שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    צילום: ויז'ואל/פוטוס

    חמישה ספרים לקרוא בשלג

    אמנם בארצנו השחונה השלג אינו אלא פנטזיה קרירה ונחשקת, אבל מה רע בלפנטז? על כל צרה שלא תבוא, אלונה קמחי ממליצה על ספרים שינעימו לכם את הכפור

    "אנה קרנינה" מאת ל. נ. טולסטוי.

    בעודכם לכודים בבקתה ההררית, ליד האח המבוערת, יש שפע של זמן לשקוע ברומן עב כרס שאולי קראתם בנעוריכם, אולי בכלל לא ואולי הסתערתם כשיצא תרגום המופת של נילי מירסקי אבל שכחתם מה בדיוק קרה בו. טולסטוי בשיאו ברומן שעוסק באחד הנושאים שממשיכים להטריד את האנושות עד עצם היום הזה – האם לבחור בחיים האתיים, חיי המוסר, כדרכם של זוג הגיבורים קיטי ולוין או להשליך את עצמכם אל מערבולת הסערה האסתטית – החיים הרומנטיים, התאבדות מלאה אל תוך הרגע, ניצולו המוחלט, גם אם יוביל לכליונכם, כפי שעשו אנה וורונסקי. המסקנות של טולסטוי ברורות. ומה אתכם?

     

    "פנג הלבן", ושאר כתבי ג'ק לונדון

    לא היה איש שהיטיב לתאר את עלילות האדם בשלג, מהסופר האמריקאי הקומוניסט ויפה התואר. גיבוריו משייטים במרחבי אלסקה בימי קדחת הזהב ובתוך הכפור נגלים בפנינו עלילות גבורה, חברות, גרגרנות, נאמנות, בגידה ושאר ענייני אנוש על רקע מרחבי אינסוף מושלגים, ותשוקתה הבלתי נדלית של האנושות להתעשרות מהירה. רומנטי, גברי וקורע לב.

     

    "העולם כרצון ודימוי" מאת ארתור שופנהאואר 

    בודדים בשלג? ובכן יש לזה יתרונות לא מעטים. ממש כמו הבודהיסטים, האמין נסיך הפסימיות שהרצון המניע את הקיום הוא הדחף המוליד את התשוקות ומהווה את המקור לסבל. אורח חיים נזירי הוא המועדף בעיניו – כך ימותו התשוקות ויבוא הקץ לסבל. אם השתכנעתם אך עדיין מתקשים למצא עיסוק חליפי למרדף אחרי תשוקותיכם – לפילוסוף הצעה למפלט – האמנות. התבוננות אסתטית מתייחסת לאובייקט באופן טהור, משוחרר מאינטרסים מעשיים. ואגב – עדיפה איכותה המופשטת של המוסיקה על ציור, פיסול. כמה שפחות גירויים לרצון המייסר – כן יוטב לכולנו. נכון שהשהיה בשלג הולכת ונהיית נעימה יותר?

      

    "האיש עם הגיטרה הכחולה" מאת וולאס סטיבנס

    עכשיו, כשנרגעתם והבנתם כמה לא רצוי להתרוצץ בעולם, לתקשר עם הבריות ולרדוף אחרי תענוגות ומשמעויות, אפשר להתמכר ליופיים הטהור של דברים שאין בהם שום תועלת מלבד היותם הם

     עצמם. שירתו המזוככת, הארס פואטית לרוב, של סטיבנס, תאיר לכם מצבים של התבוננות חדשה, מדיטטיבית לעתים, שתשיט אתכם על גלי החשיבה הענוגה ותרחיק מרגשנות מכל סוג.

     

    "אפשרות של אי" מאת מישל וולבק

    במידה שלמרות הדיאטה הקיומית שכפיתי עליכם, מתחשק לכם לנטוש את בקתתכם המושלגת ולשוב אל חיק חבריכם ההומו סאפיינסים, תוסיפו עוד קיסם למדורה והתחילו לקרא במרץ את ספרו האחרון של האיש שהעלה את הספרות הצרפתית העכשווית על המפה העולמית. בפעולות איזמל זריזות, ינתח וולבק את גופו השמן והרדום של האדם המערבי עד שיחשוף את מהותו ואת היעדר התקווה לאושר בהוויה הפוסט מודרנית של הקפיטליזם המאוחר. עכשיו, כשסיימתם ונרגעתם, שבו ליד החלון והביטו בריחופם הסהרורי, חסר הנשמה, של פתיתי השלג מחוץ לחלונכם. אין מציאות נאה מזו.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    אנה קרנינה. מוסר או אסתטיקה?
    פנג הלבן. רומנטי, גברי וקורע לב
    עטיפת הספר
    אפשרות של אי. אין מציאות נאה מזו
    עטיפת הספר
    שופנהאואר. מוות לתשוקות וקץ לסבל
    לאתר ההטבות
    מומלצים