'מנטה' חושף: קופות החולים מסרבות לשלוח ילדים ל-MRI
לא פשוט להיות ילד הנזקק ל־MRI במדינת ישראל. קופות החולים לרוב לא יאשרו את הבדיקה, במקרה ה"טוב" הוא יישלח ל־CT ואם יוגדר כ"דחוף", יתברר שהתור מתרחק. באסותא למשל נבדקים עד ארבעה ילדים בלבד מתוך כ-40 בדיקות ביום
אסף יונסי החל להתלונן על כאבי ראש עזים והשתנה מוגברת מגיל שמונה. חמש שנים לא זכה לקבל הפניה לבדיקת MRI מקופת החולים. בגיל 13 התגלה במוחו גידול שפיר, שגרם בינתיים ללחץ תוך גולגלתי וכתוצאה מכך לנזקים בלתי הפיכים לראייה, לקשיים בפעילות פיזית ולבעיות נוספות הצפויות להחמיר עם הגיל. באמצעות עו"ד עמוס גבעון פנו הוריו לבית המשפט המחוזי בירושלים, שפסק כנגד הקופה, ואף חייב אותה לשלם לו 2,128,092 מיליון שקל. את הנזק הפיצוי הזה לא יכול לתקן.
תיקים שמגיעים לתביעה משפטית הם רק קצה הקרחון של תלונות על סירובן של הקופות לאשר בדיקות MRI. משהו על היקף הבעיה ניתן ללמוד מהדו"חות של נציבת קבילות הציבור במשרד הבריאות. בדיקות MRI הן אחד הנושאים שלגביהם מוגש המספר הרב ביותר של קבילות. "הסירוב להפנות לבדיקת MRI אינו מוגבל רק לילדים", אומר עו"ד גבעון, "אבל כשמדובר בילד, החובה לבצע את הבדיקה גדולה עוד יותר, משום שילדים מוגבלים יותר ביכולתם להסביר ממה בדיוק הם סובלים. אני מטפל במאות תיקים של ילדים, ולמרבה הצער, אני נתקל במקרים רבים שבהם, משום מה, לא מאמינים להם".

בדיקת MRI. אצל ילדים יש צורך בהרדמה
"התורים לבדיקת MRI בילדים ארוכים כפליים מאשר במבוגרים", מודה דני אנגל, מנהל השיווק של בית החולים אסותא. "בעוד שאצל מבוגרים התור נמשך כחודש עד חודש וחצי, הרי בילדים הוא נמשך בין חודשיים לשלושה חודשים".
מדוע התורים ארוכים יותר דווקא אצל ילדים?
אנגל: "אצל ילדים בדיקת MRI מצריכה הרדמה. הסיבה לכך טכנית, מאחר שהבדיקה דורשת שכיבה בתוך המכונה ללא תזוזה, וילד אינו יכול לעמוד בזה. ההרדמה והמערך הכרוך בה מאריכים את משך הבדיקה פי שלושה עד ארבעה מאשר במבוגר, ולכן באופן טבעי הם גורמים להארכת התור בקרב ילדים. מאחר שאין למכונים מכשיר מיוחד רק לילדים, אין ברירה אלא לווסת את הבדיקות בין ילדים לבין חולים מבוגרים עם צרכים שונים. כל המכונים מקצים זמן לילדים, אבל כנראה זה עדיין לא מספיק".
כמה ילדים אתם בודקים ביממה?
"עד ארבעה ילדים מתוך כארבעים נבדקים".
משרד הבריאות: אנחנו פועלים לפי התקן
בדיקת ה־MRI יכולה לעתים לקבוע חיים למוות, ולמרות שהבדיקה כלולה בסל הבריאות, במקרים רבים קופות החולים אינן מאשרות אותה בגלל עלותה היקרה יחסית (כ־2,000 שקל בממוצע לבדיקה). כפתרון אלטרנטיבי לבדיקת ה־MRI מציעות הקופות לעתים קרובות בדיקות זולות יותר, ובעיקר את בדיקת ה־CT, שעלותה נמוכה יותר. במקרים רבים זוהי בדיקה מדויקת פחות, שכרוכה בקרינה גבוהה שחייבת להילקח בחשבון כשמדובר בילדים.
"פעולתו של מכשיר ה־MRI מבוססת על גלי רדיו הפועלים על הגוף בנוכחות מגנט רב עוצמה, ולכן אין בו כלל קרינה מייננת", מסבירה ד"ר דורית גולדשר, מנהלת מכון ה־MRI בבית החולים רמב"ם. "פעולת ה־CT מבוססת על קרני רנטגן. מאחר שקרינת רנטגן היא קרינה מייננת, היא איננה
רצויה ובוודאי לא כשמדובר בילדים וכשמדובר באזור העיניים, אברי המין ובלוטת התריס. בנוסף, בחלק גדול מהבדיקות משתמשים במנות קרינה גדולות יחסית על מנת להגדיל ולשפר את הרזולוציה ואת כושר ההבחנה. MRI יכול 'להסתכל' אל תוך העצם ולאתר פתולוגיות שאינן יכולות להיות מזוהות ב־CT. למעשה, מבחינה רפואית טהורה, מרבית האינדיקציות יפנו את הרופא ל־MRI. זה לגיטימי שהקופות ינסו למצות את האפשרויות הזולות יותר, אבל כאשר ברור לחלוטין שעדיף להפנות את החולה ל־MRI, זהו בזבוז אטומי לשלוח אותו קודם ל־CT".
במשרד הבריאות מושכים בכתפיים ומגלגלים עיניים. מה לעשות, את מספר הרישיונות קובע התקן, טוענים שם, משל היה התקן גזירה שנקבעה משמים ולא מעשה ידיו של משרד הבריאות עצמו. לא זו בלבד שהמשרד אינו מנפיק די רישיונות למכשירי MRI, אלא שהוא גם אינו טורח לקבוע כללים ברורים שיגדירו
באילו מקרים הקופות צריכות לממן את הבדיקה. התוצאה היא שהחוק בעניין עמום, מה שמאפשר לכל קופה לפרשו כרצונה.
משרד הבריאות: "על פי תקנות בריאות העם, היחס בין מכשירי MRI לאוכלוסייה הוא 1:750,000. לפיכך עשרת המכשירים הפועלים כיום מתאימים לגודל אוכלוסייה של 7.5 מיליון איש. לאור זאת, מספר המכשירים הפועל בישראל הוא המספר המקסימלי האפשרי על פי התקנות. הבדיקה בילדים מורכבת יותר וכרוכה לעתים בהרדמה, אך בניהול זמן מכשיר נכון (ברמת המוסד הרפואי) ניתן לדאוג שהתור לבדיקה אצל ילדים יהיה קצר. יש להדגיש כי בדיקות דחופות מבוצעות מיד".
- התחקיר המלא יפורסם בגיליון יוני של מגזין מנטה