תהיתי מה הייתי מוכן לעשות כדי להיות איתה
האם זהו רק הגוף המושלם, הפנים היפות כל כך, היופי הקורן בלי מסיכות, בלי איפור. הרי אני לא מכיר אותה בכלל, אולי היא אשה שטנית ששונאת את העולם, אולי היא סנובית מתנשאת רודפת בצע. אך משהו בי אמר שהיא אדם טוב, שהיא מלאה בתשוקה ורוך, ורציתי לטבול בתוך יופייה המרהיב
באותו רגע תהיתי על פשר היופי האנושי. אשה צעירה זו היתה יפה באופן שחורג במובהק מהנורמה האובייקטיבית של היופי האנושי. בטח שכולנו אנשים לא שטחיים ומאוד עמוקים, וכולנו נתרעם ונזעק שאין נורמה, שאנו נמשכים באמת לפנימיות של האדם, לאופי שלו, לנפש. אך אני מבקש לשים את העובדה המוצקה הזאת בצד, רק לשנייה.
חשבתי רגע על עצמי, מה פשר המשיכה המיידית שלי לאשה הזו? האם זהו רק הגוף המושלם, הפנים היפות כל כך, היופי הקורן בלי מסיכות, בלי איפור. הרי אני לא מכיר אותה בכלל, אולי היא אשה שטנית ששונאת את העולם, אולי היא סנובית מתנשאת רודפת בצע. אך משהו בי אמר שהיא אדם טוב, שהיא מלאה בתשוקה ורוך, תהיתי מה הייתי מוכן לעשות כדי להיות איתה, לטבול בתוך יופייה המרהיב.
בשלב זה הבנתי שאפקט פסיכולוגי מפורסם פעל עלי כמו קסם: אפקט "מה שיפה הוא טוב". אנשים נוטים לייחס תכונות טובות לאנשים יפים יותר. בניגוד למיתוס הבלונדה הטיפשה, אנחנו מתייחסים לאנשים יפים בצורה אחרת, אנחנו מתחשבים יותר, אדיבים יותר, מייחסים יותר תכונות חיוביות לאותו האדם. כך נחשוב שהוא אדם מעניין יותר, חכם יותר, נייחס לו תכונות כמו רוך ותשוקה. אין סיבה ידועה לאפקט זה, כמו שאין הסבר פשוט שאפשר להחיל על כל המין האנושי. אני חושב שבאופן לא מודע אנחנו תופסים אדם יפה כפוטנציאל מיידי לקשר זוגי, אנחנו כופים על אותו האדם תכונות טובות נוספות, כדי לשכנע את עצמנו שהוא אדם שממש טוב לנו איתו.
על כן נוותר לבחורה יפה שלא קראה ספר בחייה, אבל פשע חמור הוא אם בחורה פחות אטרקטיבית היא "טיפשה". אולי היופי מתחבר לנו לפנטזיות ילדותיות על נסיכים ונסיכות, כשהיופי הוא התכונה הראשונה שמציינים בתיאור של אותה הנסיכה. אולי התחנכנו על המחשבה שבחורה כל כך יפה לא יכולה להיות פחות ממושלמת גם באופי, זו סתירה שלא מסתדרת עם ההיגיון.
הסתכלתי סביב בחדר הכושר וראיתי את אותו המבט המזוגג על כל הגברים שהיו בסביבתה ולעיתים קרובות הגניבו מבט לכיוונה. הנחתי שגם הם מרגישים מה שאני מרגיש, מייחסים לה את כל אותם התכונות שרובנו מייחסים לאנשים יפים במיוחד מבלי להכיר אותם. ראיתי גם את מבטי הקנאה של הנשים עם הצלוליטיס, של הבנות הצעירות הפחות פרופורציונליות, ופתאום הבנתי משהו כאוב, משהו שידעתי קודם, אבל באותו רגע חזיתי בו בשידור ישיר: אותן בנות אף פעם לא יחוו את מבטי ההערצה שתחווה אשה זו, הן לא יזכו באותה תשוקה מיידית אינסטינקטיבית, גברים לא יגמגמו לידן, לא יחשקו בהן באותה הקיצוניות ממבט ראשון.
אולי זה באמת מעיק, אולי זה מציין את אותה תרבות של "שוק הבשר" שכולנו כל כך שונאים בפרצי צביעות מזדמנים, אולי אותו יופי מוגזם הוא אכן נטל נוראי, ואותה בחורה בוכה בלילות על "קללת השדיים המוצקים".
אבל אני חושב שאם נסתכל מעבר לצביעות של תרבותנו, תרבות שמנסה לשקר לנו ולמכור לנו סיסמאות רומנטיות ורעיונות נעלים על עליונות הפנימיות של האדם, נראה שכל אשה רוצה להרגיש נחשקת בצורה קיצונית, אפילו לרגע אחד, להרגיש שניחנה באותה תכונה הלקוחה הישר מתוך האגדות, להרגיש את המבטים סביב, לדעת שהגברים מסביב מפנטזים על להיות איתה, מפשיטים אותה בעיניהם.
האם אותו "מר פנים" אכן ימצא את נערת חלומותיו?
התרבות שלנו אכן צבועה, ומסיבה טובה, שכן היא מנסה להגן עלינו מאכזבה. הרי רוב העולם אכן ממוצע, והתרבות מנסה להאדיר את הממוצע, את "שביל הזהב". היא מזלזלת באידיאל היופי, היא אומרת שכל אדם יכול למצוא את החצי השני. אבל כמה אהבות נכזבות חוו האנשים היפים באמת, בניגוד לאנשים הפחות יפים, פחות חטובים, פחות פרופורציונליים? כמה פנטזיות חבויות יש בתוכנו על אביר חלומות מסוקס, וחתולת מין לוהטת, והאופי זרוק בצד יחד עם עוד תכונות לא רלוונטיות כמו טוב לב או עומק מחשבה. כמה אנו נותנים לפנטזיות אלה לחלחל פנימה, להוביל אותנו בדרך מסוימת, לשלול קשר מראש, לשבור לבבות במחי יד. האם אותו "מר פנים" אכן ימצא את נערת חלומותיו? האם תפסול אותו ברגע, או שתיתן לו הזדמנות לכבוש את ליבה?
אין מסקנות ואין תשובות. שאלת היופי תרדוף את תרבותנו עוד שנים רבות, עד שכולנו נהונדס גנטית לממדי ברבי וקן. אבל שווה לנו להציץ רגע אל מחוץ לגבולות הצביעות שלנו, ולראות את האמת: השפעת היופי היא הרבה מעבר לרושם ראשוני, היופי משפיע על התפיסה שלנו את האדם היפה. היופי גורם לנו לסלוח על פגמים בלתי נסלחים, לייחס תכונות טובות לאדם היפה. היופי מעורר את הפנטזיה ואת החלום, הוא מגדיל את הסיכוי למציאת אותו חצי שני נכסף, ומקטין את הסיכוי לאותה התפשרות מאוסה, שלבטח לא תקרה לנו, האנשים העמוקים והלא שטחיים. פשוט מאוד, זהו טבע האדם.
האימייל של איתן
