יצאנו להירגע, תיכף נשוב

מאות מתושבי שדרות נדחקו אתמול (ד') אל האוטובוסים שהסיעו אותם לחוף מבטחים זמני. המרחק מהעיר המופצצת אל בירת הנגב אינו גדול כל כך - לא יותר מארבעים דקות נסיעה - אבל ההבדל בין הפחד הבלתי נגמר לבין הרוגע והשקט מדגיש את הצורך הדחוף בפסק זמן.  

בין התושבים הרבים שעשו את דרכם מחוץ לעיר היו גם מרסל מימון וארבעת ילדיה, אליהם התלווינו בדרכם לבית המלון בבאר שבע. אחרי המטחים הבלתי פוסקים ביום שלישי, החלה מרסל לארוז חפצים כבר בשעות הבוקר והמתינה יחד עם הילדים והמזוודות במשך כמה שעות טובות ברחבת המתנ"ס המקומי, עד להגעת האוטובוסים. אחרי המריבות, הדחיפות והצעקות ב"יציאת שדרות הראשונה" לפני כחצי שנה - אז לסוף שבוע באילת - מרסל ידעה שלא כדאי להסתכן באובדן מקום יקר באוטובוס של ארקדי.

אבל כמו תושבים רבים בשדרות, מרסל אינה משלה את עצמה שפסק הזמן לו זכתה יכול לבוא על חשבון פתרון אמיתי לאורך זמן. "גם פה, כשאני מחכה לאוטובוסים, אני כל הזמן חושבת על הקסאמים ומפחדת שמשהו ייפול", היא אומרת. "כשהתקשרו אליי אמרתי מיד שאני רוצה לנסוע לאן שרק יקחו אותי, אפילו לנתיבות, העיקר לא להיות בשדרות. גם אם אין 'צבע אדום' אני חושבת על זה. אף אחד לא דואג לנו מהממשלה ואנחנו פשוט בורחים".

מרסל מגלה כי מבחינתה החשש מהרקטות משפיע לא רק על מצב הרוח על גם על הבריאות. בשל מחלה ממנה היא סובלת עליה להגיע למרפאה העירונית כדי לקבל זריקה באופן קבוע, אולם כאשר האחות התקשרה אליה היא החליטה לוותר - רק לא לצאת מהבית ולהסתכן בפגיעה מנחיתת קסאם.

שלא כמו תושבים רבים אחרים שהתחננו להיכנס לאוטובוסים או פשוט קפצו אליהם דרך החלון, מרסל וילדיה נרשמו מבעוד מועד וכל שנותר להם היה להמתין לנסיעה. קשה היה שלא להבחין באנחת הרווחה שהשמיעה מרסל שעה שהאוטובוס נכנס לבאר שבע, אם כי גם רגעי החסד הללו לא הצליחו להשכיח את המחשבות הרעות שמתרוצצות בראש.

"גם כשאני פה, במקום רגוע ושקט, אני עדיין חושבת על האזעקות ועל מה שקורה בשדרות", היא משתפת אותנו. "בסך הכל נהיה פה כמה ימים. אפילו הילדים שלי יודעים זאת ואומרים לי: 'אמא זה טוב, אבל אנחנו חוזרים'".

הלילה מרסל וילדיה ישנו מחוץ לבית, אבל היא עדיין חשה מועקה ופחד - בגלל החברים שנשארו בשדרות וגם כי היא יודעת שבקרוב היא צריכה לחזור. "אנחנו צריכים לחיות בבתים שלנו", היא מסכמת. "כבר שש שנים יש לנו את המהומות האלו. די. כל מה שאנחנו רוצים זה לחיות בשקט".