֹנְ'ס."

    "טוב מאד," אמר צִ'יפְּרִיאָנִי, "באמת, טוב מאד."

    עכשיו האריה הביט סביבו על פניהם של כל האנשים הנחמדים וידע שהוא בבית, אבל גם ידע שהוא ראה עולם. הוא היה מאושר מאד.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    שער המגזין לייף
    ארנסט המינגווי. ברוחו
    שער המגזין לייף
    אסף הרי. תרגם הכי יפה
    10 סיפורים
    עטיפת הספר
    7 לילות
    מומלצים