תיק מוריניו - הסיפור מאחורי מנג'ר צ'לסי
רגע לפני גמר הגביע: העקיצות המאוסות, שיטת המשחק המכוערת, הרכש היקר והמיותר, הנתק עם ההנהלה וסיפור על כלב אחד. איך הפך ז'וזה מוריניו את צ'לסי למועדון השנוא בעולם?
אוי כמה שהאנגלים חיכו לרגע הזה. הם חיכו לו מהרגע בו נחת ז'וזה מוריניו בשערי נמל התעופה הית'רו של לונדון, מאז שהוא כינה את עצמו 'המיוחד'. הם חיכו לו בפינה במשך כמעט שלוש שנים עד שהרגע הגיע. צ'לסי הודחה מליגת האלופות בצורה מבישה, וסגרה עונה שלישית ללא תואר אירופי עבור המנג'ר הפורטוגלי.
בהתחלה עוד נתנו לו ליהנות מהספק, למרות הפה הגדול שפתח מדי פעם. אחרי הכל, מוריניו הגיע לממלכה כאלוף אירופה טרי עם פורטו, אחרי שהדיח את סר אלכס פרגוסון באולד טראפורד, עם בלורית מרשימה וטונות של כריזמה. הוא הגיע עם שם של טקטיקן בחסד, שמאמין בעבודה קשה. הוא הגיע עם שורה של שחקנים שהיו מוכנים למות על המגרש בשבילו. כל אלה חיפו על פה שהלך קצת יותר מדי רחוק.
העקיצות המאוסות
בהתחלה היה נחמד לשמוע את מוריניו מדבר. ההערות שלו שיעשעו את העם הבריטי, שבמשך שנים סבל מסוג זהה של מנג'רים אפורים, עם משפטים קבועים. מוריניו תמיד אמר את מה שחשב ולא התבייש מאף אחד. העונה נדמה כי ההערות שלו הפכו ממשעשעות לאכזריות.
"מאז שניצחתי אותו, הוא הפסיק להיות נחמד אלי", אמר רפא בניטס עוד לפני שליברפול עברה את צ'לסי בחצי גמר ליגת האלופות. במשפט הזה הוא סיכם למעשה את השינוי שעבר אצל מוריניו השנה. ממנג'ר שמביא תארים על ימין ועל שמאל, פתאום נותר הפורטוגלי בלי כלום והתחיל לעקוץ.
דוגמאות לא חסרות. "ליברפול זה בסך הכל מועדון קטן", הוא אמר לפני שקיבל ממי שזכתה ב-5 גביעי אלופות לעומת ה-0 העגול של צ'לסי, בעיטה בישבן. העקיצות לעבר אנשי ליברפול לא נגמרו שם, בסיום המשחק הראשון הוא הזכיר לכל מי שרצה לשמוע כי "צ'לסי מתמודדת בכל החזיתות, בעוד היריבה יכולה היתה להתרכז במפעל היחיד שעוד נשאר לה". חוצפה זה לא מילה.
כריסטיאנו רונאלדו היה הקרבן הבא. מי שהפך לשחקן השנה באנגליה בסופו של דבר, זכה למנת ביקורת דווקא מבן ארצו, שקרא לו "חסר השכלה" ואחר כך התנצל. עניין של קינאה? כנראה. בסופו של דבר האימרות הללו רק פעלו לרעתו. "מוריניו עשה את שיחת המוטיבציה בשבילנו", אמר סטיבן ג'רארד אחרי שליברפול סיימה עוד עונה אירופית כחולה בחצי הגמר.
כדורגל מכוער ותירוצים קלושים
כשמדברים עם מוריניו על שיטת המשחק ההגנתית מדי שלו, הוא תמיד עונה עם משהו בסגנון, "הביאו אותי לכאן כדי להביא תארים ואם לא אעשה זאת, לא אשאר". בחצי גמר ליגת האלופות צ'לסי החזירה את הכדורגל 50 שנה אחורה. כדורים ארוכים לדידייה דרוגבה והתבצרות בחצי המגרש שלה, זה בערך כל מה שראינו ממנה.
למעשה, לאורך כל העונה הזו, צ'לסי לא הבריקה ולא קשה להעריך היכן היא היתה נמצאת אלמלא אותו דרוגבה, שפשוט הציל אותה פעם אחר פעם. לתקשורת גם נמאס מתדמית האנדרדוג שאהב מוריניו לנכס לעצמו בכל הזדמנות, תמידת מאחוריה גם היה לו נוח להתחבא. תדמית כזו של "כולם נגדנו", עבדה אולי בעונה הראשונה והשניה, אבל ברגע שאתה רץ לאליפות שלישית, היה חייב מוריניו לשנות מנגינה.
"האדם הנרדף" מוריניו דאג לדרבן את שחקניו על ידי שנאה וקיבל מהם טונות של אופי ולחימה. כל זה כיסה על כדורגל מאוד מוגבל לפרקים ארוכים. העונה גם סבל מוריניו ממכת פציעות לא קלה, שבשיאה גרמה לפטר צ'ך וג'ון טרי להחמיץ חלקים נכבדים ממנה. כשהתוצאות החלשות הגיעו בסביבות חודש ינואר, מוריניו דאג לתרץ עם משפטים בסגנון, "כשהשוער הטוב בעולם והבלם הטוב בעולם לא משחקים, זה משפיע".
מה שבה?
הבעיה העיקרית היתה עם שני שחקנים בעלי חוזה עתק שהגיעו בקיץ בקול תרועה רמה, מיכאל באלאק ואנדריי שבצ'נקו. לפני ימים אחדים ניסה מוריניו להגן על הרכש היקר והמיותר שלו.
"מיכאל לא נתן עונה גדולה, אבל היה שם בהרבה רגעים מכריעים, עם שערים חשובים בחצי גמר הגביע וברבע גמר ליגת האלופות. זו בכל מקרה לא עונה מאכזבת עבורות", התייחס מוריניו לגרמני. ומה לגבי שבה? "אני ממש מקווה שהוא לא מרוצה מהתפוקה שלו העונה. הוא לא נתן את מה שחשבנו שנקבל ממנו ואני בטוח שגם הוא ציפה ליותר. יש לו חוזה ואנחנו יודעים שהוא רוצה לשפר את הרושם. עכשיו הכל תלוי בו".
הנתק עם ההנהלה
לא מעט פרשנים באנגליה בטוחים. 'המיוחד' אינו כל כך מיוחד. כל מנג'ר אנגלי אחר עם תקציב וסגל שחקנים כמו שיש לצ'לסי, היה מביא את אותן תוצאות ואולי אף זוכה בתואר אחד או שניים יותר - מינוס ההצקות הרגילות של מוריניו כמובן. גם הנהלת המועדון כך מסתבר, אינה מרוצה מהמאמן.
כבר חודשים שאנו שומעים על מנג'ר חדש שאמור לנחות בסטמפורד ברידג', כמו גם על הגעתו של יועץ או עוזר או איך שתקראו לג'וב שאברהם גרנט סידר לעצמו בלונדון. מוריניו לא אוהב את הדיבורים הללו ובמשך תקופה ארוכה לא שוחח עם הבעלים רומן אברמוביץ'. לא מצב אידיאלי.
הכיוון כרגע ברור מאוד: מוריניו לא יישאר בסטמפורד ברידג' וחלק לא קטן מהשחקנים לא יזיל דמעה במידה וזה יקרה. אחרי שנתיים בהן פרנק למפארד וג'ון טרי הפכו ליקיריו של מוריניו ולהיפך, נראה כי העונה חלה תפנית כלשהי במערכת היחסים המשולשת הזו. העיכוב במו"מ על הארכת חוזיהם של השניים אולי מעיד על כך.
גם הסיפורים שהגיעו בשנים האחרונות מאלו שעזבו בטריקת דלת את סטמפורד ברידג', כמו וויליאם גאלאס, מתיה קז'מאן ואחרים, לא תורמים למעמדו החברתי של המאמן. כולם כמעט נכוו מלשונו החלקלקה של "המיוחד". מבחינת שחקן ישראלי אחד אגב, עדיף לראות את מוריניו ממשיך במועדון. "הוא תופס ממנו ורוצה לקדם אותו", מספרים בסביבתו של בן סהר בכל פעם שהנושא עולה.
"המיוחד" או "המשוגע"?
"לכל אלו ניתן להוסיף את "פרשת היוקרשייר-טרייר" כפי שהאנגלים קוראים לה. כל זאת ימים ספורים לפני המשחק הכל כך חשוב של מוריניו - גמר הגביע נגד מנצ'סטר יונייטד. החדשות על מעצר קצר שהגיע בעקבות ויכוח עם שוטר על מעשיו של כלבו, היכו גלים בסטמפורד ברידג' אולי יותר מכל איבוד תואר כזה או אחר.
הכישלון הגדול שלו. מוריניו מנסה לעכל עוד הדחה מליגת האלופות (איי פי)
כשאברמוביץ' החתים את מוריניו, הוא ראה בו מנג'ר צעיר ומצליח שנראה כמו האח הגדול והמגניב של אחד השחקנים. מישהו שבריטניה וכל העולם יוכלו להתאהב בו. מה שהוא קיבל זה איש מריר וקנאי שלא מפסיק להתווכח, אפילו עם שוטרים. במקום להפוך את הצעצוע החדש של אברמוביץ' לאחת מהקבוצות האהודות בעולם, עשה מוריניו את ההיפך. הבוס לא אהב את זה.
"אני מניח שכשהבוס שלך השקיע 500 מיליון ליש"ט על הקבוצה, לצאת מהעונה עם גביע הליגה, זה לא כל כך נורא", עקץ מנכ"ל ליברפול ריק פארי את מוריניו, מיד לאחר חצי גמר הצ'מפיונס. לראשונה מאז החל בקריירה מקצוענית ברמות הגבוהות בפורטו של 2002, מוריניו נאלץ להתמודד עם העובדה שהוא לא אלוף.
אחרי ה-1:1 מול ארסנל שהביא ליונייטד אליפות, תפס מוריניו את שחקניו והרים להם את הסנטר במחווה שהבריטים דווקא אהבו. "אחרי כל מה שקרה העונה", אמר מוריניו לפני ימים אחדים, "הגעתי למסקנה שאני מפסידן חיובי". השאלה היא מה יחליט לגביו אברמוביץ'. את התשובה אולי נקבל כבר בשבת לפנות ערב.
