נפטר מייסד האנציקלופדיה העברית

אלכסנדר פלאי, מייסדה ומוציאה לאור של האנציקלופדיה העברית, הלך לעולמו בשיבה טובה בשעות הבוקר של יום ראשון בביתו בירושלים. פלאי היה בן 92 במותו והותיר אחריו את אשתו רות, בתו עידית רגב ובנו דוד פלאי. הלווייתו תיערך מחר (ב') בשעה 17:00 בבית העלמין סנדהריה בירושלים עירו.

פלאי נולד בקייב שבאוקראינה. בזמן המהפכה הרוסית החליטה משפחתו לעלות לארץ ישראל. בארץ ייסדה אמו, ברכה פלאי, הוצאת ספרים קטנה בשם "מריה" שסבלה טלטלות בשל המשבר הכלכלי. ב-1929 ייסדה את הוצאת מסדה ברחוב הרצל 2 בתל אביב, שהוציאה בין היתר את הגלגול הראשון של האנציקלופדיה העברית שנשא את שם ההוצאה לאור.

אנציקלופדית מסדה ראתה אור בחמישה כרכים ובערכים מצומצמים שסיפקו את צרכי הישוב הישן. את האנציקלופדיה ערך שאול טשרניחובסקי. את רעיון האנציקלופדיה העברית, שעל כתיבת ערכיה יעמלו מיטב המוחות היהודיים, הגה אלכסנדר פלאי. על עבודת העריכה חתום היה בתחילת הדרך בנציון נתניהו ומאוחר יותר פרופסור יהושע ליבוביץ, ועבודת כתיבת הערכים נעשתה בהדרגה ונפרשה על פני חמישה עשורים.

בין הכותבים באנציקלופדיה העברית היו לאה גולדברג שכתבה על ספרות, חוקר המקרא והפילולוג נפתלי טור-סיני שכתב על לשון, שמעון בודנהיימר על בוטניקה, שמואל אייזנשטדט על סוציולוגיה, גרשם שולם על חקר הקבלה, משה דוד קסוטו על המקרא ומרטין בובר על החסידות.

טבע את המושג: עיין ערך

"אבא חי טוב עד לרגעיו האחרונים", אמר בנו דוד, "היו לו הרבה מאד פרויקטים בראש אבל אבדן הראייה הקשה עליו. הוא ניסה להיות מעורה ככל שיכול היה ומבחינתו, בכל רגע נתון הוא היה מוכן להתחיל את הכל מהתחלה. הוא היה טיפוס מאד פתוח וחם עם הרבה הומור, טיפוס ירושלמי למרות שגדל בתל אביב".

לדברי הבן סוג המו"לות בה עסק אביו הולכת ופוחתת. "הוא תרם למקצוע המו"לות את חייו ולצד האנציקלופדיה העברית המשיך בדרכה של אמו עם הוצאת המילון האנגלי-עברי והעברי-אנגלי של אלקלעי ויוזמות רבות אחרות אבל זו נותרה גולת הכותרת. הוא גם טבע את המושג: עיין ערך, שזה למעשה הלינק של התקופה ההיא".

אלכסנדר פלאי היה מנהל מערכת האנציקלופדיה העברית מתחילת דרכה ועד לשנות השמונים, אז פרש בשל בעיות בריאותיות. במקביל סיים את עבודתו באותה התקופה ישעיהו ליבוביץ ואת מקומו מילא יהושע פרבר.

קבע את הטון של העולם האנציקלופדי

האנציקלופדיה העברית, על 32 כרכיה, נתפשה כאוטוריטה מתחילת דרכה וכהצלחה מסחרית מסחררת. פלאי המשיך גם אחרי סיום כתיבתה של האנציקלופדיה העברית ליישם יוזמות מו"ליות ובהם פתיחת הדוכן של מסדה Press ביריד בפרנקפורט, שהיה מחלקת היצוא הראשונה מישראל שהפגינה נוכחות ביריד זה.

חוקרת התרבות פרופסור זהר שביט אמרה עם פרסום הידיעה על מותו של פלאי: "אין ספק שהסיבה שבגללה הוא ייכנס להיסטוריה של התרבות העברית היא המפעל המפואר של האנציקלופדיה העברית, שגם היום בעידן האינטרנטי צריכה להימצא בכל בית שוחר תרבות, ועד לעצם היום הזה הערכים שלה הם עדיין מקור מהימן וחשוב.

"ביחד עם ברכה פלאי, אימו, שייסדה בין השנים 1934-1936 את האנציקלופדיה הכללית, קבע אלכסנדר פלאי את הטון של העולם האנציקלופדי והמילונאי והצליחו לגייס למפעל הזה את מיטב המוחות היהודיים".

רחלי אידלמן, מו"לית הוצאת שוקן שרכשה את האנציקלופדיה העברית לפני כעשור, אמרה היום: "האנציקלופדיה העברית היא אחד המפעלים המו"ליים החשובים שנעשו בארץ מאז ומעולם. שותפים לו כאלפיים פרופסורים ולפחות 15 חתני פרס נובל.

"אלכסנדר פלאי היה יזם האנציקלופדיה וזו למעשה היתה היצירה שלו ולדברי אמי, שלמדה איתו בכיתה אחת, כבר כילד הוא חלם על הוצאה לאור של אנציקלופדיה עברית. אמא שלו, שהיתה סוחרת ממולחת, הצליחה להצעיד אותה קדימה במובן העסקי. נכון לרגע זה האנציקלופדיה מעודכנת עד לרצח רבין וכרכי המילויים שלה מגיעים על לשנת 1995. בימים אלה אנו עובדים על עדכון כולל של האנציקלופדיה".