לראשונה מזה 28 שנה: איראני ואמריקני ייפגשו לשיחות

שגרירי ארצות הברית ואיראן יקיימו מחר (ב') פגישה רשמית וגלויה כדי לדון במצב הביטחוני בעיראק, וליצור תנאים להרגעת האלימות באופן שיאפשר לארה"ב להתחיל להסיג את כוחותיה.

תהיה זו הפגישה הראשונה בין נציגים רשמיים של שתי המדינות מאז עליית חומייני לשלטון ב-1979, וניתוק היחסים הדיפלומטיים לאחר משבר החטופים. פגישות בין איראנים ואמריקנים עד כה נערכו במסגרות בינלאומיות בלבד, ובנוכחות גורמים מתווכים. בפגישה אלה, כל סימן לקשר ישיר בין הצדדים - חטוף ואגבי ככל שהיה - דווח בהרחבה. ואולם הפעם מדובר בפגישה ישירה, בה ישבו הצדדי משני צידי השולחן לשיחה.

את ארצות הברית ייצג השגריר האמריקני בעיראק ריאן קרוקר, שבתפקידו הקודם שרת כשגריר ארצו בפקיסטן וקיים מגעים בלתי רשמיים עם האיראנים. את איראן ייצג השגריר האיראני בעיראק חסן קומי. שני הצדדים לא תולים תקוות גדולות במפגש, שנקבע להימשך כשעתיים, משום העויינות הרבה השוררת ביניהן והמחלוקות הכבדות בנושאים כגון תוכנית הגרעין האיראנית ויצוא הטרור. רמז לעויינות ניתן בערב שלפני השיחות, כששגריר שוויץ בטהרן - המייצג את ארצות הברית באיראן - זומן למשרד החוץ וקיבל מסר רשמי של מחאה בגין טענות של איראן לפיהן חשפה לאחרונה רשתות ריגול אמריקניות בתחומה.

שני הצדדים הדגישו כי בשיחות בבגדד לא יעלו נושאים אלה על הפרק אלא רק הנושאים הקשורים לעיראק. קרוקר קיבל הנחייה להעלות לסדר היום את התפקיד הצבאי שממלאת איראן בעיראק. ארצות הברית טוענת כי טהרן מספקת ציוד צבאי למיליציות שיעיות ואף למיליציות סוניות הפועלות בעיראק. הדרישה האמריקנית מאיראן היא להפסיק "לחמם" את הגזרה, ולסייע לה בייצוב המצב הביטחוני והפוליטי במדינה השסועה.

ואולם ארצות הברית נכנסת למשא ומתן הזה מעמדת נחיתות, כשהיא שקועה בבוץ העיראקי, ונתונה תחת לחץ ציבורי גובר והולך להוציא את הכוחות. זאת ועוד - בפניה לערוץ השיחות הזה, סותרת ארצות הברית את קווי המדיניות שהיא עצמה התוותה, לפיהם יש לפעול על מנת לבודד את איראן בזירה הבינלאומית, ולמנוע ממנה להפוך לגורם אזורי משפיע, עד שתתרצה ותציית להחלטות מועצת הביטחון של האו"ם בנושא הגרעין. משום כך, ארצות הברית תבחר להמשיך באפיק שיחות זה רק אם יתברר שאיראן מוכנה לעזור במשימה ואם יהיו לשיחות תוצאות בשטח בשבועות הקרובים.

איראן מצידה יודעת שלטובתה פועלים הזמן, הגיאוגרפיה, הקשרים הפוליטיים והמערך המודיעיני. ההערכה היא שהאיראנים ינסו לשתף פעולה עם המהלך הנוכחי כדי לעודד את ארצות הברית להוציא את כוחותיה משכנתה שממערב.

בממשל בוש סבורים כי הלחץ הבינלאומי שארה"ב מובילה נגד איראן במועצת הבטחון ומחוצה לה, הוא שלמעשה הביא את האיראנים לשולחן השיחות בבגדד, למשא ומתן ישיר. על פי נקודת המבט האמריקנית, האיראנים יודעים שבידיהם יש קלפים שוושינגטון חפצה בהם, והם ינסו לקבל תמורתם הקלות בנושאים האחרים שעל הפרק.

אך האמריקנים הבהירו בעבר כי ינהלו משא ומתן עם איראן על סוגיית הגרעין אך ורק אם לאחר שטהרן תעצור את המשך פעילות העשרת האורניום. כל עוד איראן מסרבת, המשא ומתן, לדברי בכירי ממשל בוש, יתנהל על נושא אחד בלבד: עיראק.

ועדיין, בממשל האמריקני מתנהל ויכוח בין עמדתם של מזכירת המדינה קונדוליזה רייס ומזכיר ההגנה גייטס - התומכים בהדברות, ובין הקו הנוקשה בו מצדד סגן הנשיא צ'ייני. גם בתוך הצמרת האיראנית יש מחלוקת על המשך הדרך.

זאת ועוד, גם בידי ארצות הברית יש קלפי מיקוח - שבעה פקידים בכירים איראנים, שארצות הברית טוענת שהם סוכנים שפעלו לאימון וחימוש מיליציות בעיראק. הם נעצרו בבגדד ובצפון עיראק בחודשים האחרונים וקריאות של טהרן לשיחרורם לא נענו. ככל הנראה, זהו גם הרקע להחלטה של איראן לעצור בשבועות האחרונים מספר בעלי דרכון אמריקני ממוצא איראני, שבאו לביקור מולדת ואינם מורשים לעזוב. אחת מהן, אשת האקדמנה חלא אספנדיארי, הואשמה על ידי שלטונות איראן בנסיון לערער את יציבות השלטון. באיראן מאמינים שניתן יהיה באמצעות העצורים הללו לרקום עסקת חילופין.