שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    מסמך בריטי: ישראל יזמה את החטיפה לאנטבה
    לפי הפרסום, ישראל שיתפה פעולה עם החזית העממית לשחרור פלסטין בייזום החטיפה, תכנונה והוצאתה לפועל - והכל כדי לנטרל את אש"ף. הפרסום נסמך על מסמך סודי שחובר זמן קצר לאחר החטיפה ושנחשף כעת. מסמכים נוספים שנחשפו שופכים אור על התלבטות ממשלת בריטניה: האם להביע תמיכה בישראל לאחר המבצע לשחרור החטופים

    הבריטים מכים שנים: BBC מדווח הבוקר (יום ו') על מסמך בריטי רשמי הקובע שישראל עמדה מאחורי חטיפת מטוס "אייר פראנס" לאנטבה ביולי 1976 שהסתיימה במבצע יהונתן ההירואי. הדיווח מתבסס על מסמך של ממשלת בריטניה שהותר לפרסום על-ידי הארכיון הלאומי בבריטניה.

     

    איש קשר אנונימי פנה זמן קצר לאחר החטיפה לדיפלומט בריטי בפריז, ואמר לו שהשב"כ שיתף פעולה עם החזית העממית לשחרור פלסטין בתכנון החטיפה ובהוצאתה לפועל. מטוס "אייר פראנס" שהמריא מישראל לפריז נחטף זמן קצר לאחר שהמריא מחדש באתונה, שם ביצע נחיתת ביניים.


    חטופי אנטבה שבים לישראל, יולי 1976 (צילום: יעקב סער, לע"מ)

     

    במסמך שנכתב ב-30 ביוני 1976 - כשמשבר החטיפה היה בעיצומו - ושנשמר עד כה בארכיון, כתב דיפלומט בריטי בשם קולבין לאחר שקיבל מידע מהמקור שעמו שוחח: "לפי המידע שמסר לי, החטיפה היא 'עבודה' של החזית העממית שקיבל סיוע משב"כ. המבצע תוכנן כדי לנטרל את אחיזתו של אש"ף בפריז, וכדי למנוע מאש"ף וארצות-הברית להדק קשרים ביניהן".

     

    קולבין כתב במסמך: "איש הקשר אמר לי שהחזית העממית קיבצה גורמים אלימים במיוחד לצורך הוצאת הפעולה אל הפועל, וכי כמה מהם 'נשתלו' שם על ידי הישראלים".

     

    "מהי עמדתנו כלפי הטרור?"

    על פי המסמכים, ממשלת בריטניה דנה האם לשבח את פעולת צה"ל לשחרור החטופים, לאחר שהוכתרה כהצלחה כבירה. כעבור כמה ימים הוחלט כי לא ברור האם הפעולה הישראלית על אדמת אוגנדה היתה מוצדקת על פי החוק הבינלאומי.

     

    במסמך אחר של הממשלה הבריטית נאמר: "הישראלים ביקורתיים על כך שראש ממשלתנו לא שלח איגרת ברכה אישית למר יצחק רבין (שכיהן אז כראש הממשלה), ועל כך שההצהרה הפומבית לא הביעה תמיכה מספקת בפעולה הישראלית באנטבה". במסמך מובאות גם פניות של אזרחים בריטים לראש ממשלתם, ובהן מביעים האזרחים התמרמרות על כך שהממשלה הבריטית לא הביעה תמיכה בישראלים.

     

    אחד האזרחים הבריטים כתב לראש ממשלתו: "אני כותב כדי להבין מהי עמדתנו כלפי טרור. אני מוצא את העובדה שלא בירכנו את ישראל לאחר המבצע המוצלח כמצערת מאוד".

     

    במסמך שנכתב ב-9 ביולי 1976 מזהיר גורם רשמי שלא להביע תמיכה בישראל, הואיל ונראה כי "לא תהיה הסכמה בינלאומית בדבר חוקיות המבצע הישראלי". כותבי המסמך ציינו כי חוקיות המבצע הישראלי תלויה בשאלה האם אוגנדה סייעה לחוטפים.

     

    במסמך טיוטה נכתב כי נשיא אוגנדה, אידי אמין, אכן קשר קשר עם החוטפים. "נראה כי היתה רמה ראויה לנזיפה של שיתוף פעולה בין הנשיא אמין לחוטפים, וכי גישתו של הנשיא סייעה לחוטפים להתעקש ולעמוד על דרישותיהם".

     

    המסמך אינו מבהיר באיזו מידה של רצינות התייחסה הממשלה הבריטית לטענה שלפיה גם ישראל סייעה לחוטפים.

     

    המבצע שהדהים את העולם

    ב-27 ביוני 1976 יצאה טיסה מס. 139 של חברת "אייר פראנס" מישראל לפריז. המטוס ביצע כמתוכנן חניית ביניים בשדה התעופה שבאתונה, יוון. שם עלו 56 נוסעים נוספים, ובהם כמה מחבלים פלסטינים הנמנים עם ארגונו של ודיע אל חדד (פלג קיצוני של פורשים מארגון החזית העממית של ג'ורג' חבש). במשך הטיסה השתלטו המחבלים על המטוס (ובו 246 נוסעים), ובאיומי נשק פקדו על נחיתה בבנגזי שבלוב, ולאחר מכן על טיסה לשדה התעופה באנטבה.

     

    החוטפים הציבו אולטימטום שבו תבעו את שחרורם של יותר מ-50 מחבלים שפוטים, רובם בישראל. מאוחר יותר שיחררו המחבלים את הנוסעים הלא-יהודים. מרבית אנשי צוות המטוס בחרו להישאר עם החטופים. ממשלת ישראל הודיעה שהיא מקבלת את תנאי החוטפים, והחלה בניהול מו"מ בתיווכן של צרפת ואידי אמין. בד בבד עסקה מערכת הביטחון בתכנון מבצע חילוץ.

     

    פעולת צה"ל לשחרור החטופים בשטח אוגנדה ארכה 51 דקות, ובמהלכה נהרגו 3 נוסעים ולוחם אחד, מפקד יחידת הפשיטה, יהונתן נתניהו (אחיו הבכור של יו"ר הליכוד וראש הממשלה לשעבר, ח"כ בנימין נתניהו), שעל שמו נקרא המבצע. דורה בלוך, אחת החטופות שאושפזה בבית חולים מקומי, נרצחה לאחר מעשה (גופתה הוחזרה לישראל ביוני 1979). בטיסה חזרה לישראל נחתו המטוסים בניירובי, קניה, לשם תדלוק ומתן טיפול רפואי לשבעת הפצועים (שישה נוסעים ולוחם אחד, סורין הרשקו, שנפצע פציעה קשה ונותר נכה לצמיתות).

     

    מבצע יהונתן ותוצאותיו המוצלחות התקבלו בתדהמה בישראל ובעולם כולו, בעיקר בשל המרחק הרב (כ-3,800 ק"מ) בין ישראל לאוגנדה ונועזותם של מתכנניו ומבצעיו. בשנים לאחר מכן שימש המבצע חומר רקע ליצירת סרטי קולנוע (דוגמת "מבצע יהונתן" בכיכובו של יהורם גאון) ומספר לא מועט של ספרים.

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: לע"מ
    יהונתן נתניהו ז"ל, שעל שמו נקרא המבצע
    צילום: לע"מ
    השיבה לארץ, יולי 1976
    צילום: לע"מ
    נשיא אוגנדה לשעבר, אידי אמין
    צילום: רויטרס
    מומלצים