שתף קטע נבחר

אבל איך מתגברים כשהלב עוד אוהב?

היא דרשה שימי חמישי ימשיכו להיות ימי סקס שלנו, שנמשיך להתראות מתי שנרצה, רק שהיא צריכה את הגט, כדי להיסגר על עצמה. "בחייה ובמותה", המשיכה לשלוט בי. לא ייאמן איך היא המשיכה לתמרן אותי, ואני המשכתי להימרח לרגליה

קיבלתי החלטה. החלטתי לקום וללכת.

 

חבול, מוכה ופגוע רגשית אני יוצא ממה שאמור היה להיות אי השפיות בחיי. בזמן כתיבת הטור הקודם הייתי עמוק בתהליכי הגירושים בעל כורחי. היום, שבועיים כגרוש רשמית, קיבלתי החלטה: לאסוף את השברים ולהמשיך הלאה.

 

בזמן התהליך הבטיחה ר' שנעבור את זה יחד. היא דרשה שימי חמישי ימשיכו להיות ימי סקס שלנו, שנמשיך להתראות מתי שאחד מאיתנו ירצה, רק שהיא צריכה את הגירושים רשמית, כדי להיסגר על עצמה. שוב, "בחייה ובמותה", המשיכה לשלוט בי. לא ייאמן איך היא המשיכה לתמרן אותי לפי הרצונות שלה, ואני, סמרטוט מאוהב שכמוני, המשכתי להימרח לרגליה.

 

אז אנחנו גרושים רשמית, מתראים מתי שבא לה, איפה שבא לה, ושוכבים כי בא לה. אתמול, כשהזמינה אותי אליה והתנהגה אליי כמו לזבל, המציאות סוף סוף טפחה על פניי.

 

יצאתי ממנה עצבני, אחרי שהערתי לה על ההתנהגות, והיא מיד עברה להתקפה ("לא מתאים לי שאתה אומר לי שאני לא יכולה להמשיך לשחק איתך").

 

באותו הרגע נשבעתי לשני דברים:

 

1. לעולם לא אתן לה לשחק איתי שוב.

2. לעולם לא אהיה עצוב יותר בגללה.

 

הפסיכולוגית איתה אני נפגש כבר כחודשיים אומרת שבמדרג שעשו פסיכולוגים אמריקנים על משברים בחיי אדם, פרידה היא במקום השני, אחרי מוות של אדם קרוב. היא טוענת שאחרי פרידה אנו נמצאים בתקופה מסוימת של אבל. אבל כזה הוא טבעי וטוב, ויוביל בסופו של דבר לצמיחה מסוימת. היא טענה שבמקרה שלי אני צריך להודות לאלוהים על שהקשר הזה שעשה לי כל כך רע נגמר.

 

היא לא הראשונה. בשיר "לב של גבר" של אייל גולן יש שורה שאומרת "החברים אמרו לי לעזוב הכל, עזוב אותה לבד ותצא גדול... קשה עלייך לחשוב בזמן עבר, הכל נגמר". השורה הזו כל כך נכונה לחיי, שזה מפחיד. הקשר הזה שבר אותי, גרם לי להרגיש תחושה שמעולם לא חשתי – פחד!

 

אז בצאתי מבית אהובתי לשעבר אתמול, אמרתי לעזאזל, אני עוזב ולא חוזר. פותח דף חדש בחיי בלי להביט לאחור.

 

אז אמרתי.

 

התחלתי עם הברמנית. בחורה יפהפיה ואשת שיחה

יצאתי לבר של חבר בתל-אביב והתחלתי עם הברמנית. בחורה יפהפיה, חמודה ואחלה אשת שיחה. דיברנו קצת על כוסית של גלנדפידיך, ולאחר שעה, החלטנו להמשיך את השיחה במקום פרטי יותר. החבר המפרגן שלי שיחרר אותה מוקדם.

 

ירדנו לים בחוף "טופסי" עם שני בקבוקי קרלסברג שלקחנו מהבר ופרשנו שמיכה על החוף. היה מדהים. מהר מאוד מצאתי את עצמי אצלה בבית בלי בגדים, מתנשקים בצורה פראית, קורעים זה מזה את הבגדים שעוד נשארו.

 

התמונה של ר' עברה לי בראש

רגע לפני הדבר האמיתי - נחנקתי. התמונה של ר' עברה לי בראש, והמחשבה על איך לספר לה שיתקה אותי. יכולתי ממש להרגיש את חום הדמעות בעיניה כשהיא שומעת את הסיפור הזה.

 

קמתי מהמיטה, התנצלתי ויצאתי. במעלית, כל מה שעבר לי בראש זה אלף "ברכות" לר'. פגעתי בברמנית, בחורה שבכיף יכולתי לראות את עצמי איתה, רק כי פעלתי מתוך נקמה.

 

יש כאלה שאומרים שהדרך הכי טובה להתגבר על אהבה היא אהבה חדשה.

 

יש את אלה (הפסיכולוגית שלי) שאומרים שצריך לתת ללב לנוח ולעבור לבד את תקופת האבל הזו.

 

אני לא אחד שיכול להיות לבד. אני אוהב להיות בחברת נשים. אבל נראה לי שהפעם, בראשונה בחיי, אפסיק לרוץ ואתחיל להקשיב לאחרים. אחרי הכל הם כבר הוכיחו שצדקו בקשר ל-ר'.

 

אבל איך, איך מתגברים כשהלב עוד אוהב?

 

האימייל של סמרטוט

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: ויז'ואל/פוטוס
הקשר הזה שבר אותי
צילום: ויז'ואל/פוטוס
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים