ההבטחה לבית הלל

גילת הלל בצילומים לשער "פנאי פלוס". מראיינת: רוני שיינר (עילי קמחי)

הסיפור של גילת הלל (21), הזמרת שנבחרה לעטר את שער פרויקט הביכורים שלנו (ובמילים אחרות, להיות מסומנת על ידינו כהבטחת השנה) הוא סיפורן של מאות אלפי נערות צעירות בישראל. נערות שעומדות מול הראי עם מברשת שיער ומלוות בקולן את הזמרות האהובות עליהן, או במקרה הפרטי של הלל: ריטה, מריה קארי ווויטני יוסטון. הן נרשמות לחוג שירה במתנ"ס הקהילתי (במקרה שלה היא זימרה להנאתה חנוטה בווסט שחור במקהלת מעלה אדומים, שם התגוררה בילדותה) ובעיקר עסוקות בלפנטז על היום שבו יכבשו את המקום הראשון ב"כוכב נולד לא־משנה־איזה־מספר".

גם הלל היתה בתחנה המתבקשת של "כוכב נולד". זה היה בשנה שבה התחרו הראל מויאל, הראל סקעת, עדי כהן וכמה מבצעים שנעלמו כשם שבאו אל ארכיון ה־VOD. ההבדל היחיד בין הלל למאות אלפי הנערות הצעירות שחולמות להיות זמרות מפורסמות שיכבשו את קיסריה היא העובדה שלא הרפתה מהחלום, וההימור שלנו הוא שהיא עוד תגשים אותו במלואו.

עם המון ביטחון עצמי ("אני טיפוס שמאמין בעצמו"), אמביציה בכמויות מסחריות ("אין בן אדם שיכול להזיז אותי ממה שאני אוהבת לעשות") ולא מעט תעוזה, היא החליטה בגיל 18, רגע לפני שהתגייסה ללהקת פיקוד מרכז, לשלוח לחברת התקליטים הליקון הקלטות ביתיות שלה. "סמוך לתקופה שהתגייסתי, ידידה של אבא שלי הכירה מישהו מהליקון", משחזרת הלל, שחובקת את סינגל הבכורה 'לשקר לעצמי', שמפומפם בימים אלה בכל תחנות הרדיו. "ברגע ששמעתי שהיא מקושרת להליקון נתתי לה שלוש סקיצות שהקלטתי באולפן ביתי, צירפתי מכתב שכתבתי בו שאני כותבת, מלחינה ושהתקבלתי ללהקה צבאית, וחיכיתי שיחזרו אליי".

"לא עניין אותי להיות קולבית". גילת הלל. צילום: יריב פיין

צעד מאוד אמיץ בשביל ילדה בת 18.

"ידעתי שאין לי מה להפסיד. אמרתי לעצמי שאם אני רוצה לעשות משהו למען הקריירה שלי, זאת ההזדמנות. לא חשבתי פעמיים בכלל. מה כבר יכולתי להפסיד? אמרתי לעצמי 'יאהבו - יאהבו, לא יאהבו - לא יאהבו'. זה היה מאוד פשוט מבחינתי".

לא הרגשת שאת קופצת מעל הפופיק, ושתשובה שלילית יכולה לפגוע במוטיבציה שלך להמשיך ולנסות?

"ברור שהיה שלב מסוים שהייתי במתח. לקח להם חודשיים־שלושה עד שפנו אליי בחזרה. אבל הייתי כל כך עסוקה בצבא שהזמן עבר איכשהו עד שהגיעה שיחת הטלפון המיוחלת. אמרו לי בטלפון שהקשיבו להקלטות שלי, שאהבו את זה והזמינו אותי לפגישה".

ומה היה בפגישה המיוחלת?

"אני לא זוכרת הכל, הייתי בחצי הכרה. בעיקרון שאלו אותי איך הגעתי אליהם, למה אני חושבת שאני מתאימה להם, מה הסגנון המוזיקלי שלי וכל מיני פרטים יבשים ביותר. הייתי שם ולא הייתי מפוקסת על כלום. אמרו לי שייצרו קשר, ואז הם נעלמו לחודשיים".

חודשיים שבהם אבדה התקווה?

"לא. הייתי אופטימית. אני יודעת להמתין בסבלנות, אני יודעת שהדברים האלה לא קורים מהיום להיום. התקשרתי פעם פעמיים לשאול מה קורה ואמרו לי שזה בטיפול, ובאמת אחרי כמה חודשים הגיעה שיחת טלפון נוספת שבה אמרו לי שרוצים שאגיע לפגישה עם חברת פופ ארט, שהיא חברת בת של הליקון. נפגשתי איתם לשיחה נוספת על מי אני, מה

אני, מה האופי שלי, ואז אמרו לי שמציעים לי חוזה הקלטות.

משם הדברים התגלגלו, קיבלתי לחנים מהליקון, חיברו אותי לאנשים, והנה שנתיים אחרי יש את 'לשקר לעצמי' שמשודר בכל תחנות הרדיו, יוצא בקרוב קליפ לסינגל שני שיקרא 'בגללך', ואני עובדת במרץ על דיסק שנמצא בתהליכים מתקדמים של עבודה".

מי שייתן לי צ'אנס יבין שאני לא תוצר של מכונה משומנת. הלל (צילום: יריב פיין)

חברת פופ ארט, למי שאינו בקי באחורי הקלעים של תעשיית המוזיקה המקומית, היא חברת התקליטים שהביאה לעולם את רוני סופרסטאר ודניאל זילברשטיין. ליתר דיוק, יש לומר, המציאה אותם. פופ ארט מייצגת בימים אלה גם את שירי מימון ומתמחה באיתור כישרונות מוזיקליים והכנסתם לפס ייצור ארוך, שכולל ניהול אישי וצמוד, מערך יחסי ציבור אגרסיבי שמטפל בכוכבים מול התקשורת, מורים לפיתוח קול, חדר כושר, סטייליסטים, רכישת לחנים שהצליחו בחו"ל, עד לתוצאה הסופית - כיבוש מצעדי הפזמונים.

את רוני סופרסטאר זה הביא לשני דיסקים שמכרו יפה, הופעות בכל במה אפשרית ברחבי הארץ, שיווק אגרסיבי ותרגום ההצלחה המוזיקלית לקו צעצועים ומוצרי איפור הנושאים את שמה וקמפיינים למותגי אופנה. הלל, מעריצה מושבעת של קלי קלרקסון, פינק ואווריל לאבין, אמורה להיות נערת הרוק המקומית של חברת התקליטים שמתמחה במיתוג כוכבים מוזיקליים. מצוידת בגזרה מושלמת ושיק טבעי, היא עמלה על סיום הקלטות דיסק הבכורה שיצא השנה. על ההפקה הופקד אורן שטרית, חבר להקת גסטהאוס, ובין הכותבים ניתן למצוא את יובל מנדלסון לשייגעצ, שחף וולמן, הלל ונוספים, כשהלחנים בחלקם יובאו מחו"ל, כמו במקרה של רוני ודניאל.

אני שואל את הלל איך זה להיות חלק ממכונה משומנת, ונתקל מיד בתשובה שכאילו הוכנה מראש בבית. "איך אנשים אוהבים להגיד שפופ ארט זו מכונה משומנת. אני לא מרגישה שמישהו פה לוקח אותי והופך אותי למשהו שאני לא", היא אומרת.

רוני סופרסטאר

הביקורת העיקרית על הבית המוזיקלי שלך היא שמה שמניע אותם הם מהלכים שיווקיים יותר מאשר מהלכים אמנותיים. לדוגמה, רוני מוציאה בימים אלו די.וי.די עם שיעורי ריקוד.

"אז יופי לה. אם בן אדם שותף לדברים שקורים איתי מה רע בזה? איפה פה המכונה המשומנת? אם היא הוציאה מוצרי איפור או משחקים זה בגלל שיש לזה כנראה קהל שדורש את זה".

ואת רואה את עצמך מוציאה בעוד שנה קלטת ריקודים?

"אני לא עושה מה שרוני עושה. אני לא רוקדת. אני מנגנת עם נגנים".

יש משהו שבחתימת החוזה אמרת שלא תעשי?

"לא. כל מה שאני מרוכזת בו עכשיו הוא לעבוד קשה על הדיסק. לקבל טקסטים ולחנים, לעבוד מאוד קשה באולפן. מי שייתן לי צ'אנס יבין שאני לא תוצר של מכונה משומנת. אני מאמינה שהזמן יעשה את שלו. אתה לא מבין כמה אני מתאמצת ומעורבת בכל הדיסק הזה, וחוץ מזה אל תשכח שזה לא שהם איתרו אותי, אני איתרתי אותם".

אם להיות פסיכולוג בגרוש, הסיבה העיקרית למנוע הטורבו הפנימי שמניע את הלל, שלא נחה לרגע בדרך לכיבוש חלומה, היא עובדת היותה בחורה יפה. יפה מאוד. "אומרים שיופי פותח דלתות, אבל גם הרבה פעמים הוא סוגר אותן", היא חוזרת על המנטרה האישית שלה לאורך השיחה. ותאמינו לה שהיא יודעת על מה היא מדברת.

לאורך חייה היא היתה צריכה להוכיח שהיא לא רק פרצוף יפה, ומצאה את עצמה אחראית על טקסי בית ספר, שותפה בכל ועדה חברתית, מתנדבת במעון לילדים בעלי ליקויים, כשהיא שבה ומשתדלת להוכיח שהיא מלאה בתוכן פנימי מוצלח לא פחות מהמעטפת החיננית שבה בורכה.

"הרבה פעמים בחיים נפגעתי בגלל איך שאני נראית. הרבה פעמים גיליתי שחברות לא הן לא היו חברות אמיתיות אלא סתם רצו להיות לידי. חושבים שאני סנובית בגלל המראה שלי. אני יודעת שזה אולי נשמע בכייני אבל לא פעם קיבלתי סכין ישר ללב בגלל איך שאני נראית", היא מספרת בגילוי לב, "אני בטוחה שאחת הסיבות שלא התקבלתי ל'כוכב נולד 2' זה בגלל איך שאני נראית. זה היה ללא ספק אחד הרגעים בחיים שבו המראה שלי לא עזר לי", היא מפרשנת את העובדה שנפלטה מסבב האודישנים האחרון והסופי של התחרות הטלוויזיונית. "כמובן שאני יכולה למצוא עוד סיבות, כמו זה שהייתי חולה עם דלקת אוזניים ורק רציתי ללכת הביתה, ואולי באמת לא הייתי טובה באודישן האחרון. אבל זה ברור לי שאיך שנראיתי לא ממש עזר".

כוכב נולד (צילום: סמדר שילוני)

ואיך הגעת למסקנה הזאת?

"נתחיל מזה שבכלל לא חשבתי ללכת ל'כוכב נולד'. יש בתוכנית הזאת משהו שהוא מבחינתי יותר מדי בידורי. בכל מקרה, ידיד שלי רשם אותי בלי ידיעתי, ויום לפני האודישנים בבאר שבע התקשרו אליי מההפקה ואמרו לי להגיע למחרת. כמה חברות שלי, שגם נרשמו ניסו לשכנע אותי לבוא איתן. הגעתי ברגע האחרון והבאתי איתי תמונה מקצועית שהבאתי מהימים שהייתי דוגמנית. זה מה שהיה לי בהישג יד".

הספקת להיות גם דוגמנית בחייך הקצרצרים?

"כן. מגיל 14 וחצי ועד גיל 17 וחצי הייתי מיוצגת אצל בטי רוקוואי. ידידה של אבא שלי צילמה אותי, התמונות הגיעו אליה. הוזמנתי לפגישה והתחלתי לעבוד. עבדתי די יפה, עשיתי קטלוגים של אופנת תמנון, יופידו, חברות איפור, וזכיתי בתואר חביבת הקהל בתחרות ניו מודלס, אבל זה לא ממש עניין אותי. תמיד כשהייתי מגיעה הביתה אחרי יום צילומים הייתי מרגישה לא מסופקת. לא עניין אותי להיות קולבית שלא אומרת ולא עושה כלום. בתקופת הבגרויות ולקראת הצבא כשהראש שלי היה עסוק בלימודים הודעתי לבטי שאני לא ממשיכה".

למה לדעתך פרק הדוגמנות שלך מנע ממך כרטיס כניסה ל"כוכב נולד"?

"תראה, אני לא רוצה לספק תירוצים. יכול להיות שבאמת לא נתתי את הביצוע הכי טוב.

 מצד שני, העובדה שלדוגמה, התעסקו בתמונה שלי במשך עשר דקות, היתה מבחינתי התחלה לא טובה. הרגשתי כאילו משדרים לי 'מה את מחפשת פה?, את יפה מדי'. התחושה הזאת קיבלה חיזוקים בהמשך כשצביקה הדר וצדי צרפתי רצו להעביר אותי לשלב הסופי, לעומת ריקי גל שאמרה לי: 'תשמעי, את דוגמנית. לא חייבים להיות מושלמים. את עושה קריירה ממשהו מסוים. את צעירה ולא צריך לבלוע הכל".

אגב, עכשיו כשיש לך שיר בכורה שכבש את תחנות הרדיו וחוזה הקלטות ביד. מה היית רוצה להגיד לריקי גל?

"אני אגיד לך את האמת, אם הייתי פוגשת אותה עכשיו הייתי מזמינה אותה בשמחה להופעה עתידית שלי. אני ממש לא נוטרת לה טינה. אני לא חושבת שהיא אמרה את הדברים שאמרה בכוונה. יכול להיות שבאמת לא הייתי טובה באותו היום. מבחינתי, זה עבר. אני מתקדמת הלאה. יש לי הרבה תוכניות".

• גילת הלל היא הדובדבן שבסלסלת הביכורים הצעירים שמערכת "פנאי פלוס" בחרה כהבטחות הכי חמות של עולם הבידור. מיהם המבטיחים הלוהטים הנוספים? הם צעירים, הם יפים והם בדרך למעלה. תוכלו לקרוא עליהם בגיליון "פנאי פלוס" החדש