שתף קטע נבחר

ראש בראש: פורמט Blu-ray נגד HD-DVD

שני הפורמטים שעושים את צעדיהם הראשונים בישראל, נמצאים בעיצומה של מלחמה לוהטת. מהם ההבדלים הטכנולוגיים, והאם לקנות או לחכות? השוואה

שוק ה-DVD רווחי ביותר. על רקע זה ניתן להבין מדוע הקרב על הפורמט שיחליף אותו תופס כמות גדולה של כותרות ומעניין כל כך הרבה אנשים. DVD הוא הפורמט הדיגיטלי המצליח אי פעם, וכיום סרטים רבים משוחררים סימולטנית בקולנוע וגם ב-DVD על מנת לעורר מבקרי קולנוע (בעיקר צעירים) לרכוש את הסרט שממנו יצאו זה עתה, על גבי DVD.

 

שתי קבוצות יצאו לדרך, מצויידות בשאיפות גדולות ביותר: החלפת פורמט ה-DVD המוצלח בפורמט חדש, שיכלול יותר אפשרויות אינטראקטיביות, יותר הגנה, וכמובן איכות וידאו ואודיו גבוהה יותר. שתי החברות שהובילו את המהלכים (כל אחת בנפרד) היו סוני בצד ה-Blu-ray, וטושיבה בצד ה-HD-DVD.

 

HD-DVD - תאימות אחורה

HD-DVD הוא בעצם שדרוג טכנולוגי לא עצום מעל מה שקיים כבר היום. מדובר על דיסקים דומים מאוד טכנולוגית ל-DVD רגיל, אך תוך שימוש בראש לייזר כפול הכולל גם את אורך הגל המקורי עבור DVD (אורך גל 650 ננו מטר) וכן ראש לייזר כחול (405 ננו מטר).

 

תהליך הייצור וההפקה דומה מאוד לדיסק DVD רגיל, וניתן לייצר דיסק משולב DVD ו-HD-DVD על ידי שילוב שכבות שונות על הדיסק עצמו. מרבית הדיסקים של HD-DVD הם בעלי DUAL LAYER (שתי שכבות).

 

בעוד שדיסק DVD רגיל כולל פחות מתשעה ג"ב של מידע (לא כולל התקורה הדרושה בכדי לאכסן את המידע ואשר מוריד את מקסימום המידע לכשמונה וחצי גיגהבייט), דיסק HD-DVD בעל שתי שכבות כולל כ-30 גיגהבייט של מידע. התקן של HD-DVD מאפשר גם דיסקים בעלי שכבה שלישית אשר מגדילה את גודל הדיסק עד 45 גיגהבייט של מידע.

 

Blu-ray - הלייזר הכחולה

Blu-ray גם הוא כולל כבר קרן לייזר כחולה (גם כאן 405 ננו מטר) או ליתר דיוק כחולה-סגולה, שאורך הגל שלה קטן יותר ממה שנהוג עבור דיסקי אודיו (780 ננומטר) או DVD (כאמור - 650 ננומטר), מה שמאפשר בעצם דחיסה גבוהה יותר של נתונים על גבי שטח הפנים של דיסק כלשהו.

 

החיסרון בכך הוא שבכדי לקרוא דיסקים קיימים (למשל DVD או CD רגילים) דרושה קרן נוספת, מה שאומר שיש צורך ב"שני ראשים" אופטיים עבור נגן Blu-ray. גם עבור קריאת דיסקי מוזיקה כבר דרוש ראש שלישי (לעיתים כולם מורכבים פיזית על אותו ראש).

 

כאמור, יכולת דחיסת הנתונים על גבי שטח הדיסק גבוהה בהרבה ומאפשרת עד 25 גיגהבייט על גבי דיסק בקוטר זהה ל-CD, DVD ו-HDDVD. דיסק בעל שתי שכבות יכול להחזיק עד 50 גיגהבייט, וכבר מדברים על גירסה בעלת שלוש שכבות עם 75 גיגה של נתונים.

 

 

פורמט הוידאו

שני הפורמטים כוללים וידאו באבחנה גבוהה, המכונה גם HDTV. התקן מגדיר כמה סוגי רזולוציה, אך בעצם אפשר להכתיר את 1080i כתקן המוביל של HDTV כיום. בכדי לדחוס את כל המידע הזה, היו צריכים למצוא חלופות לתקן MPEG2, המשמש אותנו כיום ב-DVD. 

 

מדובר על שלושה פורמטים אפשריים בכל דיסק: VC1 (של מיקרוסופט), או MPEG2 הקיים, או H264 אשר מתקדם משניהם ונותן את מירב איכות התמונה עבור קצב נתונים כלשהו. באופן מפתיע שלושת התקנים הללו כולם - נכנסו לשני סוגי הדיסקים.

 

פורמט האודיו

גם בתחום האודיו, הדמיון מפתיע. בנוסף ל-Dolby Digital הוותיק ו-DTS, התווספו בעצם פורמטים חדשים נוספים. לשני סוגי הדיסקים מוגדרים מספר תקנים מחייבים כגון DD ו-DTS הותיקים והטובים, בשניהם מוגדר גם הפורמט החדש Dolby Digital Plus (גירסא משודרגת אך עדיין דחוסה של AC3 או Dolby Digital 5.1 כפי שאנחנו מכירים אותו כיום).

 

החידוש האמיתי מגיע בדמות Dolby True HD ו-DTS HD אשר הינם פורמטים בלתי דחוסים/LOSSLESS (כלומר, זהים למקור ללא כיווץ שעלול לגרום לאיבוד איכות כלשהי).

 

ב-HD-DVD מוגדרים בנוסף לאלה גם DOLBY DIGITAL EX, וכן DTS HD HIGH RESOLUTION AUDIO ו

ועוד מספר גרסאות, חזקות יותר. ב-Blu-ray  יש גם PCM עד 7.1, Dolby Digital Plus ושני פורמטי ה-LOSSLESS

בשמות Dolby True HD ו- DTS HD.

 

הגנת תוכן

שיטת ההגנה בשני סוגי הדיסקים היא AACS, כאשר לשניהם יש אפשרות להעביר לנגן עידכוני תוכנה אשר יכבו אותו או יסגרו פרצות אשר יתגלו בעתיד. כמובן שההגנה הזו נפרצה די בזריזות (הרבה יותר מכפי שהעיזו לחשוב גם האופטימיים ביותר) וכיום ניתן להשיג גירסאות ללא הגנה של כמעט כל דיסק HD-DVD או Blu-ray שיצא עד כה.

 

מבחינת הגנת אזורים (ZONES) אשר הציקה לנו הישראלים לא מעט, היא עדיין קיימת באופן פורמלי ב-Blu-ray, כאשר אנחנו מסומנים כאיזור B (בארה"ב זה אזור A), גם כאן הפיתרון יגיע בעתיד הלא רחוק. לשמחתנו, ב-HD-DVD נפטרנו מהדבר המיותר הזה והדיסקים שם מגיעים ZONE FREE, ללא חלוקה לאזורים.

 

הבדלי איכות

מכיוון שהפורמטים החדשים בעצם הראשונים שמביאים את בשורת ה-HDTV באופן רשמי ארצה, חשוב לברר את ההבדלים באיכות בין שני הפורמטים.

 

בתחילת הדרך, נראה שדווקא HD-DVD מנצח בתחום איכות התמונה, לאחר שהדיסקים הראשונים של HD-DVD נראו מצויין לעומת איכות בינונית למדי של דיסקים Blu-ray. גודל הדיסק בסופו של דבר יקבע מי הפורמט האיכותי יותר, וכאן בהחלט ידה של Blu-ray על העליונה.

 

עוד ב-Hometheater: ההשוואה המלאה

 

בנוסף, קידודי האודיו החדשים התבררו כבזבזנים מאוד בנפח והסובל העיקרי בתחום הזה הוא HD-DVD. קצב נתוני הוידאו של סרט Blu-ray ממוצע יכולים להגיע עד 38 מגהבייט לשניה (לעומת מקסימום של כשמונה מגהבייט עבור DVD רגיל כיום, בהנחה שהאודיו תופס את המינימום של המינימום של נפח).

 

בסופו של דבר, האם זה משנה? שני הפורמטים מפיקים איכות תמונה מדהימה ביופיה ועל גבי מסכי HDTV טובים ההבדלים יהיו זניחים לכל היותר.

 

1080p24 - נאמן למקור הקולנועי 

יתרון נוסף בתחום הוידאו הגיע מחדשנותה של סוני בצד ה-Blu-ray. סוני זיהתה שבעצם מרבית הסרטים כיום מגיעים מהקולנוע, שם קצב הנתונים הוא 24 פריימים בשניה. סוני יצרה תקן חדש, אשר מועבר דרך חיבור HDMI דיגיטלי, ואשר מעביר אחד לאחד את מה שמוצג בקולנוע (כלומר, בדיוק 24 פריימים פרוגרסיביים לשניה).

 

לעומת זאת, HD-DVD משתמש בתקן סטנדרטי, אך נחות יותר, אשר דורש מהמסך לעשות עיבוד תמונה כלשהו בכדי להציג תמונה חדה שכזו. ההבדל בעיקר יהיה משמעותי לבעלי מקרנים או מסכים גדולים ברזולוציות FULL HD, אשר יעדיפו להימנע ככל הניתן מעיבוד תמונה מיותר, ובכך התקן החדש 1080p24 שקיים ב-Blu-ray, עולה על מתחריו.

 

פורמטי אודיו וחיבורים

בכדי להשתמש בפורמטי האודיו החדשים יש צורך בחיבורים אנלוגיים (במידה והם קיימים) שכן הרסיברים שנמכרים כיום בארץ אינם תומכים בפורמטים החדשים. בכל מקרה, הדרך האידאלית להעביר את האודיו הוא דרך חיבור משולב בשם

HDMI אשר מכיל גם וידאו וגם אודיו, ואשר מהווה את התקן לשנים הקרובות עבור העברת תכני אודיו/וידאו בקולנוע הביתי.

 

משמעות הדבר הוא שבשנים הקרובות יאלצו מי שירצו לאמץ את האיכות המקסימלית בתחום האודיו, לרכוש רסיברים חדשים לחלוטין אשר יוכלו לעבד את אותות האודיו הללו. חברות ספורות כבר החלו מוציאות מוצרים, אך הצפי הוא שרק בין 2008-2009 תחל הצפת השוק במוצרים תואמים לתקנים החדשים. מצד שני, רק אודיופילים יחושו בהבדל.

 

והמנצח הוא...

המלחמה עדיין לא הוכרעה. אולם היתרון היחסי הראשוני שהיה ל-HD-DVD בזכות המחיר הזול שבו טושיבה השיקה,  וכן תאריך ההשקה המוקדם, מתחיל להיעלם. נקודת המפנה היתה בעצם בהשקת ה-Playstation 3 של סוני, אשר כוללת בתוכה נגן Blu-ray. זהו בעצם רשמית נגן ה-HDTV הראשון שהושק בארץ לאחרונה. השקת האחרון הקפיצה ממרבצן חברות המייצרות נגני Blu-ray, וגורם בעצם ליתרון יחסי לחברות שבצד הזה (פיליפס, פיוניר, פנסוניק ועוד).

 

מלחמה נוספת היא על הכותרים, בכל מחנה עומדים מספר אולפנים, אך עם הזמן מתברר שאולפנים רבים מפיצים בעצם לשני הפורמטים ואינם נאמנים לפורמט אחד בלבד. נסיון קצר וכושל של שני הגופים לאחד את הפורמטים, מעט לפני שהשיקו את ה-HD-DVD הראשון של טושיבה, לא עלה יפה. קשה מאוד לוותר על השקעה טכנולוגית בת עשר שנים לשני הגופים הללו.

 

מצד שני, העובדה שיש שני פורמטים מתחרים גורם לרתיעה רבה מצד הצרכנים אשר אינם רצים לרכוש מוצרים ולמרות ההיצע הגדול של סרטים ושטח המדף הרחב בחנויות (בעיקר בארה"ב) קצב המכירות הכולל של כותרי שני הפורמטים נותר עדיין הרחק מאחורי מכירות ה-DVD הרגילות.

 

כתיבה והגשה: עופר לאור, ליאור צ'רקסקי

 

עוד ב-Hometheater: ביקורת סרטים: the illusionist כנגד the Presige

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
ראש בראש. שני הטוענים לכתר היורש
מומלצים