מדריך נועה תשבי לטרמפיסט בגלקסיית השואוביז

אוהבת ריאליטי כשהוא טוב. נועה תשבי (דלית שחם)

נועה תשבי  לא מאמינה בג'ט לג. שעות הטיסה שצברה סביב האוקיאנוס בשנים האחרונות יכולות להתחרות באלה של קברניט מנוסה, אך תשבי החליטה לא לתת להן להתל בשעון הביולוגי שלה. מקסימום להיות ערה קצת יותר מהמתוכנן. "אתמול בערב נחתתי כאן בטיסה מאל.איי, והבוקר בשבע כבר הייתי לגמרי ערנית", היא אומרת. "אז הלכתי לפארק לרוץ".

בביקור הזה, שהיא עורכת בתוקף מעמדה כמנחת "הדבר הבא של ישראל", המזוודות יושבות כרגיל, בבית ההורים שברמת אביב, סמוך לקפה השכונתי הוותיק שלה, שבו אנחנו נפגשות. "לא יכולתי לבחור שלושה מקומות יותר רחוקים זה מזה לתזז ביניהם, ישראל, אוסטרליה ואל.איי. לפעמים מפסידים ימים שלמים בטיסות. אבל זה דווקא מתאים לי, תמיד יוצא לי לחבר בין מקומות ואנשים שלא בהכרח קשורים זה לזה".

בישראל תשבי היא תנחה את השואו הגדול של הקיץ, "הדבר הגדול הבא", המבוסס על ההצלחה האמריקאית שמנחה ריג'ס פילבין. בעזרת המנהל האמנותי חנוך רוזן והשופטים מוטי רייף, יעל בר־זוהר ויהורם גאון, נועה תתייצב מדי שבוע למיין אקרובטים, נערי גומי וג'אגלרים מחוננים. חוץ מזה, היא גם הפרזנטורית החדשה של תכשיטי מילר. בלוס אנג'לס, מקום מושבה הקבוע, היא ברנז'איסטית מקצועית. אחרי תפקידי האורח המכובדים ב־"CSI", "ניפ/טאק", "4400" והסרט "איילנד", היא עשתה את צעדיה הראשונים בעולם ההפקה, כשחיברה בין הגורמים הנוגעים למכירת הפורמט של "בטיפול" ל־HBO, מה שזיכה אותה בקרדיט של מפיקה בפועל והעניק לה שק של חלומות חדשים. באוסטרליה היא עומדת להיות בקרוב אשתו של אנדרו ג'י, אחד הכוכבים הגדולים של היבשת והמנחה של "כוכב נולד" המקומי, יהודי כשר והחבר שלה בשנתיים האחרונות.

אם תשאלו את האוסטרלים, הם יישבעו שזה כבוד יותר גדול משני הסעיפים הקודמים, אבל בכל מקרה, כדי שהיא לא תתבלבל בפעם הבאה שהיא מתעוררת, הכנו לה רשימה קטנה שאמורה לסייע לה להיזכר איפה על פני הגלובוס למען השם, היא נמצאת בכל רגע נתון.

אם בכל ערב יש מסיבה סופר חשובה או פרמיירה אולטרה חיונית, את באל.איי

"אירועים של הברנז'ה זה משהו שיש גם כאן וגם שם, אבל באל.איי אתה יכול בכל יום ללכת לאירוע אחר, זה לא נגמר. הולכים למסיבות כדי לעבוד, להכיר אנשים, לדבר על פרויקטים. היחס שלי לזה הוא מסויג. מצד אחד אני אוהבת את זה, לא סובלת נורא, אבל אני גם לא רוצה להיות יותר מדי נגישה ושומרת על עצמי לא לצאת לכל מקום. בדיוק דיברתי עם חבר טוב שלי, הבעלים של פרד סיגל, על זה שיש בנות שהפכו ל'חלק מהמערכת'. הן יוצאות עם אותם בחורים, הולכות לאותן מסיבות, ובסופו של דבר זו ביצה די קטנה, לא שונה מהביצה התל אביבית. אם תשחקי נכון את המשחק, אולי מישהו ייקח אותך להוואי במטוס פרטי, אבל זה לא בהכרח יביא לך עבודה. יש גם אנשים בהוליווד שיודעים בדיוק איפה הפפראצי נמצאים והולכים לשם במיוחד כדי שיצלמו אותם, זה נורא מצחיק בעיניי".

אם את קוראת על עצמך טוקבקים באינטרנט, את בישראל

"הכתבה הזו תופיע באינטרנט, נכון? בטח יהיה לאנשים מה להגיד, 50 אחוז מהמגיבים יכתבו שאני מהממת, ו־50 אחוז שאני מזעזעת. ככה זה תמיד. לי אין לי בעיה עם זה. לכל איש יש דעה והטוקבקים זו הדמוקרטיה בהתגלמותה. לפעמים זה לא נעים ומלחיץ, אבל צריך לקחת את זה בפרופורציה. באל.איי אין את זה בכלל. יש פורומים, ויש אתרי אינטרנט מרושעים, אבל אין את התופעה של מאות מגיבים לכל כתבה".

אם לסדרה שאת מפיקה יש מטבח ענק משלה, את באל.איי

"אני נמצאת על הסט של 'בטיפול' בפאראמאונט בכל יום צילום כמעט, וזה מדהים. בכל פעם שאני מדברת על זה נגמרות לי המילים. אני חושבת שהרגע שבו חשבתי על העסקה היה אחד הרגעים הכי צלולים בחיים שלי. התחכום של הסדרה לגמרי עבר לשם, רק התקציבים יותר גדולים, אז כמובן שהסט ענק יותר, ויש מטבח עם קייטרינג של כל מה שאת יכולה לחשוב עליו, והרבה יותר שעות צילום וחומרי גלם. הסדרה הזו הרי תלך ותימכר בכל העולם, אז הם משקיעים בה המון".

אם את יכולה להגיע למישהו בתוך שלושה טלפונים, את בישראל

"לפני כמה ימים הייתי צריכה לדבר כאן עם מפיק על איזה פרויקט. התקשרתי למשרד והוא כבר לא היה, אז המרכזנית נתנה לי את הסלולרי שלו בלי בעיה. זה מקסים בעיניי איך הכל כאן יותר נגיש. באל.איי זה בחיים לא היה קורה. שם אתה יכול להשאיר למישהו הודעה, ואולי הוא יחזור אליך עוד חודשיים, אבל הסיכוי קלוש.

בטיפול HOT

בשביל עסקים צריכה להיות לך מערכת יחסים עם האדם, אתה חייב להכיר אותו, את העורך דין שלו, לאכול איתו ארוחת ערב ולקחת את אחותו לקניות, כדי שהוא בכלל יתייחס אלייך. אני יודעת את כל הדברים האלה ועובדת איתם, וכאן התרומה שלי במכירה של 'בטיפול'. אני לא רוצה להיות שחצנית, אבל אני יודעת מה עובר מבחינה תרבותית, איך להעביר להם את המסר, לדבר בסלנג שלהם ובמנטליות של השוק, להסביר להם את הקונספט. המוח היהודי ממציא לנו פורמטים, יש כאן כותבים מאוד טובים, וצריך מישהו שיעביר אותם. יש לי עוד המון תוכניות בתחום הזה, אבל לא תמיד זה עובד. לא מזמן נפלה עסקה שיכלה להיות מצוינת, אבל החשדנות של הצד הישראלי מנעה את זה. רציתי להביא את זה מיד להוליווד וזה התפספס, וחבל. אמריקאיים בחיים לא היו מפספסים הזדמנות כזו".

אם את לא יכולה להפסיק לאכול קוטג', את בישראל

"בכל פעם שאני פה אני מתמכרת מחדש לקוטג'. את הקוטג' האמריקאי צריך להוציא מחוץ לחוק, זה פשוט ביזיון. גם ירקות ופירות טובים קשה למצוא שם, ואני בכלל לא רוצה להתחיל לדבר על הקפה. אני עושה חרם על סטארבקס, זה נורא. מה יותר טוב באל.איי? רק הסושי. כי יש שם יותר אסיאתיים".

אם נורא רוצים שתתחתני כבר, את בישראל

"בישראל כולם הרבה יותר לחוצים על הנושא של חתונה. כאן, מגיל 26 מתחילים ללחוץ עלייך, ולכן התאים לי מאוד לעבור את גילאי ה־20 שלי שם, כי אף פעם לא הייתי הטיפוס הלחוץ.

נועה תשבי אנדרו ג'י (צילום: ערן לם)

הרי כשרוצים יותר מדי זה לא עובד, צריך לדעת לשחרר. באל.איי בחורות עד גיל 35 בכלל לא חושבות על חתונה. הן רוצות קריירה, הצלחה, בילויים, טיולים בעולם. אבל הנה זה קרה גם לי. אנדרו עסוק עד נובמבר ועדיין לא קבענו תאריך, אבל כבר החלטנו שזה בטוח יהיה כאן. תהיה לי חתונה יהודית וחברים שלנו יבואו מכל העולם, ואז בטח נעשה גם מסיבות בארצות הברית ובאוסטרליה. אנדרו מת על ישראל, והוא מאוד מתרגש להתחתן כאן".

אם מציעים לך לצאת עם מישהו בשביל להתקדם, את באל.איי

"יכולתי לצאת עם אנשים מאוד מפורסמים בהוליווד. אני לא רוצה לנקוב בשמות, אבל אני מדברת על פרופיל ממש מופרע. זה מאוד מקובל שם להתפרסם דרך זה, להתחיל להסתובב עם מישהו שיעשה לך שופינג ויכיר לך את מי שצריך. זה מגעיל אותי, תמיד נראה לי כמו משהו לא מכובד. רציתי להרוויח את הקריירה שלי ביושר, בכל זאת אני בחורה ישראלית פמיניסטית, אז כשנקלעתי לסיטואציות לא נעימות פשוט סירבתי. נראה לי שיותר קל להיות גבר בהוליווד".

אם את קרובה לאבד אמון בתעשיית המוזיקה, את באל.איי

"נורא מבאס אותי שאני לא שרה, זה ממש לא הגיוני לי. העניינים לא הסתדרו עם חברת התקליטים שלי באל.איי, והיום האינטרנט הפך את השוק לגמרי, וחברות תקליטים הופכות לכמעט לא רלוונטיות. כבר קל יותר להצליח דרך YouTube. יש לי חברים מוזיקאים, אמנים שעושים דברים מדהימים ושמוכרים המון עותקים, אבל החברות לוקחות את כל הכסף על פרסום והם ממש נאבקים על פרנסה. בארץ אני לא יודעת מה המצב, לא מכירה את המפה. אני רק יודעת שכשהקלטתי כאן תקליט זו היתה חוויה נהדרת. אם יהיה עוד אחד? אני חושבת על זה, אבל לא אוהבת לדבר על דברים עד שהם קורים".

אם כולם רגועים ומחויכים סביבך, את באוסטרליה

"לפעמים מתפלק לי מבטא אוסטרלי, אלוהים ישמור. מין דיבור כזה רגוע שנורא לא מתאים לי.

ביונסה (צילום: איי פי)

 טוב, למה שהם לא יהיו כל כך רגועים שם? הם חיים באי בגודל של יבשת, בתחת של העולם, עם קנגרואים מקפצים בכל מקום, מה רע להם?".

אם חברתך בת ה־25 כבר עושה בוטוקס, את באל.איי

"אני מכירה המון נשים באל.איי שלא יכולות להזיז את המצח יותר. הסיפור הזה של ניתוחים פלסטיים יצא משליטה, כאילו כולם חייבים להיראות אותו דבר. הן עושות הכל, בוטוקס ביהלומים, פילינג בקרפדות, לא יודעת מה. אני לא מבינה למה חברה שלי בת 25 צריכה לעשות בוטוקס, וחברה אחרת, בחורה נורא יפה במקור, לא מפסיקה להזריק סיליקון לשפתיים, מה שכבר נראה ממש נורא. ולמה בחורה בת 26 מדברת על ניתוח לקיצור קיבה, כי היא מידה 38 ולא 36? אני מנסה להיות קול ההיגיון אבל הן לא מקשיבות. אנחנו נורא נורמליים ביחס אליהם.

"יש בהוליווד אובססיה פתטית להיראות מושלם, שחס וחלילה לא יהיה קמט בפנים, והכל חייב להיות מושלם ורזה. לפחות עכשיו נכנסה המגמה של נשים אמיתיות, וסמלי הסקס האמיתיים הן נשים כמו ביונסה ואמריקה פררה וג'ניפר האדסון וג'ניפר לופז. מי שרזה מדי עושים לה את המוות. יורדים נורא על מרי קייט ואשלי אולסן, ושלא נדבר על ניקול ריצ'י. ועדיין, הם לא נורמליים. פה בארץ יש אנשים נורא יפים, ומקבלים הרבה יותר אינדיבידואליות במראה. לי, בכל מקרה, זה אף פעם לא הפריע ואני אפילו לא קרובה לחשוב על ניתוח. אני רואה את זה כבעיה של החברה, לא שלי". 

•  איפה את אם משלמים לך על ראיון במגזין? איפה לא מצפים ממך להיות אינטליגנטית? את התשובות שנחשפות בהמשך הראיון עם תשבי תוכלו לקרוא בגיליון "פנאי פלוס" החדש