לא דומה לאף אחת אחרת

"הגעתי לביים את 'הכל דבש' בזכות הדיאלוג על הטחור", כך מצהיר עודד דוידוף, הבמאי של סדרת הדרמה הקומית של יעל פוליאקוב, ושאם יש צדק בעולם, הולכת להיות הסדרה הישראלית האהובה עליכם הקיץ.

שוש עטרי בקטע קצר, אבל הורס

"קראתי את התסריט שבו פולי (ישראל פוליאקוב) ואלירן, החבר של בתו בסדרה, מדברים על הטחור של אלירן ונדלקתי על זה. לא קראתי קודם דבר כזה. היו לי הצעות מהטלוויזיה והמשמעות שלהן היא לסגור את עצמך לשנה עבודה ויותר, אבל את זה רציתי לעשות רק בגלל הטחור. הם הוציאו את הטחור מהארון".

קווי המתאר של "הכל דבש" חמקמקים. קשת העלילה שלה דרמטית אבל יש בה הרבה מאוד צבעים קומיים. במרכזה משפחה - אבא, אמא ושלושה ילדים גדולים, שעדיין גרים בבית ההורים. שמה של הסדרה הוא העדות המהימנה ביותר על תוכנה, והוא למעשה הדי.אנ.איי המשותף לכל המשפחות הישראליות באשר הן: הן כולן משפחת "אצלנו הכל בסדר", משפחת "הכי חשוב שנהיה נורמליים".

כל המשפחות הללו דומות זו לזו אבל משפחת פוליאקוב שונה על-פי דרכה. "כולם מכירים משפחות כאלה", אומר דוידוף, "אבל בדרך כלל הילדים שלהן בני 5-6". אף אחד בבית פוליאקוב לא סובל מבגרות יתר. מאמציה הנוגעים ללב של הבת יעל לפרוש את הכנפיים המקוצצות שלה ולצמוח למרות שאמא שלה מעדיפה אותה בגודל בונסאי, הם שעומדים בליבת הסדרה. יעל פוליאקוב, יוצרת הסדרה, הבינה כנראה שהיחסים הקומיים שלה עם אחיה, אמה ובעיקר עם אביה ראויים לאכלס משהו שחורג מההגדרות המילוניות של סיטקום ודרמה. והתוצאה, בתוספת הבימוי המעט מיסטי של דוידוף, מרגשת כמו שהיא משעשעת.

סדרה בלי סלבריטיז

דוידוף ("מישהו לרוץ איתו") בנה את פרקי הסדרה כמו סרטים קצרים. "הסגנון של הסדרה לא מנסה ללחוץ את הקומדיה, אלא מנסה לשמור על כמה שיותר אמת במשחק ובדמויות, לא מקצין את הסיטואציות והמשחק. זה קשור לאיך שזה כתוב אבל גם לקאסטינג שהוא יותר קאסטינג

הכל דבש (צילום: יווני המנחם)

של סרטים, אין שם סלבריטיז".

האבא בסדרה ובמציאות שמו ישראל (פולי) פוליאקוב והבת האמיתית שלו משחקת גם את הבת הפיקטיבית שלו בסדרה. אבל זו לא עוד סדרה מוקומנטרית. "בסדרה אין אף קטע דוקומנטרי או פסבדו דוקומנטרי", מעיד דוידוף, "יש כל מיני סדרות, למשל 'תרגיע' שם אתה מרגיש תחושה דוקומנטרית. כאן ניסיתי לספר את הסיפור קצת כמו שמספרים אגדה, באופן שמרחיק מהמציאות, כמו סרט. וכך גם אמרתי לפולי: 'אף אחד לא יבלבל את זה עם החיים שלכם, זה משהו מופרך, קסום ומופרע'".

"זה לא הלך חלק כל הזמן, היו קונפליקטים. היו דברים שהוא לא רצה להגיד. אבל ברגע שהוא האמין בזה, הוא עשה הכל. אני זוכר שבהתחלה, כשקראנו את התסריטים, היינו צריכים להקריא לו פרק. אז אמרתי בואו נקריא לו את הפרק הכי קיצוני, כי זו סדרה קיצונית, הטקסטים קיצוניים ומדברים בהם על הטחורים שלך ועוסקים בדברים שבדרך כלל לא יוצאים מתחום המשפחה. מה ששכנע אותו שזה לא אחד לאחד החיים שלהם ושזו סדרת דרמה והכל בה מומחז בסופו של דבר. ככל שההפקה התקדמה הוא נכנס לזה, כלומר הוא לא פחד מזה יותר, הוא לא פחד שיקראו לו פולי ושליעל קוראים יעל והוא הלך עם זה עד הסוף, כי הוא גם אהב את הטקסטים. כי הטקסטים טובים. יעל כתבה אותם למרות שמעולם לא למדה לכתוב. יש לה חוש דרמטי והיא מצליחה לרגש, והיא מצחיקה". 

קטע מהסדרה. באדיבות "רשת"

היו דברים שהוא סירב לעשות?

"פולי לא רצה להגיד גסויות. בפרק הראשון הוא שואל את אלירן 'ומה יוצא לך בקקה?' אז בהתחלה הוא אמר שהוא לא רוצה להגיד 'בקקה' וזה נגמר בסופו של דבר בזה שהוא הכניס למשפט פאוזה: 'ב...קקה'? זה פולי. הוא לא מתאמץ, אבל הוא יודע בול מה מצחיק. יש לו מגוון הבעות שלא נגמר ובתפקיד שלו הוא הנורמלי במשפחה ופשוט יש לו את החושים האלה. הוא סתם יושב ומעניינת ההבעה שלו. כשכולם אוכלים צהריים הוא קורא את הטקסט. הוא אף פעם לא שוכח את הטקסט. מאוד רציני, כמו דוקטור כזה. הוא ויעל נורא מצחיקים ביחד. היתה סצינה שפולי היה צריך לתת לה סטירה והוא העיף לה את הפרצוף, הוא באמת התעצבן מהשורות שבטקסט. הדינאמיקה ביניהם זהה לדינאמיקה שבסדרה: הוא אומר לה משהו, הוא מעיר לה, היא עונה לו, הם כועסים כמו בסדרה".

ושוש עטרי משתלבת כל כך טוב בין פולי ליעל. היא לא שחקנית אבל היא הברקת ליהוק.

"עשינו אודישנים להמון שחקניות ובאמת רציתי שזו תהיה מישהי לא מוכרת בתור שחקנית, לא משהו שראינו כבר בתפקיד של אמא של משפחה. האודישן הראשון היה הכי מרגש, בסצנה של אחד הפרקים האחרונים שהם ממש כמעט בוכים ביחד, והיא עשתה את זה כל-כך טוב. היא היתה מדליקה. היא גם בחיים כזאת: היא אדם שתמיד יש לו מה להגיד והיא עוקצנית והיא שנונה וזה מאוד התאים לתפקיד הזה".

האמא האמיתית של יעל הגיעה לסט?

"כן וכשהיא באה, לא מצא חן בעיניה החלוק ששוש לובשת. אבל היא לא עשתה כלום, מה היא יכלה לעשות?"

"כל ההפסקות היא היתה עושה לנו: 'שעה עם טוני פיין!'. שוש לגמרי נכנסה לתפקיד. יעל למשל, אומרים לה אקשן - היא בתפקיד אומרים קאט - היא מחוץ לתפקיד. זה בא לה נורא בקלות. ושוש פשוט נכנסה לדמות באיזה מן טירוף כזה. כשעשינו סצינה של חינה היא התחילה לריב עם האנשים".

על מה?

"על זה שהם שחורים. והיא לגמרי תימנייה, בינינו. היא ממש נכנסה לזה, היא כעסה, התחילה להיות אנטיפתית. ממש כמו שבסדרה היא מכנה את משתתפי החינה 'ערבים'. ופולי עונה לה: 'אפשר לחשוב מאיפה את באת'".

אבל לפחות אנחנו נורמאלים.

"ממש, נורמאלים".